משריפות משתוללות ועד להצפות הרסניות - את ההשפעות של שינויי האקלים ניתן לראות כמעט בכל מקום בעולם. עד כה, השיח היה בעיקר על איך למנוע החמרה, אך כעת צוות של מומחים בינלאומיים מזהיר כי גם כאשר מדינות מציבות יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, הרי שיש להיערך גם למצב שבו המאמץ ינחל כישלון צורב, במציאות שבה אף אומה לא חסינה אל מול ההתחממות הגלובלית, שמאיימת להגיע עד לאפשרות הגרועה מכל - "סוף המשחק", דבר שעלול להביא (שוב) להכחדה המונית.
ריאיון בעקבות מחקר ישראל על תמותה מגלי החום
(צילום: חגי דקל)
צוות בינלאומי של חוקרים בראשות מדענים מאוניברסיטת קיימברידג', מציעים אג'נדה מחקרית להתמודדות עם תרחישים הגרועים מכל - החל מאובדן של 10% מאוכלוסיית העולם ועד להכחדה המונית בסופו של דבר. החוקרים קראו לפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC), באמצעות מחקר שפורסם החודש בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, להשקיע את עמלו בבניית דוח עתידי בנושאי שינויי אקלים קטסטרופליים, זאת במטרה להגביר את המחקר בנושא (שאיננו מספיק כיום לטענתם) ולעורר את המודעות בקרב הציבור.
"יש הרבה סיבות להאמין בכך ששינויי האקלים עלולים להפוך לקטסטרופליים, אפילו ברמות התחממות מתונות", אמר המחבר הראשי של המחקר, ד"ר לוק קמפ מהמרכז לחקר הסיכון הקיומי של אוניברסיטת קיימברידג'. "שינויי האקלים מילאו תפקיד בכל אירוע של הכחדה המונית, מוטטו אימפריות ועיצבו את ההיסטוריה מחדש. חשוב להבין כי הנתיבים שמובילים לאסון אינם מוגבלים גם בעידן המודרני, שכן לעלייה בטמפרטורות ולאירועי מזג אוויר קיצוניים ישנן השפעות הרות אסון כמו משברים פיננסיים, סכסוכים והתפרצויות של מחלות חדשות אשר עלולות לעורר אסונות אחרים ולבלום התאוששות מאסונות פוטנציאליים כמו מלחמות. התמודדות עם עתיד שמנבא האצה של שינויי האקלים לרעה, תוך עצימת עיניים בכל הנוגע לתרחישים הגרועים ביותר, היא ניהול סיכונים נאיבי במקרה הטוב וטיפשי-קטלני במקרה הרע".
ד"ר קמפ ועמיתיו טוענים כי ההשלכות של התחממות ב-3 מעלות צלזיוס ואילך, והסיכונים הקיצוניים הקשורים לכך, לא נבדקו מספיק עד כה. מודלים שנעשו על ידי החוקרים הראו כיצד חום קיצוני (טמפרטורה ממוצעת שנתית של מעל 29 מעלות צלזיוס), עלול להשפיע על אוכלוסייה המונה שני מיליארד אנשים עד שנת 2070. אם לא די בכך שמדובר על אזורים שבהם צפיפות האוכלוסין היא מהגבוהות בעולם, אזי שמדובר גם במקומות השבריריים ביותר מבחינה פוליטית. "טמפרטורות שנתיות ממוצעות של 29 מעלות משפיעות כיום על כ-30 מיליון בני אדם בסהרה ובמפרץ הפרסי", אמר אחד ממחברי המחקר, צ'י שו מאוניברסיטת נאנג'ינג. "עד 2070, הטמפרטורות הללו וההשלכות החברתיות והפוליטיות שלהן, ישפיעו ישירות על שתי מעצמות גרעיניות, וכן על שבע מעבדות המאכסנות את הפתוגנים המסוכנים ביותר. על כן, יש כאן פוטנציאל רציני להשפעות הרסניות".
דוח מטעם הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים, שפורסם בשנה שעברה, קבע כי אם רמות הפחמן הדו-חמצני יכפילו את עצמן מהרמות הטרום-תעשייתיות - משהו שכדור הארץ נמצא במחצית הדרך לקראתו - הרי שיש סיכוי של כ-18% שהטמפרטורות יעלו מעבר ל-4.5 מעלות צלזיוס. יחד עם זאת, ד"ר קמפ ניתח את הדוח האחרון, שפורסם מוקדם יותר השנה , שמצא כי ההערכות של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים זזו מהתחממות מתקדמת, והתמקדו יותר ויותר בעליות טמפרטורות מתונות יותר.
בכך, הראה ד"ר קמפ כי תרחישי התחממות קיצוניים נבדקים פחות באופן יחסי לסבירות שלהם. "אנחנו יודעים הכי פחות על התרחישים החשובים ביותר", אמר ד"ר קמפ, שיחד עם עמיתיו למחקר הנוכחי מציעים אג'נדה מחקרית הכוללת את מה שהם מכנים "ארבעת הפרשים" של "משחק השלב הסופי של שינויי האקלים": רעב ותת תזונה, מזג אוויר קיצוני, מלחמות ומחלות וקטוריות (מחלות אנושיות הנגרמות על ידי טפילים, נגיפים וחיידקים המועברים לבני האדם על ידי מגוון רחב של וקטורים, שכוללים מספר חרקים מעבירי מחלות).
החוקרים מוסיפים כי עליית הטמפרטורות מהווה איום גדול על אספקת המזון העולמית, עם סבירות גוברת ל"כשלים בסל הלחם", שכן האזורים היצרניים ביותר בעולם סובלים מהתמוטטות קולקטיבית. דוגמה לכך, הינה ההסתמכות העולמית על אספקת החיטה מהשדות באזור הים השחור, ובעיקר מאוקראינה ורוסיה, שלבדן מייצאות שליש מכמות החיטה והשעורה העולמית, אך נתונות במלחמה רבת השלכות. מזג אוויר חם וקיצוני יותר יכול גם ליצור תנאים להתפרצויות של מחלות ומגפות חדשות, כאשר בתי הגידול הן לאנשים והן לחיות הבר משתנים ומתכווצים.
מחברי המחקר מתריעים כי רבים הסיכויים לפיהם משבר האקלים יחריף אי-שוויון גובר ומידע מוטעה ועלול להביא להתמוטטות של משטרים דמוקרטיים ואפילו לצורות חדשות של נשק בינה מלאכותית הרסנית. דוגמה עתידית אחת, היא "מלחמות חמות" שבהן מעצמות מתקדמות טכנולוגית, יילחמו הן על מרחב הפחמן המצטמצם והן על ניסויים ענקיים כדי להסיט את אור השמש ולהפחית את הטמפרטורות העולמיות. החוקרים מדגישים בנוסף כי יש להתמקד יותר בזיהוי כל נקודות המפנה הפוטנציאליות בתוך "החממה של כדור הארץ" - החל מגז מתאן המשתחרר מהמסת פרמפרסט (הפשרה של הקרקעות הקפואות בסמוך לקוטב הצפוני, רוויות הכספית), דרך אובדן עצי היערות שפועלים כ"כיורי פחמן", ועד היעלמותם של העננים. "ככל שאנו למדים יותר על איך כוכב הלכת שלנו מתפקד, כך גדלה הסיבה לדאגה", אמר פרופ' יוהאן רוקסטרום, מחבר שותף במחקר ומנהל מכון פוטסדאם לחקר השפעות האקלים. "אנחנו מבינים יותר ויותר שכוכב הלכת שלנו הוא אורגניזם מתוחכם ונפיץ. אנחנו חייבים לעשות את המיטב כדי להימנע מאסון".
שותפה נוספת למחקר, פרופ' קריסטי אבי מאוניברסיטת וושינגטון, הוסיפה ואמרה, "אנחנו זקוקים למאמץ בין-תחומי כדי להבין כיצד שינויי האקלים יכולים לעורר תחלואה ותמותה המונית של בני אדם".
