מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס) מתפרסם הבוקר (יום ב') ומהנתונים של המשרד להגנת הסביבה עולה כי פליטת חומרים חשודים ומוכרים כמסרטנים עלתה ב-14%, בעיקר בשל זיהוי מקורות פליטה חדשים ברותם אמפרט נגב וביהודה פלדות, זאת, בנוסף לעלייה בייצור במפעלי אספלט. פליטת תרכובות אורגוניות נדיפות, למעט מתאן (NMVOC), עלתה ב-4%, בעיקר בשל הגדלת ייצור ברותם אמפרט נגב וחיפה נגב טכנולוגיות.
המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה השמינית את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס), הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים. המפל"ס מציג את פליטות המזהמים של יותר מ-570 מהמקורות המזהמים הגדולים בישראל.
בשנת 2020 נתוני המפל"ס מעידים על הפחתות בפליטת חלק מהחומרים המזהמים לאוויר בשיעורים של 7% עד 18% ובחלקם נרשמה עלייה של 4% עד 14%, בהשוואה לשנת 2019. בין השנים 2012 ל-2020 מוצגות הפחתות של עד 82%, בעקבות יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן עקב הגברת השימוש בגז מחצבים (גז טבעי) וצמצום השימוש בפחם לייצור חשמל.
לפי המשרד להגנת הסביבה, המפעלים שהפליטות שלהן גורמות לנזק הכלכלי הגדול ביותר, הם חברת החשמל, נשר, רותם אמפרט נגב, בז"ן ותחנת הכוח דוראד. במשרד להגנת הסביבה ערכו תרשים של עשרת המפעלים עם העלות החיצונית הגדולה ביותר של פליטת מזהמים לאוויר. עלות חיצונית מבטאת כערך כספי את ההשפעות החיצוניות השליליות על בריאות האדם והסביבה. סך העלות החיצונית של פליטות מזהמים לאוויר על ידי מאות מפעלים בישראל בשנת 2020 עומדת על 12.9 מיליארד שקלים.
חברת החשמל (תגובה בהמשך) מדורגת במקומות הראשונים עם עלות חיצונית של למעלה מ- 5 מיליארד שקלים - עבור התחנות באורות רבין ורוטנברג. לאחר מכן מדורג מפעל נשר רמלה עם עלות של 817 מיליון שקלים, רותם אמפרט עם 402 מיליון שקלים ובז"ן עם עלות של 363 מיליון שקלים.
עוד עולה מהמרשם כי כמות הפליטות לאוויר, שנבעו מתקלה מאסדת הגז לוויתן, היה 28 טונות, הרוב מתאן. בסך הכול 84 מפעלים דיווחו למפל"ס על תקלה בשנת 2019, מתוכם 16 מכוני טיהור שפכים.
4 צפייה בגלריה
* נתון המושפע חלקית מצמצום פעילות משקית בשל מגפת הקורונה – השפעה על הביקוש לחשמל, ירידה בביקוש לתזקיקי דלקים ובעקבות כך צמצום של כ-15% בפעילות ייצור תזקיקי דלקים בבז"ן ושל כ-20% בפעילות פז בית זיקוק אשדוד. הירידה נובעת בחלקה ממשבר הקורונה ובחלקה מפעולות להפחתת פליטות, מורכב לבודד את השפעתו של כל רכיב אולם קיימת ירידה בפליטות גם ללא השפעת הקורונה
(נתונים: המשרד להגנת הסביבה)
ויש גם חדשות טובות. בשנת 2020 פחתה פליטת גזי החממה בישראל ב-3%, בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והשפעת משבר הקורונה על הביקוש לחשמל. ירידה נרשמה גם בתחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית. בנוסף חלה ירידה בעלות החיצונית של הפליטה לאוויר וצריכת גז מחצבים. נתון זה, מסבירים במשרד להגנת הסביבה, מושפע חלקית מצמצום פעילות משקית בשל מגפת הקורונה, ירידה בביקוש לתזקיקי דלקים וצמצום של כ-15% בפעילות בז"ן ושל כ-20% בפעילות פז בית זיקוק אשדוד. העלויות החיצוניות של פליטות לאוויר לשנת 2020 מסתכמות ב-12.9 מיליארד שקלים, מתוכם 7.7 מיליארד שקלים מפליטת גזי חממה - זו הפחתה של 5.7% מהעלויות של שנת 2019. צריכת המזוט פחתה ב-25% בשנת 2020 ובמצטבר משנת 2012 ב-91%.
בנוסף מתברר מנתוני המשרד להגנת הסביבה כי בשנת 2020 חלה ירידה של 25% בצריכת מזוט במפעלי המפל"ס. 13 מפעלים חדלו לצרוך מזוט, ביניהם נילית, שמן תעשיות שמנים, מחלבת תנובה רחובות, פלנטקס ועוד. צריכת המזוט פחתה ב- 90% משנת 2012, וצריכת גז המחצבים (גז טבעי) עלתה ב-186% משנת 2012. בדוח האחרון של IPCC, הפאנל הבין-ממשלתי בנושא אקלים, ניתן דגש לנושא המתאן כגורם משמעותי ביותר להתחממות הגלובלית, כך שפעולות להפחתת הפחמן הדו-חמצני לא יספיקו לבדן. המתאן נפלט בישראל ממטמנות ומגז מחצבים, ובמשרד להגנת הסביבה הצהירו כי בכוונתם למקד פעילות בנושא בתקופה הקרובה.
המקור המרכזי לפליטות תחמוצות חנקן לאוויר הוא תחנת הכוח הפחמית בחדרה, שבה עדיין חלק מיחידות הייצור פועלות ללא מתקנים מתקדמים להפחתת תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית. כמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים במפל"ס (כולל אסדות לוויתן ותמר) בשנת 2020 עלתה ב-14% מהכמות שדווחה בשנת 2019. זאת, בשל עליות שנרשמו ברותם אמפרט נגב, שם איתר המשרד מקור פליטה של בנזן, ביהודה פלדות באשדוד שם בוצע לראשונה דיגום בנזן וטולואן על פי דרישת המשרד, ובמפעל אדמה אגן באשדוד. בנוסף, חלו עליות בדיווחי מפעלי אספלט (23%+), ובמטמנת גני הדס. העלייה במפעלי יצור אספלט תואמת לעליה בצריכת מזוט כבד (כלומר עלייה בייצור).
במפרץ חיפה, כך לפי המשרד להגנת הסביבה, התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של בין 44% ל-95% משנת 2012.
בשנת 2020, בהשפעת משבר הקורונה, חלה ירידה בביקוש לתזקיקי דלקים ובהתאם לכך הפחתה בהיקף פעילות בז"ן בשיעור של 15%. הפחתה זו הביאה להפחתה בשיעור דומה בפליטות פחמן דו-חמצני, תחמוצות גופרית, NMVOC, בנזן ועוד. בנוסף, סגירת מפעל שמן תעשיות שמנים הביאה להפחתה בפליטת תחמוצות גופרית ו-NMVOC. אלא שבחומרים מסרטנים חלה עלייה של 2%, למרות ההפחתה בפעילות בז"ן, בעקבות עליה בפליטות בנזן, פורמאלדהיד ואתיל-בנזן בגדיב.
כמו כן נרשמה עלייה כללית של 10% בפליטת תחמוצות חנקן במפרץ חיפה, בשל עלייה של 19% בפליטות בתחנת כוח חיפה. בפליטת תחמוצות גופרית חלה הפחתה של 58% בעקבות סגירת שמן תעשיות שמנים וכן בשל יישום תוכנית בבז"ן לצמצום פליטות תחמוצות גופרית.
פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (NMVOC) למפל"ס (כולל אסדות לוויתן ותמר) בשנת 2020 עלתה ב-4%, כך לפי המשרד להגנת הסביבה, בעיקר בשל עליות שהתרחשו ברותם אמפרט נגב (34%+) ובחיפה נגב טכנולוגיות (21%+).
מחברת החשמל נמסר בתגובה לנתונים: "חברת החשמל עומדת בכל התקנים המחמירים בעולם ובדרישות המשרד להגנת הסביבה. יחד עם זאת, ייצור חשמל בישראל, בדומה למרבית מדינות העולם עדיין עושה שימוש בדלקים ממקור פחממני. חברת החשמל מחויבת ופועלת ביתר שאת להפחית את הפליטות המזהמות. החברה נערכת לסגור את יחידות 1 עד 4 באורות רבין במהלך 2022 ולהסב את יתר התחנות הפחמיות לגז טבעי עד 2025. כמו כן, משקיעה משאבים עצומים בפיתוח רשת שתתמוך במהפכת האנרגיות המתחדשות.
