חברת קצא"א פנתה למשרד להגנת הסביבה והודיעה כי ההתנהלות של המשרד מסכלת את ההסכם לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך מפרץ אילת, וכי מדובר בהתערבות בוטה ושגויה של הרגולטור. החברה הודיעה כי היא פונה למשרד טרם מיצוי ההליכים בבית המשפט. הפנייה נשלחה ב-16 בנובמבר ואתמול (יום ב') השיבה היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד דלית דרור, כי ההחלטות התקבלו בצורה מקצועית ולאחר בחינת כל הסיכונים.
מכתב התשובה לקצא"א נשלח על ידי היועצת המשפטית של המשרד, והוא עבר תחת עינם הבוחנת של אנשי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. מדובר בחיזוק נוסף לעמדת המשרד, לאחר שעמדת המדינה הייתה שאין להתערב במימוש הסכם רד-מד וכי הדבר נתון לפתחו של הרגולטור, הלא הוא המשרד להגנת הסביבה. המשרד עצמו הגביל את פעילותה של קצא"א במסגרת היתר הרעלים, מה שבפועל מקפיא את הסכם שינוע הנפט. החלטת המשרד במסגרת היתר הרעלים מגבילה את כמות הנפט השנתית שהחברה תוכל לטפל ל-2 מיליון טונות.
בשנה שעברה חתמה קצא"א על הסכם עם חברת רד-מד, מיזם משותף של חברה מהאמירויות וחברות ישראליות, לאחסון והעברת נפט ומוצרי דלק דרך מפרץ אילת לאירופה. הארגונים הירוקים, בהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וצלול, הגישו עתירה לבג"ץ נגד ההסכם ודרשו את התערבותם לביטולו. בינתיים, במשרד להגנת הסביבה הפעילו את הסמכויות שלהם.
במשרד הכריזו על מדיניות של "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת, מה שבפועל מסכל את מימוש ההסכם. "במקום למלא את תפקידו כרגולטור האמון על הבטחת מענה סביבתי מתאים להיקף הפעילות של קצא"א, מבקש עתה המשרד לשים עצמו בנעליה של קצא"א ולקבוע את היקף פעילותה. זה אינו תפקידו ואין הדבר בסמכותו", כתבו בקצא"א. "המדיניות העומדת בבסיס ההחלטות היא יצירת אפס תוספת סיכון לזיהום במפרץ אילת באמצעות הגבלה דרמטית של מספר מכליות הנפט וכמות הנפט הכוללת שיורשו לפקוד את קצא"א. במילים פשוטות המשרד להגנת הסביבה מעוניין להגביל - ולמעשה אף להפסיק לחלוטין - את פעילותה של קצא"א במפרץ אילת".
בחברה תיארו את התנהלות המשרד כ"החלטה שגויה" ו"התערבות בוטה". עוד הזהירו כי מימוש מדיניות זו יסב לקצא"א, שהיא חברה ממשלתית, נזקים כלכליים קשים. "ההגבלה החריפה על פקידת מכליות הנפט במכלל אילת עלולה לסכל את הסכם רד-מד עליו חתמה קצא"א בסמכות מלאה. חמור מכך - יישום ההחלטות צפוי לגרום לנזקים ממשיים לאינטרסים חשובים של מדינת ישראל. זאת בשים לב להשלכות הגיאו-פוליטיות של אי-מימוש הסכם מד-רד כמתוכנן". עוד טוענים כי המשרד מפלה את קצא"א במימוש מדיניות "אפס תוספת סיכון", שכן בנמל אילת יש פעילות פקידה ועגינה של כלי שיט אזרחיים וצבאיים.
חוף קצא"א באילת
(צילום: אסף הברי, רשות הטבע והגנים)
כאמור, היועצת המשפטית של המשרד דחתה מכל וכל את טענותיה של קצא"א, שאיימו לפנות לבית המשפט. עו"ד דרור הבהירה כי החלטתם להגביל את כמות הנפט ל-2 מיליון טונות היא סבירה, עניינית ומאוזנת. עוד הבהירה כי החלטת המשרד על אפס תוספת סיכון אף היא סבירה ומנומקת, לאחר שבחנו לעומק את המשמעויות של הרחבת הסביבה על הסביבה הימית הרגישה. "מפרץ אילת הוא סביבה ימית רגישה ביותר, ייחודית וערכית ביותר מבחינת משאב טבע ברמה הבין לאומית. שונית האלמוגים באילת היא השונית הגדולה והיחידה בישראל והשונית הצפונית בעולם... יש הכרח לשמור על שונית האלמוגים ולשים אותה בראש סדר העדיפויות".
כעת, כשהמדינה הבהירה כי לא תתערב בהסכם, קצא"א צפויה להתמודד מול המשרד להגנת הסביבה עצמו מבחינה משפטית. התרחיש הסביר שיקרה הוא כי בג"ץ ימליץ לארגונים הירוקים למשוך את העתירה שלהם, שכן המדינה הבהירה כי המשרד להגנת הסביבה מטפל בנושא. בפועל, המשרד מסכל את ההסכם בכלים הרגולטוריים שלו, מה שיוביל את קצא"א להגיש נגדם עתירה מנהלית. בסופו של דבר, הסוגיה תתגלגל שוב לפתחו של בית המשפט, שיצטרך להכריע האם ההסכם ימומש או לא.
