חברת רותם אמפרט (כיל אמפרט) תשלם 100 מיליון שקלים לפיצוי הציבור ולמימון פעולות שיקום נחל אשלים, שבו אירע אסון זיהום לפני כשש שנים. כך הוחלט בהסכם פשרה, שקיבל הערב (יום ה') תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. חלק מהתובעים התנגדו להסכם הפשרה, וטענו בין היתר כי אין התייחסות לאחריות האישית של נושאי משרה ובנוסף ציינו כי כיל נהנו ממשאבי הטבע של המדינה והותירו אחריהם עיי חורבות. בית המשפט דחה את כל ההתנגדויות שהוגשו נגד ההסכם.
האסון, שאירע ביוני 2017 וגרם לזיהום כבד, התרחש לאחר שאחת הדפנות של בריכת שיקוע גבס, המהווה חלק ממערך ייצור החומצות והדשנים של חברת רותם אמפרט, קרסה. כתוצאה מכך זרמו נוזלים חומציים לנחל.
אסון נחל אשלים
(צילום: מארק כץ רשות הטבע והגנים)
מהסכם הגישור עולה כי סך הפיצוי שיתקבל מאת רותם כתוצאה מהאירוע לטובת הציבור והקבוצות ולמימון פעולות לשיקום הנחל יהא בסך מוחלט וסופי של 100 מיליון שקלים, לפני שכר טרחה והוצאות, על פי החלוקה הבאה: כ-10 מיליון שקלים יוקצו להוצאות ישירות שהוציאה רותם בקשר עם שיקום נחל אשלים. מאז אירוע הזיהום רותם הוציאה כ-10 מיליון שקלים בביצוע פעולות בהתאם להנחיית המשרד להגנת הסביבה, רט"ג ורשויות מדינה נוספות, לטובת שיקום נחל אשלים ולטובת מחקר בנושא.
65 מיליון שקלים יועברו למימון פעולות שיקום נחל אשלים, סכום אשר יועבר לרט"ג לצורך מימון פעולות השיקום על פי שיקול דעתה המקצועי של רט"ג, המשרד להגנת הסביבה, ורשות המים. יתר הסכום הוא פיצוי לטובת הציבור והקבוצות, כפיצוי עבור נזק אקולוגי לכלל הציבור. 25 מיליון שקלים יועברו לקרן לניהול וחלוקת כספים לפי סעיף 27א' לחוק תובענות ייצוגיות. הכספים ישמשו למטרות סביבתיות עליהן תחליט הקרן.
השופט גאולה לוין כתבה בפסק הדין: "נחה דעתי כי הסכם הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה. הסכם הפשרה כולל פיצוי גבוה ומשמעותי של כ-100 מיליון שקלים, המגיעים לציבור באופנים שונים. מרבית הסכום מוקדש למימון פעולות שיקום נחל אשלים, באמצעות רט"ג, ויתרת הסכום מוקדשת לפעולות ניטור ומחקר, ולפיתוח סביבתי באזור נחל אשלים ואזורים נוספים. בכך מבטא ההסכם איזון ראוי, לשיטתי, היבטי הפיצוי, היבטי השיקום, והיבטי המחקר העתידי. מדובר בהסכם מקיף המתבסס על חוות דעת של מומחה בינלאומי, ד"ר רוברט חדד, שהיה לו מעמד מוביל ונייטרלי בהליך הגישור, ועל עמדותיהם של שורת מומחים מובילים מהארץ ומחו"ל, שנשכרו על ידי הצדדים. בנוסף, הובאו לתוך הליך הגישור גם העמדות המקצועיים של גורמי המקצוע במוסדות המדינה, האמונים על הגנת הסביבה".
בחודש מאי 2018 פרקליטות מחוז דרום הגישה תביעה תקדימית נגד חברת רותם אמפרט וכיל בעקבות האסון. זו הייתה הפעם הראשונה שרשות הטבע והגנים הגישה תביעה ייצוגית, כחצי שנה לאחר התביעות הייצוגיות הפרטיות. במסגרת ההליך ביקשה המדינה לחייב את המזהמים בתשלום פיצויים של 397 מיליון שקל בגין הנזקים הסביבתיים והאקולוגיים שנגרמו, לרבות הצורך בשיקום הנחל שנאמד בכ-202 מיליון שקל. התובענה הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשם רשות הטבע והגנים הלאומיים (רט"ג) ובסיוע המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, הוגשו גם ארבע תביעות ייצוגית בשם האזרחים שנפגעו מהאסון באמצעות עו"ד אסף פינק ונוספים. עם זאת התביעות כולן אוחדו לתביעה אחת, למרות בקשת רט"ג שהיא תהיה התובעת היחידה.
מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) והיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה נמסר: "מדובר בפסק דין חשוב הנותן משנה תוקף לעיקרון 'המזהם משלם'. בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות כי יש להרתיע מזהמים פוטנציאליים. הפרקליטות, בימים אלה מנהלת מספר תביעות נוספות כנגד מפגעים שונים בין היתר מתוך מטרה שיפנימו שלצד ההשלכות פליליות, למעשיהם עלולות להיות גם השלכות כלכליות משמעותיות. אנו נמשיך במאבקנו להגן על הסביבה ועל האינטרס הציבורי."
עורך דין אסף פינק, המייצג יחד עם עו"ד חיה ארז, אוהד רוזן, חגי קלעי, רם דקל ואלדר אדטו, את התושבים מסר: "בית המשפט הכיר בתקדים החשוב שיש לפצות בכסף על נזק אקולוגי, והציב תג מחיר חשוב להתרעה של תאגידים מזהמים. אנחנו מקווים שחברות נוספות יפנימו שהדרך לשמירה על הסביבה היא בהשקעת הכספים במניעה מראש ולא בהתכתשות משפטית לאחר מעשה".
נחל אשלים שבשמורת הטבע מדבר יהודה הינו בעל חשיבות אקולוגית אזורית ולאומית, בין היתר בשל ערכי הטבע שבו. הוא מאוכלס בבעלי חיים נדירים ובזני צמחים בסכנת הכחדה, והינו אחד ממסלולי הטיולים המבוקשים באזור זה. האסון התרחש כשקרסה אחת הדפנות של בריכת שיקוע גבס, המהווה חלק ממערך ייצור החומצות והדשנים של חברת רותם אמפרט, וכתוצאה מכך זרמו נוזלים חומציים לנחל.
הדבר גרם להצפת הנחל לכל אורכו בכמות של בין 100 אלף ל-200 אלף מ"ק נוזלים חומציים, אשר הכילו חומרים מסוכנים. הזיהום הוביל לפגיעה אקולוגית קיצונית, לרבות להרג רב בחי ובצומח בנחל ולזמינות המזון לבעלי החיים לאורך זמן. הקרקע לאורך הנחל זוהמה, מה שגרם לנזק ארוך טווח ביכולת ההישרדות והרבייה של מיני צמחים ובעלי חיים בנחל.
