פסיפס מרהיב מלפני כ-1,600 שנה נחשף בחפירות בבית כנסת עתיק באזור חוקוק שליד הכינרת. הפסיפס התגלה על ידי צוות ארכיאולוגים, שאותו הובילה פרופ' ג'ודי מגנס מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל, שעוסקת בארכיאולוגיה של ארץ ישראל וירדן ומתמחה בתקופות הרומית, הביזנטית והמוסלמית הקדומה.
4 צפייה בגלריה
אחד הפסיפסים שהתגלו בבית הכנסת העתיק בחוקוק, בו רואים טיגריס רודף אחרי יעל
(צילום: Jim Haberman)
הפסיפס החדש שהתגלה מורכב מלוח גדול, שבמרכזו כתובת אניגמטית בעברית, אשר מוקפת בעיטורי פרחים. בצדדים ומתחת לפרחים מופיעה כתובת בארמית שמפרטת את שמות התורמים שהעניקו מימון לבניית פסיפס בית הכנסת העתיק או של האנשים שיצרו אותו, כך ששמם ייזכר לעד.
בנוסף, זר הפרחים מוקף משני הצדדים על ידי אריות הנשענים על כפותיהם הקדמיות על ראשי שוורים, כשהפסיפס כולו תחום בעיטורי חיות טרף הרודפות אחר בעלי חיים אחרים.
בחפירות שנערכו בקיץ הזה נחשפו גם קטעים נוספים של פסיפס, שהתגלו בשנים 2012 ו-2013, המתארים את דמותו של שמשון המקראי וכן תיאור של שני זוגות שועלים כשלזנבם נקשר לפיד (בהתאמה לתיאור המופיע בספר שופטים, פרק ט"ו) וכן את דמותו של מי שנחשב לשופט ה-12 והאחרון המוזכר בספר שופטים, בעודו נושא את שער העיר עזה, אותו עקר ונשא על כתפיו אל ראש ההר (כמו שמתואר בספר שופטים, פרק ט"ז).
הקטעים החדשים שנחשפו כללו בין היתר פרש פלשתי וחייל פלשתי מת, כשבנוסף לכך החפירות אשתקד חשפו פסיפס בו מתוארות דמויות מרכזיות מפרק ד' בספר שופטים: דבורה הנביאה המקראית ומי שהייתה השופטת הרביעית ששפטה את ישראל בתקופת השופטים בעודה מתחת לעץ דקל ומביטה בברק בן אבינעם, המצויד במגן, ויעל אשת חבר הקיני, שידועה כמי שהרגה את סיסרא - שר צבאו של יבין מלך חצור - באמצעות יתד של אוהל – בעוד שדמותו של סיסרא מופיעה גם כן בפסיפס זה כשהוא שוכב מת על הקרקע ודם ניגר מראשו.
באותה עת שלט בישראל יבין מלך חצור באמצעות שר צבאו סיסרא, ובהיעדר מנהיג לישראל, נחשף העם לפרעות מצד אויבם. דבורה הנביאה ששפטה את העם קיבלה ציווי מה' ליזום מלחמה נגד יבין מלך חצור ואף ניבאה כי ברק בן אבינעם ינצח בקרב שהתחולל בעמק יזרעאל.
סיסרא העייף נמלט רגלית ומצא מקלט באוהלה של יעל אשת חבר הקיני. סיסרא ביקש מי שתייה מיעל, זו השקתה אותו בחלב, המתינה שיירדם והרגה אותו באמצעות תקיעת יתד האוהל ברקתו. למעשה, הדמויות שהופיעו בפסיפס מהוות את התיאורים המוקדמים ביותר הידועים של הגיבורות המקראיות דבורה ויעל.
הפרויקט הארכיאולוגי בחוקוק, שמנוהל על ידי פרופ' מגנס מאז 2011, הותיר עם הזמן מורשת יוצאת דופן של ממצאים בעלי משמעות היסטורית, לרבות כתובת בעברית מוקפת בדמויות אנושיות, חיות ויצורים מיתולוגיים כולל פוטי - דמות של ילד שמנמן, לרוב בעירום ולפעמים מכונף - שנחשב באמנות כדמות המייצגת את אל האהבה (ארוס במיתולוגיה היוונית וקופידון במיתולוגיה הרומית).
כמו כן נמצאו יצירות המתעדות את המפגש בין אלכסנדר מוקדון לכהן הגדול, שניים מהמרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען כשהם נושאים מוט עם אשכול ענבים (זכר לחטא המרגלים מספר במדבר, פרק י"ג), אדם מוביל בעל חיים ולידו הכתובת "ילד קטן יוביל אותם" (מתוך ספר ישעיהו, פרק י"א), דמויות של בעלי חיים שזוהו על ידי כתובת בארמית כארבע החיות המייצגות ארבע ממלכות (בספר דניאל, פרק ז'), האתר המקראי אילם שבו חנו בני ישראל כחלק ממסלול נדודיהם של במדבר - בסמוך ל-12 מעיינות ו-70 עצי תמר (ככתוב בספר שמות, פרק ט"ו) ועוד.
