בלילות שבין ה-11 ל-13 באוגוסט (בין יום ראשון ליום שלישי) יתרחש שיאו של מטר המטאורים המשמעותי ביותר של הקיץ ובכלל - הפרסאידים. מטר זה הינו אחד המטרות הפופולריים ביותר, בעיקר בזכות הקצב העשיר מאוד שלו (צפויים יותר ממאה מטאורים בשעה בעת השיא) והן בזכות עצם התרחשותו בשיא הקיץ.
השנה, יחול שיאו של המטר ביום שני, בשעה 4 אחה"צ שעון ישראל, כך שהמועד הטוב ביותר לצפות במטר הוא מחצות הלילה שבין ראשון לשני וכן בלילה שבין שני לשלישי. בשנה זו, העדרו של הירח בחציו השני של הלילה, מחצות ואילך, יעזור לצופים במטר. אולם, מטר הפרסאידים הוא מטר רחב. הוא החל משלהי חודש יולי וימשך עד השבוע האחרון של אוגוסט. לכן, גם אלה שיגיעו למקומות חשוכים בסופ"ש הקרוב, יוכלו לראות הרבה מטאורים בשמים (אחרי ימי השיא הירח יהיה גדול ובהיר משמעותית ולכן ייראו פחות מטאורים בשמיים). במקביל חל מטר נוסף, מטר האקווארידים (הנובעים מקבוצת דלי – אקווריוס) המוסיף עוד כמה מטאורים לחוויה.
מתי ואיך לצפות במטר?
רצוי לצפות במטר ממקומות חשוכים, הרחק ככל האפשר ממקומות יישוב מוארים. ממקומות יישוב ייראו מטאורים בודדים בלבד וככל שנרחיק יגברו סיכויינו באופן דרמטי לראות מטאורים רבים יותר. כיוון שביום שבו מתרחש השיא הירח ממילא שוקע בחצות הלילה.
השעה הטובה ביותר לצפות במטר היא לאחר חצות. נקודת הרדיאנט, שממנה נובעים המטאורים בשמים, זורחת בסביבות בשעות הערב ובשעת חצות מצויה גבוה מעל האופק הצפון-מזרחי. רצוי לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה אם כי מטאורים עשויים להראות גם בכל כיוון בשמים. בשיאו של המטר צפויים להראות כמה עשרות מטאורים בשעה כיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ונצפים על פני שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה.
מהו מטאור ומהו מטר מטאורים?
בכל לילה נראים מטאורים בודדים רבים, הצצים מכל כיוון אפשרי ללא כל חוקיות. לעומת זאת, מטרות המטאורים חלים במספר לילות בשנה שבהם מספר המטאורים גדול מאוד והמטאורים באותם לילות נראים יוצאים מנקודה אחת בשמיים הקרויה רדיאנט.
מקורה של המילה מטאור הוא ביוונית ומשמעותה – משהו באוויר. שמה העממי של התופעה הוא כוכב נופל, כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמים במהירות ולנו נדמה שהוא נופל מהשמים. מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ שמשקלם פחות מגרם אחד. כאשר גופים שלנכדים ע"י כבידת כדור הארץ נכנסים לאטמוספירה העליונה מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ לשניה. לרוב המטאורים מהירות שבין 20 ל-70 ק"מ לשנייה, כאשר מהירותם של הפרסאידים היא 59 ק"מ לשנייה. בגלל המהירות עצומה שבה חלקיק האבק מתנגש בחלקיקי הגז המצויים באטמוספירה, הוא מתלהט ויחד עמו הגזים המצויים באטמוספירה והאור הנפלט כתוצאה מההתלהטות הוא ההבזק אותו אנו רואים ככוכב נופל. במקרים רבים, השובל שמותיר אחריו המטאור נראה שניות רבות לאחר המעבר כענן מוארך וקלוש בשמים.
ברוב המקרים חלקיק האבק מתכלה כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע. רק חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספירה ומגיעים אל פני האדמה – אלה קרויים מטאוריטים. רק במקרים נדירים מאוד המטאוריטים עלולים להיות גדולים מאוד – עשרות מטרים ויותר ואז פגיעתם רעה: בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר אסטרואיד שגודלו היה, כנראה, כמה עשרות מטרים וגרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות ק"מ. בחודש פברואר בשנת 2013, התפוצץ אסטרואיד שגודלו מוערך בכ-17 מטר מעל העיר צ'ליאבינסק שבסיביר. אך אין כלל לחשוש ממטר המטאורים- כאמור, חלקיקי האבק היוצרים את מטרות המטאורים שמקורם באבק המועף משביטים זעירים, ומסתם כה קטנה שאין הם מגיעים לפני הקרקע.
ומהו מקור מטרות המטאורים?
מטר המטאורים הליאונידים של שנת 1833 נחשב לאחד האירועים האסטרונומיים המרשימים ביותר בהיסטוריה המתועדת שגם תרם להבנה משמעותית על מקורם של המטאורים. בלילה שבין 12 ל-13 בנובמבר 1833, תושבי צפון אמריקה חזו במחזה מדהים של אלפי מטאורים בשעה, עד כדי כך שרבים חשבו שהגיע סוף העולם.
עדויות של צופים נדהמים מאותו לילה מספרות על שמיים שנראו כאילו הם בוערים, ואלפי "כוכבים נופלים" בכל רגע נתון. היו אף שדיווחו על קצב של עד 100,000 מטאורים בשעה ורק כשעלה השחר פסק המופע השמימי המטורף. האירוע עורר את סקרנותם של אסטרונומים רבים, וביניהם דניס אולמסטד מאוניברסיטת ייל, שהיה הראשון להציע כי "כוכבים נופלים" הם חלקיקים שחודרים אל האטמוספירה של כדור הארץ ונשרפים בדרכם אלינו.
אך מי שיזכה בקרדיט המלא הוא האסטרונום האיטלקי ג'ובאני סקיאפרלי שנודע בעיקר בזכות ה"תעלות" שגילה על מאדים (שהתבררו מאוחר יותר כאשליה אופטית) שהיה מוטרד מהשאלה מדוע מטרי מטאורים מתרחשים באותם תאריכים מדי שנה. הוא החל לחקור את מסלולי המטאורים של הליאונידים, ותוך כדי כך שם לב לדמיון מפתיע בין המסלול שלהם לבין המסלול של השביט טמפל-טאטל, שהתגלה שנתיים קודם לכן.
שביטים, אלו גופים העשויים תערובת של קרח ואבק שגודלם נע בין כמה קילומטרים בודדים לעשרות קילומטרים המגיעים אלינו משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש. כאשר שביט מגיע במסלולו לקרבת השמש, הוא מתחמם ואז מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחררים גזים ואבק הכלואים בקרח. הגזים והאבק ממשיכים להקיף את השמש במסלול דומה למסלולו של השביט. כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט פעם בשנה, הוא מושך אליו את חלקיקי האבק ואז ניתך עלינו מטר של מטאורים.
סקיאפרלי פרסם את ממצאיו בדצמבר 1866 - 33 שנים אחרי המטר המטורף האחרון, וימים ספורים לפני שמטר הליאונידים הגדול התרחש בשנית. ואכן מטר הליאונידים של 1866 היה עוצמתי במיוחד, בדיוק כפי שחזה סקיאפרלי בהתבסס על מסלול השביט.
מקור המטאורים במטר הפרסאידים הוא השביט המחזורי 109P/Swift-Tuttle, שמשך הקפה אחת שלו נמשכת 133 שנים. הוא חלף בפעם האחרונה בפריהליון (בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) בשנת 1992 וכתוצאה מכך היו מטרות עשירים ביותר בשנים 1991-2000 (עם קצב של כמה מאות מטאורים בשעה). הפעם הבאה בה יחלוף השביט בקרבת כדור הארץ יהיה בשנת 2126.
ומהו הרדיאנט?
בגלל חוקי הפרספקטיבה ייראו כל המטאורים כאילו הם יוצאים מנקודה אחת בחלל. נקודת זו קרויה - הרדיאנט, ממש כפי שקווי מסילת הברזל יוצאים מנקודה אחת באופק. בשנה יש מטרות מטאורים רבים כאשר כל מטר מטאורים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצוי הרדיאנט. הפרסאידים קרויים כך כיוון שנקודת הרדיאנט מצויה בתחומי קבוצת פרסאוס, הוא הגיבור מהמיתולוגיה היוונית שנושא את ראשה של המדוזה. קבוצת פרסאוס מצויה בשמים הצפוניים דרומית לקבוצת קסיופיאה. קל מאוד למצוא את מיקום הקבוצה באמצעות אחת מהאפליקציות השמים למכשירים סלולאריים. במקרה של מטר הפרסאידים רוחבו של מסלול האבק גדול יחסית, אפשר לראות מטאורים השייכים למטר הפרסאידים גם כמה ימים לפני ואחרי השיא.
הקצב של המטאורים ותיאום ציפיות
הקצב המצוטט של מספר המטאורים בשיא מטרות מטאורים הוא קצב תיאורטי חזוי. הוא נקרא קז"ש – קצב זניטי לשעה. זהו הקצב התיאורטי שהיה נצפה לו מקור המטאורים היה נובע מנקודה בדיוק מעל הראש בשעת השיא, הזניט, בלילה אופטימלי. כאשר נקודת הרדיאנט נמוכה מעל האופק ואנו מניחים שהמטאורים נעים באופן שווה לכל כיוון, הרי חצי מהם ינועו אל מתחת לאופק ולכן הקצב הנצפה יהיה קטן יותר מהקצב החזוי. כלל נוסף נגזר מחוקי מרפי ולפיו המטאורים היפים ביותר הם אלה שבדיוק נעו בכיוון ההפוך אליו אנו מביטים....
לכן, גם אם הקצב החזוי הוא של מאה מטאורים, בפועל אנו נראה רק כמה עשרות וזאת בשעת השיא, אבל – גם כמה מטאורים בהירים החוצים את השמים הוא מראה מרהיב.
היכן לצפות במטר?
חשוב לזכור: את המטר אפשר לראות מכל מקום, ללא צורך במשקפת או בטלסקופ. אולם, אורות עיר, גם עיר קטנה, יפריעו לראיית המטאורים. גופים שונים, בהם מצפה "שירת הכוכבים", מארגנים תצפיות לצפייה במטר בשילוב הדרכות כוכבים במקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב.
לאלה שאינם יכולים להגיע לאחד מאתרי התצפית, יוכלו לצפות במטר מכל מקום חשוך. המטאורים הבהירים יכולים להיראות גם מתוך עיר. כאמור – אין צורך בטלסקופים או במשקפות, אלא רק במחצלת או בכסא נוח, רצוי מאוד כמה חברים, שמים חשוכים והרבה מצב רוח ומוזיקה טובה מעולם לא הזיקה. אפשר גם להכין משאלות. עוד לא הוכח הקשר בין משאלות למטאורים, אולם תמיד אפשר לנסות. בארצנו הקטנה, זה לא אף פעם מזיק.
הנה עשרה טיפים לצפייה מוצלחת במטאורים:
1. בחרו מקום חשוך: התרחקו מאורות העיר ככל האפשר. ככל שהשמיים חשוכים יותר, כך תראו יותר מטאורים.
2. התאימו את העיניים לחושך: תנו לעיניכם להסתגל לחושך במשך כ-20-30 דקות לפחות.
3. הצטיידו בנוחות: הביאו כיסא נוח או שמיכה. צפייה במטאורים דורשת סבלנות וישיבה ממושכת.
4. לבשו בגדים חמים: גם בלילות קיץ, הטמפרטורות יכולות לרדת. לבשו שכבות והביאו שמיכה נוספת.
5. הימנעו מאור מלאכותי: אל תשתמשו בטלפונים ניידים או פנסים. אם חייבים, השתמשו באור אדום שפוגע פחות בראיית הלילה.
6. בדקו את תחזית מזג האוויר: ודאו שהשמיים יהיו בהירים בליל הצפייה.
7. הכירו את כיוון הרדיאנט: דעו מאיזה חלק של השמיים המטאורים אמורים להגיע, אך אל תתמקדו רק שם.
8. הביאו משקפת או טלסקופ: למרות שלא נחוצים לצפייה במטאורים, הם יכולים לשמש לחקירת אובייקטים מעניינים אחרים בשמיים.
9. תכננו לשהות זמן ממושך: ככל שתישארו יותר זמן, כך תראו יותר מטאורים. השיא לרוב מגיע בשעות שלפני עלות השחר.
10. הביאו חברים: צפייה במטאורים היא חוויה נהדרת לשיתוף. יותר עיניים רואות יותר מטאורים, וזה גם יותר כיף.
זכרו, המפתח הוא סבלנות והנאה מהחוויה כולה, לא רק מספירת המטאורים!
הצלחתם לצפות? שתפו אותנו בתגובות
------------------------------------------------
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2024 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל. ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מצפה הכוכבים סולאריס.
פורסם לראשונה: 00:16, 08.08.24
