מערכת חדשה למעקב אחר ציפורים – ביניהן תנשמות, בזים ועורבנים – מגלה דפוסי התנהגות חדשים ומרחקי תעופה שטרם תועדו בעבר.
במסגרת מחקר ייחודי, שנעשה בהובלת ד"ר אור שפיגל מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' אסף שוורץ מהטכניון, הוצמדו משדרים זעירים לגב של מאות עופות. אורך החיים של סוללת משדר שכזה הוא החל משבועיים למינים הקטנים ועד יותר משנה למינים גדולים. את המידע ממשדרי ה-GPS קולטת מערכת חדשה הנקראת ATLAS, אשר מספקת לחוקרים כמות עצומה של נתונים. באמצעות טכנולוגיות של בינה מלאכותית, למידת מכונה ובשיטות חדישות של ביג דאטה הם מנתחים אותם.
"המערכת החדשנית מאפשרת לעקוב אחר בעלי חיים קטנים ברזולוציות חסרות תקדים. זה כמו להרכיב משקפיים בפעם הראשונה", סיפר בהתרגשות ד"ר שפיגל, "זו חוויה אדירה. אנחנו עוקבים במקביל אחר מינים מגוונים כמו תנשמות, סיקסקים, בזים, נקרים, בולבולים, עורבנים, שלדגים, ועוד".
אז מה התגלה? במעקב אחר תנשמות שחיות בתיבות קינון בשטחים חקלאיים – פרויקט של הדוקטורנט שלמה קאין בהנחיית ד"ר שפיגל ופרופ' יוסי לשם, מייסד המרכז הבינלאומי לחקר נדידות הציפורים - מתוך כ-50 עופות עם משדרים שישה עפו לירדן, רחוק ממה שהעריכו עד היום חוקרים. ממצא נוסף: גוזלים שעזבו את הקן נכנסו לתיבות קינון של תנשמות אחרות וגנבו משם אוכל. במקרה אחר תועדו בולבולים עוקפים שדות חקלאיים ועפים במקומות עם צמחייה ועצים. ההשערה היא שעשו זאת כדי להתחמק מטורפים.
במסגרת פרויקט של הדוקטורנטית מיכל הנדל והצפר יוחאי וסרלאוף הוצמד משדר לציפור שיר ממין שחרור. אחרי מספר שבועות במטעים של קיבוץ עין חרוד מאוחד היא עפה לירדן – מרחק מפתיע עבור ציפור שלא נוהגת לנדוד. "חיות עושות דברים שלא חשבת שהן עושות", סיכם ד"ר שפיגל, "וזה יוצר קישוריות בין מקומות, ויוצר מגוון ויישוב מחדש".
המחקר הוצג באחרונה במסגרת הכנס הראשון של יוזמת AI4Good המשותפת לאוניברסיטת תל־אביב ולגוגל. הכנס הוקדש לתרומה האפשרית של בינה מלאכותית לחקר ולשימור הסביבה.
