כאשר אנחנו שומעים את המילה "חורף", המחשבה במקרים רבים היא על קור, אנרגיות נמוכות, התכנסות, ופעילות מינימלית. ברחבי העולם, ובעיקר בארצות צפוניות, עונה זו מצדיקה את ההגדרה "תרדמת חורף", כאשר מרבית בעלי החיים, הצמחים והמארג האקולוגי בכללותו נכנסים לתקופה של פעילות מינימלית.
בעלי חיים נוקטים בכמה אסטרטגיות בחורף. יש מינים הנודדים הרחק לאזורים חמים יותר. בישראל אנחנו מכירים נדידה של עופות ועטלפים, אך גם חרקים נודדים (פרפרים, שפיריות, עושים ועוד).
בעלי חיים אחרים רבים הנותרים במקומם בזמן החורף במדינות קרות אוגרים מזון בתוך מחילה או מחביאים מזון. אחרים צוברים שומן ונכנסים למעין "תרדמת חורף", מצב שבו הגוף נכנס לחילוף חומרים מינימלי לרוב בתוך מחילה בה הטמפרטורה לא משתנה באופן קיצוני כמו על פני האדמה. חלק מבעלי החיים בעיקר מכרסמים ממשיכים את חייהם מתחת למעטה השלג וניזונים על זרעים, שורשים וחלקי צומח שהשלג כיסה.
אך החורף בישראל אינו עונה להגדרה זאת. דותן רותם, אקולוג ברשות הטבע והגנים, סיפר כי באקלים הישראלי זה לפעמים בדיוק ההיפך.
"החורף הישראלי מתון ונוח. חלק מהמינים הנודדים נעצרים בישראל ולא ממשיכים דרומה. דווקא בקיץ החם אנחנו מכירים מינים שנכנסים לתקופה עם פעילות נמוכה יחסית כי זו העונה הקשה", אמר האקולוג. לדבריו, בחורף הישראלי יש גשם וטמפרטורה נוחה, והצמחייה גדלה ומשגשגת. לכן, בעלי חיים רבים פעילים מאוד בעונה זו, חלקם גם יותר מאשר בקיץ.
חדפים למשל, שהם טורפים קטנטנים, מורידים פעילות עמוק במחילה בתקופת הקיץ, ודווקא בחורף יש פרוקי רגליים רכיכות ושלשולים שהם טורפים. הם מגיחים לחלקים העליונים של הקרקע וכך הם משיגים את מזונם.
השבלולים פעילים מאוד לאחר ימי גשם ובמהלכם. בקיץ, חלק מהחלזונות יוצרים חתם גירני החוסם את פתח הכניסה לקונכייה ואף מדביקים את עצמם לסלע או לענף של צמח. הם עולים מעל פני הקרקע למיקום גבוה יותר שבו הטמפרטורה נסבלת יותר, מתכנסים בקונכייה וסוגרים אותה הרמטית ומורידים את חילוף החומרים שלהם למינימום. חשופיות לעומתן, מתחפרות בקיץ ברקבובית של העלים או במקומות שיש בהם לחות מלאכותית. בחורף נראה אותן בהמוניהן.
"אפשר לומר שהחורף הישראלי הוא למעשה חגיגה של חיים. אנו חיים בסביבה מדברית שבה כמעט תשעה חודשי יובש ובין שלושה לארבעה חודשי גשם ומשקעים וזה המניע העיקרי לכל הפעילות שוקקת החיים שסביבנו לכן גם אין תרדמת חורף פה בארץ", אמר רותם.
האקולוג סיפר כי בעלי החיים היחידים בישראל שחשבו שמבצעים תרדמת חורף הם עטלפי חרקים שנכנסים לסוג של הורדת חילוף חומרים למינימום הכרחי, מושג מדעי בשם "טורפור".
"בהמשך הסתבר שהם לא ישנים את כל התקופה כולה, אלא לפרקי זמן קצובים ובימים החמימים יותר הם מתעוררים ומשיגים את מזום. בכל זאת, אסור להפריע את מנוחתם בימים שהם נכנסים לטורפור, כי אז הם יתעוררו לא ימצאו חרקים כמזון ויתכן שלא ישרדו. זאת משום שגודל הגוף שלהם קטן יחסית לשטח הפנים של עורם. אבל הם כן מתעוררים בחורף בימים חמימים יותר בניגוד לעטלפים באירופה ששם הטמפ' נמוכה מאוד לאורך שבועות ואפילו חודשים ואז העטלפים ישנים באופן רציף", אמר רותם.
ומה לגבי הצומח?
"גם פה אנחנו יודעים שזו העונה שצמחים מתעוררים. נכון שתזמון הפריחה הוא לאביב, וזה מתוזמן עם חרקים ודבורים, אבל יש לא מעט צמחים שגדלים ופורחים בחורף ופה אפשר לדבר על התאמות לגשם למשל", אמר.
האקולוג הוסיף כי צמחים שגדלים כשיורד גשם מפתחים אסטרטגיות שונות. חלקם לא נפתחים בכלל בימים של גשם כדי להגן על האבקנים והאבקה שבתוכם. יש כאלה שגדלים עם הראש כלפי מטה. למשל, זלזלת הקנוקנות שפרחיה פונים כלפי מטה והיא מעטרת את החורש הים תיכוני וכך גם הרקפות.
יש צמחים ועצים שנכנסים לשלכת ומשמרים תכונות של מקום המוצא שלהם בעבר, אזורים קרים יותר. באזורים שבהם יורד שלג בכמות גדולה לעץ עם עלים רבים יש שטח פנים גדול יותר, ואז השלג יצטבר ועלול לשבור חלקים ממנו. עצים כמו אלון התולע, אגס סורי והאלה הארצישראלית ואטלנטית, שהמקור שלהם מאזורים קרים יותר, משירים עלים כדי להקל על עצמם בתקופות קרות.
דבר נוסף הוא תכונת המים להתרחב בעת הפיכתם מנוזל לקרח. אם המים בתוך הצמח קופאים בטמפרטורה נמוכה, הם למעשה מתנהגים כקרח, שמתרחב ועשוי לקרוע את הרקמות הרכות של העלים מבפנים. לכן, עצים ממקור קר יותר נכנסים לתרדמת חורף ומתעוררים לקראת האביב.
בריכות חורף – בית גידול משגשג
דותן רותם ציין כי בריכת החורף הן דוגמה לבית גידול ייחודי וניצול משאב עונתי על ידי בעלי חיים. הבריכה מתמלאת בחורף ואז מגיעים דו-חיים להתרבות: סלמנדרות, טריטונים, קרפדות ועוד. הם מטילים או משריצים, והצאצאים משלימים גלגול מביצה לראשן עד שהבריכה מתייבשת ואז הם עוזבים את הבריכה וחוזרים לסביבה הזו בחורף הבא. יש חרקי מים שעושים פעולה דומה, עוברים גלגול ועוזבים את הבית גידול הלח עד לחורף הבא.
עוד סיפר האקולוג כי "בקרקעית הבריכה המתייבשת יוותרו 'גופי קיימא'. אלו הם חיידקיים, ביצים ולפעמים גם בעלי חיים מורכבים יותר המתכסים בבוץ או מתכנסים לתוך קשוות ועוברים את העונה היבשה בחילוף חומרים מינימלי. לכן גם אם בקיץ בריכת החורף נראית כשקע עזוב אסור לפגוע בקרקע ובאגן הניקוז שלה".