לא רק בארטמיס 1: לאחר שהאסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה וארבע אסטרונאוטיות נוספות לבשו בתחנת החלל הבינלאומית את אפוד ההגנה מקרינה של חברת AstroRad הישראלית, הוחלט לערוך שיפורים באפוד, כדי שיהיה קל יותר ללבוש אותו. תוצאות הניסוי נחשפו אמש (יום א') בכנס משימת רקיע וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שנערך במסגרת שבוע החלל הישראלי.
בכנס שנערך במרכז פרס לשלום בתל אביב, הציג ד"ר אורן מילשטיין, מנכ"ל חברת סטמרד, יצרנית חליפת ההגנה בפני קרינה בחלל AstroRad, את התוצאות הראשוניות של מחקר ה-CHARGE - המחקר שבדק את נוחות ושימושיות החליפה בחלל.
ה-AstroRad הוא אפוד המגן על אסטרונאוטים מפני קרינה שפותח על ידי חברת StemRad, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית ובשיתוף עם לוקהיד מרטין. האפוד מבוסס על העיקרון המבני של הGAMMA -360 של StemRad (רתמת עופרת המגנה על מח העצם בעצמות האגן של כוחות חילוץ בזמן אסון גרעיני על פני כדור הארץ), אך מורחב עוד יותר כדי להגן גם על הריאות, הקיבה, המעי הגס, השדיים והשחלות - איברים רגישים במיוחד להתפתחות סרטן עקב חשיפה כרונית לקרינה.
בנוסף, במקום להשתמש בעופרת, שהיא אידיאלית להגנה מפני קרינה ניטרלית כגון קרני גמא, אפוד AstroRad מורכב מפוליאתילן בצפיפות גבוהה, העשיר מאוד ביסוד מימן, מה שהופך אותו ליעיל מאוד כמגן מפני חלקיקים טעונים אנרגטית המשתחררים במהלך סופות שמש.
כמבחן לפני השימוש המתוכנן בחלל העמוק, אפוד ה-AstroRad בגיזרה נשית שוגר לתחנת החלל הבינלאומית (ISS) ב-2 בנובמבר 2019 על סיפון Cygnus NG-12 כחלק מניסוי ה- Comfort and Human Factors (CHARGE) - מחקר הערכת האפוד מהפן הארגונומי.
ארבע אסטרונאוטיות של נאס"א, בהן ג'סיקה ווטקינס מנאס"א העריכו את האפוד במהלך שהותו בת יותר מ-3 שנים בתחנת החלל. במהלך הניסוי נעשה שימוש בסקרים ובווידאו בזמן אמת כדי להעריך את גורמי הנוחות והארגונומיה של האפוד בתנאי מיקרו-כבידה בחלל. המטרה הייתה לאסוף תצפיות חזותיות ומשוב מהאסטרונאוטים ולהשתמש בנתונים אלה כדי לשפר את הארגונומיה של האפוד למשימות עתידיות בחלל עמוק, שבהן האפוד הוא הכרחי ביותר מבחינה מבצעית.
הפעילויות שנבדקו כללו לבישה והורדה של האפוד, משימות שגרתיות יומיומיות ומשימות ספציפיות לסוכנות החלל. כמו כן בוצעו מבחני טווחי תנועה שבהם האסטרונאוטיות ביצעו קבוצה מוגדרת מראש של תנועות. תוכנת מעקב תנועה מבוססת בינה מלאכותית שימשה כדי לכמת במדויק את המגבלות שמטיל האפוד על התנועה. בנוסף, על מנת לבחון את הישימות בין המינים של האפוד, האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה לבש את האפוד כחלק מהניסויים של משימת רקיע באפריל אשתקד.
בהתבסס על ניתוח ראשוני של התוצאות, נקבע כי נדרשים שינויים קלים, אך משמעותיים מבחינת ארגונומיה. שינויים כאלה יגבירו את טווח התנועה של הידיים, הצוואר והרגליים. כמו כן נמצא שחלק מהמגבלות הארגונומיות ניתן לקשור לכך שמידות האפוד לא התאימה באופן אופטימלי לכל האסטרונטיות ומכאן נובע הצורך גם בהרחבת מידת ההתאמה לטווח רחב יותר של מידות גוף. מוקדם יותר החודש האפוד חזר לכדור הארץ בחללית מטען של חברת SpaceX.
על ידי שילוב התוצאות ממחקר ה-CHARGE עם נתוני ניסוי הקרינה של Matroshka AstroRad Radiation Experiment,שבמהלכו הוטס אפוד AstroRad שני למסלול סביב לירח במשימת ארטמיס 1 הלא מאויישת, חברת StemRad תוכל לייעל את האפוד הן בפן של נוחות השימוש והן בהגנה מפני הקרינה ובכך לספק הגנה אופטימלית לחוקרי החלל העתידיים הצפויים לצאת למסעות לעומק החלל, מרוחקים וממושכים יותר מאי פעם.
3 צפייה בגלריה
הבובה זוהר (למעלה) עם האפוד הישראלי והבובה הלגה (למטה) בלי האפוד במשימת ארטמיס 1
(צילום: נאס"א, סוכנות החלל האירופית)
ייתכן מאוד שאפוד המגן המשופר יילבש על ידי אחד האסטרונאוטים במשימת ארמטיס 2, המשימה המאוישת הראשונה לירח מאז 1972. ארבעת האסטרונאוטים במשימה זו, שאמורה לצאת לדרך בשנה הבאה, אמורים להקיף את הירח ולחזור לכדור הארץ. בשלב מאוחר יותר, ככל הנראה במהלך עשור הבא, עשוי המגן לשמש אסטרונאוטים שיטוסו למאדים.
