מראות הרס בעקבות השיטפונות בגרמניה, בבלגיה ובהולנד
(צילום: רויטרס)
עוד אפשר להחזיר את הגלגל בחזרה, למרות שיהיה די קשה: מדענים מזהירים משינויים חסרי תקדים באקלים של כדור הארץ, זאת עקב ההתחממות הגלובלית, שנגרמת מפליטת מזהמים - כך עולה מדו"ח חדש של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC), המתפרסם הבוקר (יום ב'). בנוסף סבורים המדענים כי הטמפרטורות הממוצעות בכדור הארץ יגיעו לרמה של 1.5 מעלות צלזיוס יותר מאשר במהפכה התעשייתית עד שנת 2041. בהסכם פריז, שעליו חתמו מדינות העולם לפני כחמש שנים וחצי, נקבע כי יש לעשות הכול כדי למנוע מלהגיע לרמת התחממות כזו. המדענים אומרים כי חלק מהשינויים הם בלתי הפיכים, אבל לגבי דברים אחרים יש מה לעשות ולכן צריך לפעול וכמה שיותר מהר.
את הדו"ח המדאיג הכינו 234 מדענים מ-66 מדינות, והוא מבוסס על אלפי עבודות מדעיות שערכו מדענים ברחבי העולם. מהדו"ח עולה כי רבים מהשינויים שתועדו באקלים כדור הארץ הם חסרי תקדים מזה אלפי, אם לא מאות אלפי שנים. לפי הדו"ח, גלי חום שתדירותם הייתה בעבר פעם ב-50 שנה, יתרחשו פעם בעשור וזאת בשל ההתחממות הגלובלית. לדברי המדענים, גם אירועים של גשם חזק ומנגד בצורות יהפכו לשכיחים הרבה יותר. לדוגמה, אזור שסבל מבצורת פעם ב-100 שנים, יכול עתה לסבול מבצורת כל חמש או שש שנים.
עוד הוסיפו המדענים כי כבר עכשיו אנחנו סובלים מההשלכות של שינויי האקלים, כאשר כדור הארץ התחמם בממוצע ביותר ממעלה אחת מאשר המצב שלפני המהפכה התעשייתית. מחברי הדו"ח כתבו כי גלי חום, בצורות וגשמים עזים רק ילכו ויעשו תכופים וקיצוניים יותר ככל שכדור הארץ יתחמם יותר.
חלק מהשינויים כבר מתרחשים, דוגמת העלייה המתמשכת בגובה פני הים, ולא ניתן להחזירם לאחור במאות ובאלפי שנים הקרובות. יחד עם זאת ירידה גדולה ומתמשכת בפליטות של פחמן דו חמצני (CO2) וגזי חממה נוספים יכולים להגביל את שינויי האקלים. לפי המדענים, חלק מההשפעות של שינוי האקלים ייתכן ולא נוכל לשנות, כמו עליית פני הים, המסת הקרחונים הארקטיים והתחממות ועליית החומציות באוקיינוסים. השיפור באיכות האוויר יגיעו במהרה, אך יכולים לעבור 30-20 שנים עד שנראה התייצבות בטמפרטורות הגלובליות.
בדו"ח מתמקדים באירועי קיצון אזוריים והקשר בין אירועים אלו לפעילות בני האדם. לצד גלי החום שוברי השיאים ושריפות הענק באזורים שונים בכדור הארץ, השיטפונות ההרסניים שהתרחשו במקומות רבים בעולם, הדו"ח שם דגש על אירועי קיצון ברמה האזורית, דבר שצריך להדאיג את מקבלי ההחלטות והציבור כאחד. לפי הדו"ח, שכיחות אירועי הקיצון צפויה להמשיך ולעלות בקצב מהיר, כאשר האוכלוסיות החלשות הן הפגיעות ביותר.
בין המדענים שחיברו את הדו"ח גם שני חוקרים ישראלים, בהם פרופ' דני רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית, שעסק בהשפעת שינוי אקלים על מחזור המשקעים, בהם גשמים, בצורות ושטפונות. "לא היו שום הפתעות גדולות, אלא חיזוקים להשערות קודמות והעמקת התובנות שלנו לגבי שינוי האקלים. יש יותר ודאות לגורמים לשינויים האלה. והגורמים הם כמובן מעשה ידי אדם, פליטת גזי החממה וזיהום האוויר", הוא אמר.
כאמור, הדו"ח מראה שלמעשים שלנו עדיין יש את הפוטנציאל לקבוע את עתיד האקלים. על פי המדענים, לא מאוחר מדי לשנות את המצב. "הראיות הן ברורות שפחמן דו חמצני (CO2) הוא הגורם העיקרי לשינוי אקלים, גם כאשר גזי חממה אחרים וזיהום אוויר משפיעים על האקלים", אמר החוקר הישראלי.
פרופ' רוזנפלד סבור כי בישראל לא עושים די כדי להילחם בתופעה. "אני אומר זאת כאזרח מודאג. יש הבדל בין ההצהרות לבין מה שאנחנו עושים בפועל. הבדל גדול מדי. מדינת ישראל הצהירה על כוונה להוריד את כמות פליטות גזי החממה ב- 85%. כדי שזה יקרה צריך שכבר נרוץ בכל הכוח לבניית התשתית לאנרגיה חלופית. כאשר עושים השקעה צריך לעשות אותה בכיוון הנכון. וזה לא קורה", הוא הוסיף.
פרופ' נגה-קורנפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, ואלון זסק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד, ציינו כי "הדו"ח מחדד את מה שהפך להיות המציאות של כולנו בשלוש השנים האחרונות. אנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר הגלובלי החמור ביותר בתולדות האנושות. בעיצומו של עוד גל חום ארוך ומתיש שעברנו בישראל דו"ח זה צריך להוות קריאת השכמה גם עבור ממשלת ישראל. זה הזמן לפעול ומהר".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בתגובה לממצאי הדו"ח: "עיקרי הדו"ח מוכיחים מעל לכל ספק שאי אפשר להכחיש יותר את עוצמתו ודחיפותו של משבר האקלים. וחשוב מכך, אי אפשר להכחיש או להטיל ספק בקשר שבין הפעולות האנושיות ובין שינויי האקלים".
בשנים האחרונות מפרסם הפאנל דו"חות מדאיגים על השפעת ההתחממות הגלובלית על כדור הארץ. דו"ח קודם שפורסם לפני כשנתיים, שהוכן על ידי יותר מ-100 מדענים שניתחו כ-7,000 מאמרים אקדמיים, תיעד את ההשלכות של התחממות האוקיינוסים, ההמסה המהירה של מדפי הקרח בגרינלנד ובאנטארקטיקה והירידה בגודלם של הקרחונים על 1.3 מיליארד בני האדם שחיים באזורים נמוכים או באזורים הרריים. בין היתר, נכתב בדו"ח, כי כבר משנת 2050 אירועי הצפות קיצוניים יפגעו באזורי חוף נמוכים בכל שנה.
מהדו"ח שפורסם ב-2019 עולה כי מפלס פני הים עלול לעלות במטר אחד עד שנת 2100 - קצב עלייה של פי 10 מזה של המאה ה-20 - אם לא ייפסקו פליטות גזי החממה בקצב הנוכחי. לפי החוקרים, העלייה בגובה מפלס פני הים עלולה להיות דרמטית יותר ולהגיע לעד חמישה מטרים עד שנת 2300.
