המהפכה המדעית-תעשייתית, על הגילויים הרבים והטכנולוגיות המגוונות שהביאה עמה, איפשרה ייצור מוגבר של מזון ושל מגוון חומרים ומוצרים סינטטיים, שהביאו גם לגידול מהיר באוכלוסיית העולם וברמת החיים של בני האדם והובילו לתרבות צריכה בזבזנית. אך למרות הקדמה והתועלות הרבות, השימוש ההולך וגובר במשאבי טבע, לצד פליטה של פסולות, שפכים ומזהמים לקרקע, למקורות המים ולאוויר, גרמו להידרדרות במצב הסביבה הטבעית, לפגיעה במגוון המינים ובמערכות אקולוגיות ולשינויי אקלים, והובילו למשבר אקולוגי-אקלימי. כל אלה מחייבים מחשבה מחדש על אתיקה וערכים, על תהליכי ייצור ועל צריכה, אך בעיקר לפעול אחרת ומיד. והדרך לשינוי, לתיקון ולריפוי מתחילה שוב במדע.
המשבר האקולוגי-אקלימי מציב בפני כל אחת ואחד מאיתנו ובפני קהילות וחברות בכל רחבי העולם שאלות כבדות משקל ואתגרים מורכבים. לכן, בעת הזו למדענים יש לא רק אחריות אלא גם מחויבות לקדם את הידע בתחום, להנגיש אותו ולהציע כלי מדיניות, חלופות וטכנולוגיות מתאימות. כדי לעשות כן יש לפעול במגוון רחב של דיסציפלינות ובעיקר לשלב ביניהן.
בעוד שהמחקר האקדמי בתחום החל במדעי הטבע ואחר כך במסגרת האקולוגיה (אקו-בית ולוגיה-תורה או הבנה), ענף במדעי הטבע העוסק ביחסי הגומלין בין האורגניזמים השונים בסביבה החיה וביניהם לסביבה הדוממת, בעשורים האחרונים התפתח מאוד התחום של "מדעי הסביבה", המשלב ידע מתחומי מדעי הטבע השונים לטובת לימוד של מכלול מאפייני הסביבה הטבעית ומציאת פתרונות לבעיות סביבתיות. גישה זו גם משלבת היבטים של ממשק אדם וסביבה, ולאחרונה היא מתרחבת גם לתחומי דעת במדעי הרוח והחברה, משירה אקופואטית וחינוך סביבתי ועד למשפטים ופסיכולוגיה.
השבוע תתקיים בתל אביב ועידת היובל של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. בוועידה ישתתפו חוקרים ישראלים מתחומי הסביבה השונים, נציגי משרדי ממשלה ורשויות לאומיות ומקומיות ושותפים מארגונים חוץ ממסדיים, ויציגו את המחקר שלהם, את הידע העדכני בתחום וגם הצעות לקידום של מדיניות סביבתית ושינוי הרגלים בקרב הציבור הרחב. ועידה זו היא הזדמנות אמיתית להציג את התמונה המקומית מבחינת מצב הטבע והסביבה, כמו גם את ההשפעה של כל אלה על הכלכלה, הרווחה, הביטחון והבריאות של הציבור, וגם להשפיע על דעת הקהל ועל מקבלי ההחלטות.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןהאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה פועלת לאורך כל השנה במגוון מסלולים ומישורים לקידום ידע מדעי בנושאי הסביבה בישראל, כבסיס לקבלת החלטות לאומיות ומקומיות, ולקידום מדיניות סביבתית מבוססת מדע. בין היוזמות שהאגודה מפעילה ניתן למנות את תוכנית ממשק, המציבה מדענים צעירים בשירות המדינה על מנת לייעץ בתחומי סביבה שונים ולקדם אותם; סוכנות הידיעות למדע וסביבה, זווית, המנגישה מדע סביבתי מהארץ ומהעולם ומחברת בין חוקרים ומחקרים לתקשורת המקומית; וכתב העת אקולוגיה וסביבה, כתב עת אקדמי בעברית, שמציג מחקרים רבים של חוקרים מקומיים בתחום, לצד דעות וסקירות בנושאים שונים.
ככל שהמשבר האקולוגי-אקלימי העמיק חלחלה ההבנה כי מילים בוראת מציאות, ולכן יש למצוא את המילים והביטויים המדויקים שיתארו את המצב לאשורו, אך גם ימחישו אותו ויציגו אותו לציבור הרחב; לפרק את המילים הגדולות: משבר אקלים, משבר הזיהום, משבר המגוון הביולוגי והמשבר האקולוגי לגורמים; לפרוט את המושגים לתופעות ולאירועים, בתמונת מאקרו, בקנה מידה גדול, ובהיבט המיקרו, עד לרמת המולקולות והאטומים; לשרטט את המאזנים והאיזונים ההכרחיים כדי להציל את עצמנו מעצמנו; להציג כיצד אנחנו משפיעים על הסביבה הטבעית וכיצד היא משפיעה עלינו; להדגיש את הצורך של כולנו לשנות הרגלים, לחשוב אחרת ולפעול אחרת; ולאמץ גישה יותר אקולוגית ופחות אגוצנטרית.
למדע ולמדענים יש תפקיד כפול ומורכב במאבק במשבר האקולוגי-אקלימי. הם צריכים לאסוף נתונים ומידע עדכניים, לעבד אותם לכדי ידע ולהציג את הסיבות והנסיבות כמו גם התחזיות לעתיד לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות. בד בבד, עליהם להציע כיווני פעולה ומחשבה ולהמציא טכנולוגיות חדשות כדי להוביל לשינויי. ולא פחות חשוב מכך, הם חייבים השאיר פתח לתקווה. מדינת ישראל נחשבת לפורצת דרך גם במחקרים בתחום האקולוגיה ומדעי הסביבה, עכשיו נותר רק לקוות שכולנו נשכיל להקשיב למדענים ולפעול בחוכמה.
גילוי נאות: הכותב מכהן השנה כיו"ר משותף של הכנס ה-50 של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, יחד עם פרופ' נגה קורנפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה.
