צוות של חוקרי מטאוריטים מבלגיה ומארצות הברית יצא למסע אל אנטארקטיקה ובא על שכרו כשמצא חמישה מטאוריטים חדשים, כולל אחד גדול במיוחד שמשקלו 7.6 ק"ג.
אנטארקטיקה היא מקום שקשה לעבוד בו, מהסיבות הברורות - זהו אזור קר מאוד, מרוחק ופראי. עם זאת, זהו אחד המקומות הטובים ביותר בעולם למצוא בו מטאוריטים, בין היתר מכיוון שאנטארקטיקה היא מקום שומם כמדבר, שבו האקלים היבש מגביל את מידת הבלייה של המטאוריטים. בנוסף לתנאי היובש, הנוף אידיאלי לאיתור מטאוריטים, שכן סלעי החלל השחורים בולטים בבירור על רקע השטחים הלבנים והמושלגים. גם כאשר מטאוריטים שוקעים במעטה הקרח, תנועת הקרחונים מסייעת לחשוף מחדש את המטאוריטים סמוך לפני השטח של שדות הקרח הכחולים של היבשת הקפואה.
צוות בינלאומי של חוקרים, שזה עתה חזר מאנטארקטיקה, יכול להעיד על כך שהיבשת הקפואה הינה כר פורה לאיתור מטאוריטים, זאת לאור העובדה כי חזרו זה עתה עם חמישה מטאוריטים חדשים, כולל אחד ששוקל 7.6 ק"ג. ד"ר מריה ואלדס, חוקרת ממוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע ומאוניברסיטת שיקגו, העריכה שמתוך כ-45 אלף מטאוריטים שנמצאו ברחבי אנטארקטיקה במאה האחרונה, רק כ-100 בערך הם בגודל כזה או יותר. "הגודל לא בהכרח משנה כשמדובר במטאוריטים, שכן אפילו מיקרו-מטאוריטים זעירים יכולים להיות בעלי ערך מדעי רב", אמרה ואלדס, "עם זאת, כמובן שלמצוא ממצא בדמות מטאוריט גדול כמו זה הינו אירוע נדיר ומרגש מאוד".
ואלדס הייתה אחת מארבעה חוקרים במשימה, אותה הובילה ד"ר ויסיאן דבאיל מהאוניברסיטה החופשית של בריסל, כששאר הצוות הורכב מד"ר מריה שנבכלר מהמכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בציריך ומריוגה מאידה מהאוניברסיטה החופשית של בריסל. ארבעת החוקרים היו הראשונים לחקור אתרי מטאוריטים פוטנציאליים חדשים, שמופו באמצעות צילומי לוויין על ידי ורוניקה טולנאר, סטודנטית מהאוניברסיטה החופשית של בריסל, שמתמחה בגלציולוגיה (מדע המנתח את דינמיקת הקרחונים).
"לצאת להרפתקה ולחקור אזורים לא ידועים זה עניין מרגש", אמרה דבאיל, שהודתה כי היא ועמיתיה נאלצו להתמודד גם עם העובדה שהמציאות בשטח היא הרבה יותר קשה מהיופי שבתמונות הלוויין. למרות שתזמנו את מסעם לשעון הקיץ של אנטארקטיקה בסוף דצמבר, הטמפרטורות נעו סביב 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. ואלדס ציינה שבימים מסוימים במהלך המסע לאנטארקטיקה היה פחות קר מאשר בשיקגו, אולם ימים של רכיבה על אופנועי שלג ומסעות רגליים דרך שדות קרח ולאחר מכן שינה באוהלים גרמו למזג האוויר האנטארקטי להרגיש קר באופן קיצוני בהרבה.
חמשת המטאוריטים שאותרו על ידי הצוות ינותחו במכון הבלגי המלכותי למדעי הטבע. בינתיים, משקעים המכילים מיקרו-מטאוריטים זעירים חולקו בין הארבעה, כדי שיוכלו לבחון אותם, כל אחד במוסד האקדמי אליו הוא משתייך. ואלדס אמרה שהיא להוטה לראות מה יחשפו הניתוחים של המטאוריטים. "חקר המטאוריטים עוזר לנו להבין טוב יותר את מקומנו ביקום. ככל שיש לנו גודל מדגם גדול יותר של מטאוריטים, כך נוכל להבין טוב יותר את מערכת השמש שלנו", הסבירה ואלדס.
