מרתון ירושלים שהתקיים אתמול (יום ו') פתח את עונת הריצות הארוכות בישראל. בניגוד לענפי ספורט אהובים אחרים, שמתנהלים בתוך אולם ממוזג שמתאים לכל עונות השנה, ריצת המרתון דורשת מטבעה שטח פתוח גדול. עם החרפתו של משבר האקלים, שמוביל לעלייה בטמפרטורה הממוצעת ברחבי העולם, יצאנו לבדוק: האם בעונות הריצה הקרובות מזג האוויר יהיה חם מכדי לרוץ מרתון?
כבר היום מתקיימים מרתונים תחרותיים במקומות שידועים במזג האוויר הלוהט ששורר בהם – כמו המרתון שנערך בדוחא שבקטאר במסגרת אליפות העולם באתלטיקה ב-2019. מרתון זה יצא לדרך בחצות הלילה, כששררו בחוץ טמפרטורה של 29 מעלות צלזיוס ו-50 אחוזי לחות.
עם זאת, אין ספק שריצת המרתון מושפעת ותושפע עוד יותר בעתיד מהעלייה בטמפרטורה העולמית (שעלולה לעלות על פי מודלים מסוימים לעד 5 מעלות בממוצע עד לסוף המאה). על פי מחקר מ-2016 שהתייחס למודל המחמיר ביותר שהיה קיים באותה תקופה (RCP 8.5), עד שנת 2085 אפשר יהיה לקיים ריצות מרתון בחודשי הקיץ תוך שמירה על סיכון בריאותי נמוך רק ב-32 מתוך 543 ערים שנבדקו בחצי הכדור הצפוני.
מרתון ירושלים – ההזנקה, אתמול
(צילום: יח"צ)
גם במקומות שאפשר יהיה לקיים בהם ריצות מרתון, ייתכן שנראה בירידה בהישגי הרצים, שמושפעים מאוד מתנאי מזג האוויר – ובעיקר מהטמפרטורה. דוגמה להשפעתה של הטמפרטורה על הריצה היא מרתון ברלין, שנחשב לאחד מהמהירים בעולם ושבו נקבעו לא פחות מ-11 שיאי עולם – ואחת הסיבות לכך היא תנאי מזג האוויר האידיאליים ששוררים בו: הטמפרטורה בזמן בשנה שבו הוא מתקיים עומדת על כ-18-12 מעלות צלזיוס.
כבר עכשיו, יש שכינו את האולימפיאדה שהתקיימה לאחרונה בטוקיו "החמה ביותר אי פעם" – הטמפרטורות במהלכה הגיעו ל-34 מעלות צלזיוס והלחות לכ-60 אחוז, ומספר ספורטאים סבלו ממכות חום והתעלפויות במהלך תחרויות הטניס והקשתות. כהכנה לחום הצפוי, הוחלט להזיז את מקצי ריצת המרתון וההליכה התחרותית לעיר היפנית סאפורו, אך גם שם מזג האוויר היה חם - בעיר נרשמו טמפרטורות של מעל 30 מעלות צלזיוס במשך 18 ימים רצופים, לראשונה מזה 97 שנה.
כשחם לא מתחשק לרוץ
השינויים בדפוסי מזג האוויר והעלייה בתדירותם של אירועי מזג אוויר קיצוני כתוצאה ממשבר האקלים משפיעים גם על ענפים תחרותיים אחרים, כפי שאפשר לראות כבר כיום באירועי ספורט מרכזיים ברחבי העולם. בשנה שעברה, מתחרים באליפות אוסטרליה הפתוחה לטניס התלוננו על זיהום האוויר הכבד ששרר במקום, שמקורו היה בשריפות הענק שהתחוללו במדינה, וחלקם אף נאלצו לפרוש מהתחרות. גם בצד השני של העולם, באולימפיאדת החורף בוונקובר ב-2010, שנערכה בחודש ינואר חם במיוחד, המארגנים נאלצו להביא שלג במשאיות כדי להבטיח את קיום האירועים.
עם החרפתו הצפויה של משבר האקלים, נדמה שהמצב הולך רק להמשיך ולהתדרדר. על פי מחקר של אוניברסיטת ווטרלו שבקנדה, עד 2050 ייתכן שיותר מחצי מ-21 הערים שאירחו עד כה את משחקי החורף לא יהיו קרות מספיק כדי לארח אותם שוב.
מחוץ לספורט התחרותי, משבר האקלים צפוי להשפיע גם על אלה מאיתנו שלא נוהגים לעשות סקי מקצועי או לרוץ 42.195 קילומטר (אורכה של ריצת מרתון), אבל בכל זאת נהנים לעשות פעילות גופנית. במחקר שפורסם בכתב העת המדעי Sports Medicine אוששו מסקנות שרבים מאיתנו הגיעו אליהן מניסיוננו האישי, ונמצא שמזג אוויר חם במיוחד מקושר להפחתה בפעילות גופנית בקרב האוכלוסייה הכללית.
הגוף לא מצליח להתקרר
"שהייה בתנאי חום כבד ובתנאי לחות גבוהה היא מתישה – במיוחד בעת ביצוע פעילות גופנית", מסביר מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל. "הגוף יודע לפזר את עודפי החום שלו לסביבה בדרכים שונות, למשל על ידי מנגנון ההזעה, אבל ברגע שהסביבה עוינת ולא מאפשרת לו להתקרר, כי חם או לח במיוחד, טמפרטורת הגוף עולה ומתקרבת לטווח המסוכן". לדבריו, הסכנה שאורבת לספורטאים היא השילוב בין תנאי אקלים קיצוניים לבין עליית הטמפרטורה של הגוף המתאמץ. "כשהגוף מתאמץ יש ייצור של חום מטבולי - חום שנוצר על ידי השרירים בתהליכי הפקת אנרגיה. גם כשמזג האוויר נוח, טמפרטורת הגוף של רצי מרתון יכולה להגיע ל-39-38 מעלות צלזיוס – וכשתנאי מזג האוויר קשים, הם עלולים לסבול מעומס חום קיצוני, שעלול להיגמר גם במוות ממכת חום".
עולה השאלה, האם עליית הטמפרטורות העולמית תכתיב את המיקומים שבהם ריצות המרתון יתקיימו בעתיד? לפי אפשטיין, כיום לפחות, הדבר שמנחה את ההחלטה על מיקומיהן של תחרויות בינלאומיות הוא לא השאלה היכן יושגו התוצאות הטובות ביותר - אלא שיקולים ארגונים וכלכליים שונים, שמניעים גם החלטות אחרות בעולם הספורט. "ברגע שמתקבלת החלטה על קיום תחרות במיקום מסוים, על המאמנים ועל הצוותים המדעיים מוטלת האחריות לבצע את כל ההכנות הנדרשות כדי שהספורטאים יוכלו לתפקד ולהתחרות בתנאים שצפויים לשרור במקום", הוא מסביר. כחלק מההכנות למשחקים האולימפיים בטוקיו, הוועד האולימפי בישראל הקים כבר ב-2018 פורום אקלים, שכלל את אנשי השירות המטאורולוגי, פיזיולוגים מומחים, רופאים, אנשי תזונה ועוד. "מיפינו את ענפי הספורט שמועדים לפגיעה בשל תנאי אקלים קשים, והתמקדנו ברצים למרחקים ארוכים, בטריאתלטים, ברוכבי אופניים ובשייטים, כי אלה ענפי סיבולת שמתקיימים בחוץ ושמושפעים באופן ניכר מתנאי חום קיצוני. בהחלטה מושכלת קבענו שיש להזיז את מחנות האימונים בתנאי גובה של רצי המרתון לאיטליה, שם השגנו הכנה אופטימלית שתאמה את התנאים שהיו צפויים ביפן".
למרות האתגרים שמציב מזג אוויר חם, אפשטיין מספר שספורטאים תחרותיים מתאמנים לאורך כל השנה – בשיא הקיץ ובשיא החורף, כשההתאמה היא בשעות האימונים, בלבוש ובסוג האימון. "השאלה היא איך להכין את הספורטאי בצורה הטובה ביותר לקראת תנאי קיצון", הוא אומר. "היתרון שלנו לקראת טוקיו בהיבט האקלימי היה שאנחנו מגיעים ממדינה חמה".
להיות קשובים לגוף
כבר היום, הסיכונים שמציבים תנאי מזג האוויר בפני רצי המרתון מוכרים היטב גם בישראל. בניגוד למצב בספורט המקצועני, פעילות ספורט עממית מתחת לכיפת השמיים, כמו המרתונים שנערכים ברחבי הארץ, כפופה בישראל למגבלות מטעמי שמירה על בריאות הציבור. אלו נקבעו ב-2013, לאחר שריצת חצי מרתון שהתקיימה בעיר תל אביב-יפו באותה השנה גבתה את חייו של מיכאל מיכאלוביץ' ז"ל בן ה-29.
"אנחנו מאד מקפידים בענייני מזג האוויר", מספר אופיר וגמן, מנהל רשות הספורט העירונית של עיריית תל אביב-יפו. "קיימות המלצות ברורות בכל הנוגע למספר מידות האי-נוחות (מדד שמשלב טמפרטורה, לחות וקרינת שמש, י.ש.) שבהן אפשר לקיים אירוע. מבחינת תאריכים, אירועי ריצה של 10 קילומטרים ומעלה יכולים להתקיים אך ורק מאוקטובר ועד אפריל, בשעות נוחות מוקדם בבוקר או בשעות הערב, והם חייבים לכלול תחנות לחלוקת מים לאורך המסלול".
לדברי וגמן, עם העלייה הצפויה בטמפרטורות, גם המודעות לסכנה שטמונה בפעילות גופנית בתנאי חום ולחות גבוהים צריכה לעלות. "הדבר החשוב ביותר הוא להיות קשובים לגוף שלנו, גם באירועי ספורט גדולים", הוא מסכם. "אם אנחנו מרגישים שקשה לנו מדי, צריך לדאוג לשתות ולקרר את הגוף".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
