בשבוע שעבר פרסמו המשרד להגנת הסביבה ועירית הרצליה הודעה משותפת על זיהויו לראשונה של מין פולש חדש - הטרמיט הקריבי. המשרד להגנת הסביבה קרא לתושבים "לגלות ערנות" ולדווח למשרד על מפגעי הטרמיטים. גילוי זה מתווסף לגילויו של המין הפולש טרמיט העל הפורמסי בפתח תקווה בספטמבר 2020, ומאז התפשט בכל סביבתה. הודעות לתקשורת אלה, המתארות לנו כיצד נראה המין הפולש ומבקשות שיתוף פעולה של התושבים, מביאות לידי ביטוי את המחדל עצום שממשלת ישראל אחראית לו בשנים האחרונות.
חדירתם של מינים אלה לארץ, כמו גם של מינים פולשים אחרים כמו חדקונית הדקל, יתוש הטיגריס האסייתי ונמלת האש הקטנה, שלצערנו כבר התבססו בישראל, נושאת בחובה נזקים של ממש במישורים רבים: פגיעה כלכלית חמורה - בין השאר בשל פגיעה ברכוש, בתשתיות, פגיעה בחקלאות ובתיירות, פוטנציאל ממשי לפגיעה בבריאות הציבור ופגיעה סביבתית, במגוון הביולוגי ובטבע בישראל. הנזקים הכלכליים בעולם כתוצאה מחרקים פולשים בלבד - מוערכים בכ-70 מיליארד דולר בשנה .
הדרך היעילה ביותר למנוע נזקים ממינים פולשים היא למנוע את חדירתם למדינה. החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים התריעו כבר ב-2016 על עשרה מינים פולשים מסוכנים שטרם פלשו לישראל, אך עלולים לפלוש אליה, וכי יש להיערך למניעת חדירתם באמצעות החקיקה. הצעת חוק כבר הונחה על שולחן הכנסת, על ידי ח"כ דוד אמסלם, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה באותה תקופה, שהבין את גודל הבעיה והחתים את כלל חברי הכנסת של ועדת הפנים עליה.
טרמיטים בפתח תקווה בשנה שעברה
(צילום: תומר לו - טוטאל הדברות ואלון בר, המשרד להגנת הסביבה)
אולם, ויכוחים פנימיים בתוך הממשלה, התנגדות גורפת של משרד החקלאות מחד, שנציגיו טענו בדיון בוועדת הפנים בנושא ש"המצב טוב ומטופל, צריך רק לתקן תקנה אחת או שתיים", וגרירת רגליים של המשרד להגנת הסביבה מהצד השני, גרמו לכך שהנושא פשוט לא קודם במשך חמש השנים האחרונות. את התוצאות אנחנו רואים היום, בדמות פולשים מעופפים ובהודעות של המשרד להגנת הסביבה, שלאחר שנים בהן התמהמה, קורא עכשיו לתושבים "לגלות ערנות".
מלבד חרקים, ישנם בישראל מינים פולשים נוספים. כיום, ניתן למצוא בכל משתלה צמחי מים פולשים, כמו יקינטון המים, שיש להם השפעות קשות על איכות וכמות מקורות המים, זאת בנוסף לפגיעה תשתיתית, כלכלית, בריאותית ואקולוגית. הצמחים הפולשים, שפגיעתם הרעה ידועה, נמכרים לכל המעוניין במשתלות, משם מוצאים את דרכם המהירה והבטוחה למקורות המים הטבעיים. החברה להגנת הטבע הגישה עתירה לבג"ץ כנגד השר להגנת הסביבה דאז, הדורשת ממנו לאסור על ייבואם, שיווקם, מכירתם ואחזקתם של צמחי מים פולשים, המהווים מפגע ואיום לטבע, למקורות המים ולאדם בישראל. אולם למרות הבטחות שונות שניתנו על ידי המשרד להגנת הסביבה לטיפול בבעיה, דבר לא נעשה.
גם כעת, בתוך הפלישה הגדולה, מוצע בחוק ההסדרים, תחת הפרק של "תוכנית רוחבית להסרת חסמים ביבוא" לאפשר כניסה של מוצרים המכילים רכיבים מן החי והצומח, ללא כל פיקוח!, והכל בשם "הסרת חסמים". תגידו, מה עוד צריך לקרות בשביל להבין שצריך לחסום את הכניסה של המינים הפולשים לארץ?
הפתרון כבר ידוע - באופן מיידי, יש להחריג מההקלות המוצעות בחוק ההסדרים מוצרים המכילים רכיבים מן החי והצומח, אלא אם אלה אושרו על ידי השירותים להגנת הצומח והשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. בנוסף, יש לקדם את החוק למניעת פלישות ביולוגיות שכולל כלל הרגולציה הנדרשת בתחום זה של פלישות ביולוגיות. נוסח לחוק זה כבר קיים במשרד להגנת הסביבה ויש לאשרו בהקדם.
הפולשים הבאים כבר בדרך. הנמלה הצהובה המשוגעת, נמטודת החרציות, התולעת השטוחה מניו גיניאה כבר פלשו לארצות שונות וגרמו לנזקים כבדים, ואם לא נפעל, הן תגענה גם אלינו. אולי עכשיו, כשיש לנו שרה חדשה ואכפתית להגנת הסביבה, ושר חקלאות נמרץ ונחוש, תואיל ממשלת ישראל לגלות סוף סוף גם היא ערנות ולקחת אחריות והובלה. מוטב מאוחר (מאוד) מאשר אף פעם לא.
איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע
