שנת 2024 הייתה עוד שנת שיא בפעילות האדם בחלל, עם 253 שיגורים מוצלחים למסלול סביב כדור הארץ, לעומת 211 ב-2023 ו-178 בשנת 2022. גם שיעור הכישלונות היה נמוך יותר, שישה בשנת 2024, ועוד שני כישלונות חלקיים, לעומת 11 בשנה שקדמה לה.
מעצמת החלל המובילה של השנה היא חברת ספייס אקס, שרשמה לא פחות מ-134 שיגורים מוצלחים למסלול, כלומר יותר ממחצית כלל השיגורים בעולם. רובם הגדול של טילי פלקון 9, ושניים של טילי פלקון הבי. רוב השיגורים – 89 במספר – נועדו להרחבת רשת התקשורת של ספייס אקס, סטארלינק, ולהצבת לוויינים נוספים שלה בחלל.
הניסוי החמישי של ספינת החלל של SpaceX
(צילום: רויטרס / SpaceX)
במקום השני ניצבת סין עם 65 שיגורים מוצלחים, ציבוריים ופרטיים גם יחד, ובמקום השלישי ארצות הברית בלי ספייס אקס, עם 21 שיגורים בלבד. אחר כך רוסיה עם 17, יפן והודו עם חמישה שיגורים מוצלחים כל אחת, איראן עם ארבעה והאיחוד האירופי עם שני שיגורים מוצלחים בלבד, ואחד שמוגדר "הצלחה חלקית".
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
שנת הבינה המלאכותית
פוליו בישראל - מחלות ללא גבולות
הנשיא שנלחם בדרקון
שנת הסטארשיפ
החללית הענקית של חברת ספייס אקס, שצפויה לשנות את שוק הטיסות לחלל, עדיין לא הגיעה לכשירות מבצעית, אבל השיגה התקדמות מרשימה ב-2024 בארבע טיסות ניסוי. לאחר ששתי טיסות הניסוי הראשונות ב-2023 הסתיימו בפיצוץ החללית – האחת מעט אחרי השיגור והשנייה לאחר שהגיעה לחלל – בטיסת הניסוי השלישית, במרץ 2024, החללית צלחה את השלבים האלה, תפקדה בחלל אבל נשרפה והתפוצצה בחזרה לאטמוספרה.
בניסוי הרביעי ביוני היא כבר שרדה חזרה לאטמוספרה, ובניסוי החמישי, באוקטובר, היא עשתה זאת שוב, אך ההצלחה הגדולה הייתה של טיל השיגור, שנחת כמתוכנן על מגדל השיגור (צפו בסרטון בתחילת הכתבה). בניסוי השישי, בנובמבר, נאלצה החברה לוותר על תמרון הנחיתה של טיל השיגור, אבל החללית תפקדה היטב וביצעה כמתוכנן תמרון נחיתה מעל פני הים באוקיינוס ההודי, כהכנה לניסיונות הנחתתה ביבשה.
למרות ההתקדמות, יש לציין שחלליות סטארשיפ עדיין לא נכנסו למסלול סביב כדור הארץ: למרות שהן הגיעו לגובה רב בהרבה מגבול החלל מסלולן היה דומה לטיל בליסטי, שנופל לארץ בלי צורך בהפעלת מנועים נוספת. בניסויים הבאים החללית תידרש להפעיל מנועים בחלל כדי להיכנס למסלול, לתמרן בו, ובסופו של דבר גם כדי לנחות. כמו כן ספייס אקס תצטרך לבצע חבירה של שתי חלליות, כדי להדגים שהן יכולות לתדלק בחלל – צעד קריטי בדרך לשימוש בסטארשיפ כרכב נחיתה על הירח, או בטיסות למאדים שמתכנן מייסד החברה, אילון מאסק (Musk).
שנת הירח
התוכניות לחידוש הביקורים של בני אדם בירח חוו נסיגה ב-2024, כשסוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, הודיעה כצפוי על דחייה בלוחות הזמנים של תוכנית ארטמיס. משימת ארטמיס 2 של טיסה מאוישת סביב הירח בלי נחיתה עליו נדחתה רשמית מספטמבר 2025 לאפריל 2026, והנחיתה הראשונה במסגרת משימת ארטמיס 3 מתוכננת כעת לאביב 2027. הסיבות העיקריות לעיכובים הן בעיות שהתגלו במגן החום של חללית אוריון, והעיכוב בפיתוח הסטארשיפ, שאמורה לשמש גם רכב נחיתה על הירח במשימות המאוישות הראשונות. עם זאת, סביר להניח שגם התאריכים האלה אינם מעשיים בלוח הזמנים הנוכחי. יתרה מזאת, נוכח השינויים הצפויים במימשל האמריקני עם חילופי הנשיאים החודש, ייתכן מאוד שתוכנית הטיסות המאוישות לירח תעבור שינויים עמוקים הרבה יותר.
7 צפייה בגלריה
צוות ארטמיס 2 (משמאל לימין): ויקטור ג'יי גלובר, ג'רמי הנסן, גרגורי ריד וייזמן וכריסטינה קוק
(צילום: Kim Shiflett/NASA, AP)
בתחום הטיסות הלא מאוישות לירח, נרשמו השנה כמה וכמה התקדמויות חשובות. בינואר יפן הייתה למדינה החמישית שמצליחה להנחית חללית על הירח. הנחתת SLIM אומנם התהפכה על צידה בנחיתה, אבל ביצעה את רוב משימותיה, ואפילו המשיכה לתפקד יותר מהמתוכנן. בפברואר החברה האמריקנית Intuitive Machines הייתה הראשונה שמצליחה להנחית חללית פרטית על הירח. הנחיתה של "אודיסאוס" לא הייתה חלקה, ואחת מרגליה נשברה, אבל גם היא ביצעה בהצלחה את משימתה. ביוני השלימה סין בהצלחה את משימת צ'אנג-אה 6, שהביאה בפעם הראשונה דגימות קרקע מהצד הרחוק של הירח.
גם במשימות ירח לא מאוישות היו ביטולים, כשנאס"א החליטה לגנוז את התוכנית לשיגור הרכב הגלגלי Viper של חברת אסטרובוטיק. נאס"א מימנה את המשימה במסגרת תוכנית CLPS לתמיכה במשימות לא מאוישות לירח, כחלק מהמעטפת של תוכנית ארטמיס. ואולם, אחרי עיכובים רבים בביצוע וחריגות גדולות מהתקציב, הודיעה הסוכנות על ביטול הפרויקט.
שנה פרטית
ב-2024 נרשמה התקדמות גם בפעילות הפרטית בחלל, כשהשיא היה בספטמבר במשימת Polaris Dawn. ארבעה אסטרונאוטים פרטיים טסו בחללית דרגון של ספייס אקס, במימונו של המיליארדר והטייס ג'ארד אייזקמן (Isaacman), שגם פיקד על המשימה. למרות שהמשימה נעשתה במימון פרטי, היא נוהלה כמו משימת חלל מקצועית לכל דבר, עם הכנה ממושכת של הצוות, וביצוע ניסויים מדעיים. החללית הגיעה לגובה של 1,400 קילומטר, והייתה לטיסה המאוישת הרחוקה ביותר מכדור הארץ שלא טסה לירח.
הליכת חלל היסטורית של אסטרונאוטים פרטיים
(צילום: SpaceX)
אייזקמן וחברת הצוות שרה גיליס (Gillis) גם היו האסטרונאוטים הפרטיים הראשונים שיצאו להליכת חלל – כלומר יצאו בחליפה מחוץ לחללית, ובמקרה זה הוציאו את מחצית גופם. הליכת החלל שלהם, בגובה 750 קילומטר, גם הייתה הרחוקה ביותר שבוצעה לא במסגרת טיסה לירח. בתוכנית פולאריס מתוכננות עוד שתי משימות פרטיות, אחת מהן בחללית סטארשיפ, אם כי לא ברור כעת מה עתידן, לאחר שהנשיא הנבחר של ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע על כוונתו למנות את אייזקמן לראש נאס"א.
משימה פרטית נוספת הייתה אקסיום-3, ובמסגרתה הגיעה צוות של ארבעה אסטרונאוטים פרטיים לתחנת החלל הבינלאומית בפברואר בחללית דרגון של ספייס אקס, במסגרת הפעילות של חברת אקסיום שבונה תחנת חלל פרטית. במסגרת זו היה הטייס אלפר גזרבצ'י (Gezeravcı) לנציג הראשון של טורקיה בחלל.
בשנת 2024 התקיימו גם חמש טיסות תיירות מסחריות לגבול החלל. שתיים של חברת וירג'ין גלקטיק, שסיימה בכך את פעילותו של מטוס החלל שלה ושוקדת על פיתוח חללית תיירות מתקדמת יותר, ושלוש של חברת בלו אוריג'ין.
ברחבי מערכת השמש
בינואר סיים את משימתו המסוק Ingenuity, שפעל על מאדים במשך שנתיים וחצי. הוא היה כלי הטיס הראשון שטס לא בהנעה רקטית מחוץ לכדור הארץ. המסוק נחת על מאדים עם רכב השטח Perseverance בתחילת 2021, וזמן קצר אחר כך ביצע את טיסתו הראשונה. הוא תוכנן במקור לחמש טיסות של הדגמת יכולת, אבל ביצע לא פחות מ-72 טיסות, והושבת בתחילת השנה לאחר שאחד מלהבי המדחפים שלו נשבר בנחיתה. לאחרונה הודיעה נאס"א כי תמשיך להשתמש בו לאיסוף נתונים על הקרקע. בינתיים שני רכבי שטח אמריקניים ממשיכים בפעילותם על פני מאדים, Perseverance ו-Curiosuty הוותיק, שכבר ציין השנה 12 שנים (שנות ארץ) של פעילות על כוכב הלכת השכן.
עם זאת, נאס"א החליטה לוותר השנה על התוכנית העתידית להבאת דגימות קרקע ממאדים לכדור הארץ. בסוכנות החליטו שהמשימה המתוכננת לאיסוף הדגימות שהרכב Perseverance נטל ואיחסן יקרה מדי, והציעו לחברות פרטיות להגיש הצעות למשימות משלהן, בעלות מתקבלת על הדעת ובלוח זמנים סביר.
סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, שיגרה באוקטובר את משימת Europa Clipper, לחקור את אירופה, אחד מירחיו הגדולים של צדק, ולבחון אם יש תנאים לקיום חיים באוקיינוס שכנראה קיים מתחת לפני השטח הקפואים שלו. החברה הישראלית אקטר הייתה שותפה בפיתוח אחד המכשירים המדעיים של המשימה. החללית צפויה להגיע למערכת צדק ב-2030.
סוכנות החלל האירופית שיגרה קצת קודם לכן את משימת Hera – משימת המשך לחקר משימת ההגנה הפלנטרית DART, שהזיזה אסטרואיד ממסלולו ב-2022. החללית אמורה להיכנס בעוד כשנתיים למסלול סביב מערכת האסטרואידים הכפולה, שבה מקיף דימורפוס את דידימוס, ולתעד מקרוב את השינוי בפני השטח של דימורפוס בעקבות ההתנגשות שהסיטה אותו ממסלולו.
בשבוע האחרון של 2024 ביצעה החללית האמריקנית Parker את המעבר הקרוב ביותר של חללית סמוך לשמש, כשחלפה ליד הכוכב שלנו במרחק של 6.1 מיליון קילומטרים בלבד מפניו. החללית שחוקרת תופעות כמו רוח השמש וסערות שמש, שרדה טמפרטורה של כ-1000 מעלות צלזיוס, וגם שברה את שיא המהירות לעצם מעשה ידי אדם, כשהגיעה למהירות של יותר מ-690 אלף קמ"ש.
טילי טילים
כמה טילים חדשים עשו השנה את שיגורי הבכורה שלהם. סין שיגרה בנובמבר בפעם הראשונה את הטיל לונג מרץ' 12 (Long March 12), טיל בגודל בינוני שמיועד לשיגור לוויינים. השיגור גם היה ניסוי הבכורה של המנוע החדש YF-100K, שסין מתכננת לשבץ בטילים גדולים יותר, בין השאר במשימות מאוישות לירח. במאי שיגרה סין בהצלחה בפעם הראשונה את הטיל לונג מרץ' 6C, וריאנט מעט קטן יותר של לונג מרץ' 6, ומיועד גם הוא לשיגור לוויינים. בינואר שיגרה החברה הסינית OrienSpace את הטיל החדש Gravity 1 – הטיל המיועד לשיגור לוויינים בינוניים למסלול סביב כדור הארץ מונע בדלק מוצק, ושוגר בהצלחה מאסדה בים. זה הטיל החזק ביותר המונע בדלק מוצק ששוגר עד כה.
החברה האמריקנית ULA שיגרה בינואר בהצלחה את הטיל החדש שלה, וולקן קנטאור. זהו טיל שיגור כבד, המצויד במנועים חדשים של חברת בלו אוריג'ין. הוא שיגר את החללית Peregrine של חברת אסטרובוטיק, שהייתה אמורה להיות החללית הפרטית הראשונה על הירח, אבל משימתה נכשלה כבר בשלב מוקדם בגלל דליפת דלק.
ביולי בוצע שיגור הבכורה של הטיל האירופי החדש, אריאן 6, לאחר עיכובים רבים. השיגור עצמו עבר בהצלחה, אבל מנועי השלב השני של הטיל לא פעלו כמתוכנן, כך שהוא סווג כהצלחה חלקית, והטיל עדיין ממתין לשיגור נוסף.
משגר יפני התפוצץ שניות לאחר השיגור לחלל
(צילום: רויטרס)
והיו כישלונות צורבים עוד יותר, כמו אלה של החברה היפנית Space One, שנכשלה פעמיים בניסיונות לשגר את הטיל החדש שלה, קיירוס (Kairos). הראשון התפוצץ באוויר זמן קצר לאחר השיגור בחודש מרץ, והשני הושמד מהקרקע לאחר שסטה ממסלולו.
אדם בחלל
תחנת החלל הבינלאומית ממשיכה בפעילותה, למרות מתיחות בין ארצות הברית לרוסיה בסוגיות בטיחות, בעיקר סביב סדקים סמוך לאחד מפתחי העגינה בצד הרוסי. לא רק שהפעילות בתחנה נמשכת, גם השנה נשברו בה שיאים חדשים. הקוסמונאוט הרוסי אולג קונוננקו (Kononenko) חזר בספטמבר לכדור הארץ כשלזכותו רשומים 1,111 ימים מצטברים בחלל, בחמש משימות. האחרונה שברה את שיא השהייה הרצופה בתחנה, כשקונוננקו והקוסמונאוט ניקולאי צ'וב (Chub) שהו בתחנה 374 ימים, שלושה ימים יותר מהשיא שנקבע ב-2023.
שיא נוסף שנשבר היה של האסטרונאוט האמריקני דון פטיט (Petit), שהגיע לתחנה בספטמבר בגיל 69, והוא האסטרונאוט המבוגר ביותר שנשלח למשימה ארוכה שם, אם כי לא המבוגר ביותר שמגיע לשם. לארי קונור (Connor), עמיתו של איתן סטיבה הישראלי במשימת אקסיום-1 ב-2022, היה בן 72 כשבילה כשבועיים בתחנה. בספטמבר נקבע גם שיא של מספר האנשים ששהו בו זמנית במסלול סביב כדור הארץ: 12 בתחנת החלל בזמן חילופי הצוותים, ארבעה במשימת Polaris Dawn ושלושה בתחנת החלל הסינית, ובסך הכל 19 בני אדם – שניים יותר מהשיא הקודם.
והיה גם הכישלון הגדול של השנה: אחרי שנים של דחיות ועיכובים שיגרה חברת בואינג לטיסה מאוישת ראשונה את חללית סטארליינר, שאמורה להטיס בני אדם לתחנת החלל בשירות נאס"א, ולשבור את המונופול של ספייס אקס. בנאס"א ובחברת בואינג החליטו לשגר למרות דליפת הליום מהחללית. היא עגנה בהצלחה בתחנה, אבל בדרך התגלו דליפות נוספות. החללית ושני אנשי הצוות, סוניטה ויליאמס (Williams) ובארי וילמור (Wilmore), היו אמורים לשהות בתחנה שמונה ימים, אבל בנאס"א עיכבו את חזרתה לכדור הארץ בזמן שניסו לעבוד עם בואינג על פתרון הבעיות שהתגלו בה. אחרי יותר מחודש החליטו בסוכנות לא לאפשר חזרה של האסטרונאוטים בחללית, והם שולבו בצוות הנוכחי של התחנה, על חשבון שני אסטרונאוטים מהצוות שנשארו בכדור הארץ כדי לפנות את המקומות שלהם בחזרה.
החללית חזרה ריקה בספטמבר, ונחתה בשלום, חרף החששות של נאס"א, בעוד שני אנשי הצוות יישארו בחלל לפחות עד מרץ, ובמקום שמונה ימים יבלו בתחנה כעשרה חודשים. סוכנות החלל עדיין לא פרסמה את המסקנות הרשמיות שלה מהאירוע, ולא ברור אם ומתי תוכל בואינג להטיס אסטרונאוטים באופן סדיר, ואם תידרש לעוד טיסות ניסוי בטרם תוכל לעשות זאת.
מה צפוי לשנת 2025?
ההתפתחויות הגדולות בתחום החלל בשנת 2025 עשויות להיות דווקא פוליטיות. כאמור, ממשל טראמפ מבקש למנות את ג'ארד אייזקמן לראש נאס"א, ויהיה מסקרן לראות כיצד מיליארדר ואסטרונאוט פרטי ינווט את הפעילות של סוכנות החלל. בנוסף, אילון מאסק, ראש ספייס אקס וחבר קרוב של הנשיא הנבחר, צפוי להתמנות למעין שר חוץ ממשלתי שיהיה אחראי על ייעול גופי המימשל. מעבר לניגוד העניינים הזועק ממהלך כזה, שמפקיד מיליארדר בעל אינטרסים מסחריים על גופי ממשל שעוסקים גם ברגולציה על הפעילות הפרטית שלו, למינוי עשויות – או עלולות – להיות השלכות מעניינות על תחום החלל.
מאסק יכול להחליט למשל על שינויים בתוכנית ארטמיס, כמו ביטול טיל השיגור SLS וחללית אוריון, שממילא ספגו ביקורת קשה על הבזבזנות וחוסר היעילות שלהם, ולהחליף אותם בטילים והחלליות של ספייס אקס. ייתכן שהצעד הזה מתבקש, אבל יהיה בעייתי מאוד אם יעשה אותו אדם בעל אינטרס כלכלי מובהק בו. מאסק גם ניהל מאבק מתוקשר מול מינהל התעופה האזרחי ומול גופי רגולציה סביבתית בשל הדרישות שלהם מספייס אקס בענייני בטיחות והגנת הסביבה, בעיקר בשיגורי סטארשיפ. ייתכן שעכשיו, עם הכוח החדש שלו במימשל, החברה תוכל לפעול עם פחות פיקוח ובקרה – מה שעלול גם להוביל לאסון.
התפתחות נוספת שצפויה השנה היא כניסתו לתמונה של טיל שיגור כבד חדש, ניו גלן של חברת בלו אוריג'ין. הטיל אמור להתחרות בפלקון הבי של ספייס אקס, או בוולקן קנטאור של ULA, אבל הוא מגיע לזירה באיחור ניכר, אחרי שנים של עיכובים, ואם פיתוח הסטארשיפ יימשך כמתוכנן, טילים כאלה עלולים לאבד מהרלוונטיות שלהם תוך כמה שנים. עם זאת, בבלו אוריגי'ן מסתכלים רחוק, ומתכוונים להשתמש בו להנחתת בני אדם על הירח בחללית שלהם, שנבחרה לשמש לרכב נחיתה אחרי סטארשיפ, וכן לבניית תחנת חלל פרטית חלוצית.
כמו כן מתוכננים השנה שיגורי בכורה של טילים חדשים נוספים, בהם טיל אוסטרלי וכמה טילים סיניים, טיסת בכורה של מעבורת חלל אירופית לא מאוישת, ופיתוחים נוספים. צפויה שנה מעניינת!
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
