היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 נאמד בשווי של כ-21.3 מיליארד שקלים ומהווה כ- 37% מהיקף ייצור המזון בישראל. כך עולה מהדו"ח הלאומי לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, שפורסם הבוקר (יום ב'). לשם השוואה, בדו"ח שפורסם לפני כשנתיים עלה כי היקף הבזבוז נאמד ב-20.3 מיליארד שקלים.
3 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
דו"ח אובדן והצלת המזון, שנכתב על ידי BDO ומתפרסם זו השנה השביעית, בחן לעומק בעזרת כלי מדידה מקובלים בעולם את הצעדים הממשלתיים במדינות ה-OECD ליישום כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון. מחברי הדו"ח אומרים כי בעוד שמשרדי הממשלה גיבשו תוכניות שונות הנוגעות לצמצום העוני וצמצום הפערים בין שכבות האוכלוסייה, נדמה כי בכל הנוגע לאובדן והצלת מזון הנושא אינו עומד בראש סדר העדיפויות.
על פי אומדני הדו"ח, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 עומד על 2.6 מיליון טונות. מחברי הדו"ח אמרו כי מעט פחות ממחצית מהיקף אותו מזון הוא בר הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של מעל מיליון טונות ובשווי של כ- 7.5 מיליארד שקלים.
3 צפייה בגלריה
מתוך הדו"ח השנתי
מתוך הדו"ח השנתי
מתוך הדו"ח השנתי
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה: "דו"ח זה מתפרסם בימים שבהם מתכנסים מנהיגי העולם בשארם א-שייח כדי לדון בדרכים, שבהן תידרש האנושות לפעול על מנת להתמודד עם משבר האקלים ומשברים נוספים הנלווים אליו כדוגמת משבר המזון. מניעת בזבוז והצלת מזון הן פעולות הכרחיות לקידום החוסן האקלימי, החברתי והכלכלי של ישראל. למדינת ישראל יש פערים להדביק על מנת ליישר קו עם המדינות המפותחות המקדמות את התחום ובאמצעות מהלך רוחבי ממשלתי נוכל לעמוד באתגר".
בפרק מיוחד בדו"ח מוצגת השוואה בין-לאומית המראה כי ישראל מדורגת אחרונה במספר כלי המדיניות המיושמים למיגור התופעה. את הדירוג מובילה צרפת, ואחריה נמצאות קנדה, גרמניה, איטליה, בריטניה, דנמרק, בלגיה, הולנד, אוסטרליה, ארה"ב, ספרד, פורטוגל, אוסטריה, מקסיקו, צ'ילה, פינלנד, שבדיה ואחרונה בדירוג הזה היא ישראל.
3 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
מנכ"ל לקט ישראל, גידי כרוך, התייחס לנתון זה: "מיקומה של ישראל במקום האחרון ביישום כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון אינו מפתיע ומעורר דאגה אמיתית. בשש השנים האחרונות פרסם לקט ישראל דו"ח מסודר, החתום על ידי המשרד להגנת הסביבה ובתמיכה בנתונים של משרד החקלאות, המתריע על היקפי המזון הנזרקים לפח מדי שנה. במציאות שבה לא רק למעלה מ-20% מאוכלוסיית המדינה מצוי במחסור, אלא שהעולם כולו מתמודד עם משברי אקלים, מלחמות ופנדמיות שמערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון המזון, הגיע הזמן לשינוי יסודי ומהיר בסדרי העדיפויות בישראל, שיובל על ידי לא פחות מראש ממשלת ישראל ויציב את הצלת עודפי המזון בראש".
כרוך הוסיף: "היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית שלו גם לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים. איפה נשמע דבר כזה, שפתרון יהיה יעיל וטוב בכל מובן - כלכלי, חברתי, סביבתי, בריאותי, אבל הממשלה תדלג מעליו באדישות? אין לנו את הפריבילגיה הזו יותר. העולם כולו, מצוי במשבר ובאיום ממשי כבר היום, וזהו צו השעה לפעול עכשיו ולנקוט בצעדים יעילים לצמצום אובדני המזון והצלת המשאבים הקיימים. ישראל חייבת לצאת מהאדישות ולתרום מיידית לצמצום המשבר".