כשהפרופסור הישראלי-אמריקני אבי לייב מאוניברסיטת הרווארד קיבל לידיו תקציב של 100 מיליון דולרים כדי לחפש עדויות לחייזרים דווקא על פני כדור הארץ - הוא ידע שמדובר ב"משימה מאוד מאתגרת, ולא הייתי בטוח שנצליח". לפני שבועיים יצא מי שמכונה "צייד החייזרים של הרווארד" אל מעמקי האוקיינוס ​​השקט כדי למצוא את ההוכחות שהוא צריך - וגם פתח בלוג באתר Medium כדי להמשיך ולהעביר לנו הסקרנים דיווחים מלב ים.
3 צפייה בגלריה
כמה מהכדוריות שנמצאו באוקיינוס
כמה מהכדוריות שנמצאו באוקיינוס
כמה מהכדוריות שנמצאו באוקיינוס
(צילום: צוות המחקר של פרופ' אבי לייב)
המתאם של המשלחת הביא איתו על הסיפון שישה בקבוקי שמפנייה, ופרופ׳ לייב התקשה אז להבין מדוע. "כששאלתי את המתאם למה עשית את זה, הוא ענה לי: ׳כי אני אופטימי׳. ומתברר שמשתלם להיות אופטימי", מדווח פרופ' לייב, כי החיים הם לפעמים נבואה שמגשימה את עצמה. בסוף החודש שעבר שעבר נפתח לפחות בקבוק שמפניה אחד על סיפון ספינת המחקר אחרי שהמשלחת מצאה ״חומר מבטיח״ - שרידים זעירים של מה שיכול להיות עצם זר מחוץ לכדור הארץ שהתרסק באוקיינוס ​​השקט לפני כמעט עשור.
המשלחת הצליחה לאסוף מקרקעית האוקיינוס מול חופי פפואה גינאה החדשה 50 כדורים בקוטר של מילימטרים בלבד, שנראים כמו גרגרי אבק ומשקלם הכולל בקושי 35 מיליגרם. מדובר בפריטים כל כך קטנים, עד שניתן לראות אותם רק דרך מיקרוסקופ. “הבת שלי שאלה אותי אם היא יכולה לשים אחד על שרשרת, אבל אמרתי לה, 'זה קטן מדי להשחיל'", כתב פרופ' לייב.
3 צפייה בגלריה
התמונה של פרופ' אבי לייב
התמונה של פרופ' אבי לייב
פרופ' אבי לייב
(צילום: עמית שעל)
מבעד לעדשת המיקרוסקופ, הכדורים נראים יפים כמו טיפות גשם מותכות, אחד מהם נראה כמו כדור הארץ, רבים נראים כמו זהב. פרופ' לייב השווה אותם לטיפות דם, שלדבריו יובילו בחזרה למקום שממנו הגיע העצם הזר, כי הטיפות נשרו ממנו באופן אופייני למטאוריטים, כשהם נכנסים ונשרפים באטמוספרה של כדור הארץ. אלא שלהבדיל ממטאורים מן המניין, פרופ' לייב מעריך שהכדורים עשויים ככל הנראה מסגסוגת פלדה-טיטניום, שהיא הרבה יותר חזקה מהברזל המצוי במטאורים רגילים.
כעת נדרשות בדיקות נוספות, אך פרופ' לייב מאמין שיש להם מקורות בין-כוכביים, או שנעשו על ידי ציוויליזציה מתקדמת מחוץ לכדור הארץ. "זאת יכולה להיות הפעם הראשונה שבני אדם שמים את ידיהם על חומר בין-כוכבי", אמר לייב. "מעולם לא קיבלנו חבילה כזאת מצד שכן קוסמי על סף דלתנו".
3 צפייה בגלריה
אומואמואה. מה זה?
אומואמואה. מה זה?
אומואמואה. מה זה?
(צילום: AFP)
הכדורים נאספו מקרקעית האוקיינוס ​​באמצעות מגנט ענק, ולייב אמר שהעצמים הופיעו לאורך מסלול הנתיב של ״אומואמואה״ - גוף בין-כוכבי בצורת סיגר באורך 100 מטרים שהגיע מחוץ למערכת השמש וזוהה בשנת 2017. חוקרים רבים מעריכים כי אומואמואה היא אסטרואיד מן המניין, אבל האסטרו-פיזיקאי לייב חושב דווקא כי מדובר בחללית שנשלחה על ידי תרבות חייזרית.
רעיונותיו יוצאי הדופן העמידו אותו בסתירה עם חלק גדול מהקהילה המדעית, שאותה הוא מכנה ״מתנשאת״ ו״מבטלת״. תגלית ה"נס" הנוכחית מהווה עבור פרופ' לייב חיזוק נוסף לכך ששיטות המחקר הלא שגרתיות שלו - במקרה זה מזחלת מגנטית ברוחב מטר שנזרקה לאוקיינוס ​​ונגררה מאחורי הספינה עם כבל ארוך כמו בסקי מים בכנרת - נושאות פרי.
"כשטיפות מותכות מכדור אש, הכדורים נושאים מידע על ההרכב היסודי והאיזוטופי של אומואמואה", כתב לייב בבלוג. ״מלבד הכדורים, גילינו גם חפצים חריגים כמו חוט מנגן (MN)-פלטינה, בוטן ברזל, שעועית ברזל ורסיסי ברזל פגומים. נלמד את הפריטים החריגים הללו בפירוט רב”.
הפרופ' הישראלי מהרווארד: יש בחלל תרבויות חכמות מאיתנו
(צילום: שמוליק דודפור)

המשלחת עושה כעת את דרכה חזרה לצוויליזציה, והצוות באוניברסיטת הארוורד ינתח את ההרכב של החומרים שנאספו ולאחר מכן ידווח על הנתונים במאמר שיוגש לכתב עת עם ביקורת עמיתים. "הפרשנות לממצאים תיוותר למסמכי המשך״, כתב הפרופסור הישראלי-אמריקני מלב ים. ״בתגובה למצקצקים אנחנו לא אומרים דבר חוץ מלהציג את הנתונים בפרסום הראשון שלנו. אי אפשר להתווכח עם עובדות, רק עם פרשנויות. אבל לא משנה מה המסקנה, הטיול היה היסטורי ומוצלח - אנחנו רוצים לענות על השאלה 'האם אנחנו לבד?'"