חודשי יולי-אוגוסט יחלו בעוד כמה ימים, ועמם גם החום הכבד שאנחנו כבר מרגישים, שיחמיר בזמן הקרוב. עם זאת, בעלי חיים (וגם בני אדם ביניהם) יכולים עדיין לתפקד למרות הטמפרטורות הגבוהות. אז כיצד עושים זאת בלי מזגן או אפילו מאוורר? נעזרנו בדותן רותם, אקולוג רשות הטבע והגנים, כדי לספק תשובות.
"לבעלי החיים מנגנוני ויסות חום שונים", אמר רותם. לדבריו, לעופות וליונקים יש טווח טמפרטורות מאוד צר, שבו מערכות הגוף שלהם יכולות לפעול לפני שיקרסו מעומס חום והם חייבים לפזר את עודפי החום הנצברים בגופם. פיזור החום נעשה במספר אופנים, אך בכולם יש העברת חום מתוך הגוף לסביבה.
רותם סיפר כי לבני האדם יש בלוטות זיעה - תופעה מיוחדת שיש למעט בעלי חיים כמו למשל סוסים. בלוטות אלו המפוזרות במרבית שטח הגוף מפרישות נוזלים שבתהליך האידוי שלהם מפני העור עוזרים לקירור הגוף. מה עושים כל אלו שאין להם בלוטות זיעה?
אחת השיטות המוכרות לצינון היא התפלשות בבוץ. "חוקרים מצאו שאיבוד המים מהבוץ איטי יותר בהשוואה להרטבה פשוטה ובכך נעשה צינון יעיל יותר ולאורך זמן", אמר האקולוג. את ההתפלשות בבוץ מבצעים בעלי חיים כגון היפופוטמים וחזירים.
אוזניים גדולות במיוחד
לארנבות וליונקים מדבריים כגון צבי הנגב ושועל החולות יש אוזניים גדולות במיוחד כדי לקרר את הגוף. "באוזניים יש מערכת מורכבת של כלי דם וכאשר הטמפרטורה בחוץ עולה כלי הדם מתרחבים והחום הנישא בזרם הדם מוקרן לסביבה הקרירה יותר. לצבי הנגב אוזניים גדולות יותר יחסית לצבי הארצישראלי הצפוני וכך גם לשועל החולות יחסית לשועל המצוי", אמר האקולוג. כמו כן, ציין רותם ש"מינים מדבריים גם מעדיפים את שעות הערב הבוקר והלילה הקרירות, אז יכולתם לקרר את גופם טוב יותר. את השעות החמות הם יבלו במינימום תנועה בצל או במחילה".
שיטת קירור מוכרת במיוחד עליה סיפר האקולוג היא הלחתה – כך פועלים הכלבים. הם מכניסים אוויר לריאות במהירות זה נוגע בלחות שעל פני הריאות ובנשיפה מתפזר האוויר החם לסביבה.
"גם מיני עופות רבים מבצעים הלחתה. בימי שרב ניתן לראות בכל רחבי הארץ ציפורים שפוערות את מקורן לכאורה ללא סיבה נראית לעין. אז עכשיו אתם יודעים את התשובה. למבקרים בעין גדי ובעין עבדת ניתן לראות כיצד בולבולים, דרורים, שחורי זנב ואחרים עומדים עם מקור פתוח, ואם אפשר גם מול הרוח", אמר.
כמו כן, לעופות שונים יש יכולת להרטיט את העור שעל צווארם או שבתחתית המקור. באופן זה מוזרם אוויר על קרומים לחים העוזרים לאדות מים ולהתקרר. דוגמה לעופות המבצעים זאת הם השקנאים, הנודדים דרך ישראל בסתיו, וכן הקורמורנים המגיעים בחורף. גם עופות כמו התחמסים יודעים לבצע את פעולת הרטט. חלקם חיים באזורים מדבריים קיצוניים מאוד כמו התחמס הנובי והמצרי המקננים לאורך בקעת הירדן והערבה.
גם לחסידות יש שיטה מעניינות לצינון: "חסידות למיניהן מפרישות את הלשלשת שלהן על רגליהן החשופות. הלשלשת נוזלית וכשהיא מתייבשת יש איבוד נוזלים המצנן את רגלי החסידה ולמעשה את כל גופה.
שיטת קירור נוספת היא אסטיווציה - או בעברית קיוט (מהמילה קיץ/קיט) - שיטת קירור בה נוקטים חלזונות רבים, וביניהם דרחול השיח הנמצא בישראל. בעונת הקיץ עולים החלזונות למרחק בטוח מעל לפני הקרקע וכך אנחנו יכולים לראות אותם על גבעולים של צמחים או על עמודים בשטחים הפתוחים, ואף על קירות בתים. הם "מדביקים" את עצמם למקומות אלו וממתינים כמה חודשים עד שיעבור הקיץ החם והיבש. ככל שהם מתרחקים מהקרקע - הם חשופים לטמפרטורות מעט נמוכות יותר ולרוח מצננת.
דם קר?
הזוחלים כונו בעבר 'בעלי דם קר' ונחשבו לבעלי חיים שאין ביכולתם לשלוט בטמפרטורת גופם. "כיום אנחנו יודעים שהם שולטים היטב בטמפרטורת גופם באופן בו הם מתנהגים", אמר האקולוג.
לדבריו, בשעות הקרירות הם יחשפו את גופם לשמש, חלקם אף יפרשו אותו על מנת להגדיל את שטח הפנים. יש זוחלים שיודעים גם לשלוט בצבע גופם כך שבשעות הקרירות יהיה צבע גופם שחור וככל שמתחמם היום הוא ילך ויבהיר. כאשר החשיפה לשמש כבר בלתי נסבלת הזוחל פשוט יזוז למקום מוצל וקריר יותר. הדוגמאות הבולטות יותר סביבנו הן חרדון מצוי, אך כל מיני הזוחלים מתנהגים כמוהו".
