יערות טרופיים סופגים פחמן וממלאים תפקיד חיוני במאבק בשינויי האקלים, אך הם גם הנפגעים הגדולים ביותר מהגורם האנושי. למרות שמדינות רבות התחייבו בשנים האחרונות להגן על הסביבות הטבעיות הקריטיות הללו, חוקרים ממכון המשאבים העולמי (WRI) ומאוניברסיטת מרילנד, הצביעו על מגמה מדאיגה לפיה נרשמו שיעורים גבוהים של אובדן יערות טרופיים.
כ-37 אלף קמ"ר של יערות טרופיים ראשוניים - יערות עתיקים ובתוליים בעלי מאפיינים אקולוגיים ייחודיים - נהרסו אשתקד, בשטח שכמעט שווה ערך לשטחה של בהוטן (38,394 קמ"ר). יחד עם זאת, בברזיל ובקולומביה דווקא נרשמה מגמה מנוגדת, הודות לנקיטת פעולות שהוכיחו כי צמצום הפגיעה ביערות היא ישימה.
"העולם לקח שני צעדים קדימה, אך גם שני צעדים אחורה בכל הנוגע לאובדן יערות בשנה החולפת", אמרה ל-AFP מיקאלה וייס ממכון המשאבים העולמי, שמנהלת את Global Forest Watch מטעם המכון - תוכנית שנועדה להציג תמונת מצב עדכנית של יערות בעולם (באמצעות לוויינים), במטרה לספק למקבלי ההחלטות את הנתונים, הכלים והתובנות שנדרשים להם כדי לנהל טוב יותר נופים מיוערים.
החוקרים התמקדו ביערות טרופיים בשל פגיעותם מפני הגורם האנושי, שמסב להם נזק ומונע את מימוש היכולת הסביבתית שלהם, בין היתר באמצעות חקלאות, כריתת עצים ושריפות. מלבד ספיגת כמויות עצומות של פחמן, יערות טרופיים מגינים על האדמה, מספקים בית גידול לרוב מיני הצמחים והחיות בעולם ומסננים אוויר ומים.
כאמור, לצד הממצאים המדאיגים, היו גם חדשות טובות מברזיל, שרשמה צמצום של 36% בשטח יערות טרופיים ראשוניים שנהרסו (בהשוואה ל-2022). הירידה הדרמטית הזו בלטה באמזונס, שם יערות הגשם העצומים אוגרים כמות שוות ערך לרמת פליטת פחמן דו-חמצני במשך 20 שנים. החוקרים ציינו כי מגמה מעודדת זו אירעה במקביל לשנת כהונתו הראשונה של הנשיא לואיז אינסיו דה סילבה, המכונה לולה, אשר נשבע להגן על האמזונס בכלל ועל היערות שבו בפרט.
לעומת זאת, קודמו בתפקיד ז'איר בולסונארו, שרקם יחסי חברות עם חוטבי העצים והחוואים שכרתו ושרפו את יערות הגשם, לא חשש להוסיף חטא על פשע כשעשה ככל יכולתו לפגוע בגופים שהיו אחראים על אכיפת החוק נגד הפשעים הסביבתיים הללו. יחד עם זאת, נראה כי לנשיא לולה יש עדיין לא מעט עבודה בנושא, שכן לצד שיפור ניכר באמזונס, נרשמה הידרדרות בסראדו (Cerrado), לב ליבה של תעשיית החקלאות של ברזיל.
4 צפייה בגלריה
נשיאה המכהן של ברזיל לואיז אינסיו דה סילבה (מימין) וקודמו בתפקיד ז'איר בולסונארו
(צילום: Gustavo Moreno, Eraldo Peres, AP)
גם בקולומביה נרשמה מגמה מעודדת, שם הנשיא גוסטבו פטרו ניהל משא ומתן כדי להשכין שלום עם קבוצות חמושות, מה שהוביל לירידה שנתית של כ-50% בפגיעה ביערות. "שימור היער היה מטרה מפורשת של שיחות השלום הללו", אמרה וייס. "נתוני 2023 מראים שמדינות יכולות לקצץ בשיעורי אובדן היערות כשהן מגייסות את הרצון הפוליטי לעשות זאת", אמר ל-AFP רוד טיילור, מנהל תוכנית היערות במכון המשאבים העולמי.
מצידו השני של המתרס, בבוליביה, מדינה נוספת שבשטחה עוברים יערות האמזונס, נרשם שיא באובדן יערות זו השנה השלישית ברציפות, בין היתר בשל הסבת הקרקע לתעשיית הסויה. חקלאות מילאה תפקיד מרכזי בעלייה חדה בהרס היערות גם בלאוס ובניקרגואה, כשהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו - ביתו של אגן קונגו העצום, הסופג יותר פחמן ממה שהוא משחרר - איבדה יותר מ-5,000 קמ"ר של יערות ראשוניים.
אם לא די בכך, הרי שמחוץ לאזור הטרופי, שריפות יער גרמו לאובדן עצום של יערות, במיוחד בקנדה שחוותה שריפות שוברות שיאים. טיילור אמר כי 2023 היא השנה השנייה של אובדן יערות מסיבי בעולם, מאז יותר מ-140 מדינות הסכימו בפסגת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו לעצור את כריתת היערות עד 2030. "כריתת היערות נאמדה בכמעט 20 אלף קמ"ר מעל הנדרש בכדי לעמוד ביעד שהוצב", אמר טיילור והוסיף, "האם אנחנו בדרך לעצור את כריתת היערות עד שנת 2030? התשובה הקצרה היא 'לא'. אנחנו רחוקים מהמסלול ונעים בכיוון הלא נכון".
