חברת "נשר" מתכננת להקים מחצבת אגרטים (חומר בנייה, נ"פ) באזור בית שמש בסמיכות למערת שמשון ולמערות ערכיות נוספות, המהוות אתר גיאולוגי-ארכאולוגי ייחודי בו חיים מיני עטלפים בסכנת הכחדה.
ועדת ההתנגדות של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים קיימה דיון בנושא התוכנית, וההחלטה צפויה להתפרסם בקרוב. בחברה להגנת הטבע ובמרכז לחקר מערות של האוניברסיטה העברית מביעים חשש כי הוועדה תחליט לטובת חברת נשר.
בחוות דעת שכתב פרופ' עמוס פרומפקין מהמרכז לחקר המערות נכתב בין השאר כי אזור המחצבה המתוכננת הינו בעל סיכוי רב להתפתחות מערות נטיפים ייחודיות. מערת הנטיפים שורק, שהיא המרשימה בישראל ובין המרשימות בעולם, נמצאת בטווח קילומטר אחד מהמחצבה המתוכננת.
לדבריו, "מערת שמשון שבגבול ההרחבה המתוכננת מהווה אתר גיאולוגי-ארכאולוגי ייחודי, וכן אתר לינה לבעלי חיים נדירים דוגמת עטלפי חרקים. לאורך כמעט מאה שנה מהווה המערה יעד לטיולים. המערה הינה מערת אולם קלסית, תופעה מיוחדת לשיפולים המערביים של הרי יהודה, שנוצרה על ידי המסה קארסטית לפני מיליוני שנים. מערת שמשון היא גם בין המערות עם הפתחים הגדולים והבולטים ביותר בארץ, ומיקומה הייחודי בראש המצוק הופך אותה לאתר בעל נראות גבוהה ביותר. סביב המערה קיימים מתקהים קדומים דוגמת מדרגות חצובות, שרידי בניה ומאגרי מים מרשימים, המעידים על שימוש המערה כמנזר ביזנטי".
פרופ' פרומקין הוסיף כי במצוק של מערת שמשון קיימות מערות נוספות שפתחיהן קטנים יותר. מדובר במערות קארסטיות עם מחילות, חדרים ומפלסים שונים. בתוכן התגלו שרידים ארכאולוגיים בעיקר מן המאה ה-2 לפני הספירה ועד המאה ה-2 לספירה, המעידים על שימוש המערות למפלט ליהודים בעיקר בימי מרד בר כוכבא.
התוכנית קובעת מרחק של 25 מטר מקו החציבה אל קצה מערת שמשון והמערות האחרות. לפי פרומקין, "ממרחק זה לפי ניסיוני הפיצוצים ישפיעו לרעה על יציבותם ובטיחותם של המערה והמטיילים בה, וגם על יציבותם ובטיחותם של שביל המטיילים והמצוק. קיימים במערה כזו סדקים ומחילות צרות שנמשכים אל מעבר לטווח המערה שמופה. אלו עבירים לבעלי חיים, והמחצבה במרחקה המופיע בתוכנית עלולה לפגוע בהם".
"להערכתי לפיכך מרחק מזערי זה מקו החציבה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למערת שמשון ולמערות נוספות שבמצוק, הן מבחינת ערכים סביבתיים שבה, והן מבחינת סיכון מהותי ליציבות דופן המערה והמחצבה. כדי לשמור על מערת שמשון, המערות האחרות והמצוק, יש לפי נסיוני להסיט את קו החציבה למרחק של 100 מ' לפחות מהקצה הפנימי של המערות. הסטת קו החציבה תאפשר גם לשביל המטיילים הייחודי שעל המצוק להמשיך לפעול במיקומו הנוכחי, וקביעת מרחק מינימלי של 50 מ' מהשביל לתחום הכרייה, מה שישמור על בטחון המטיילים בשביל", כתב פרופ' פרומקין.
בחברה להגנת הטבע, שהגישה התנגדות רשמית לתוכנית, מציינים כי העניין הבעייתי המרכזי הוא אוכלוסיות עטלפי החרקים, החיות במערות הסמוכות מאוד לשטח המתוכנן להרחבת המחצבה. "עטלפים הנמצאים בסכנת הכחדה מהמינים יזנוב קטן ופרסף גמדי, ועבודות החציבה והפיצוצים שיהיו, חלק מהרחבת המחצבה, עלולות לגרום למערות לקרוס על העטלפים ולגרום למותם. אם עבודות ההרחבה תהיינה בעונות הרבייה וההמלטה של העטלפים (כלומר, מאפריל - אוקטובר), זו יכולה אף להיות קטסטרופה גדולה יותר, כי אז ייהרגו נקבות בהריון, או גורים קטנים, חסרי יכולים תעופה".
בנשר מציינים כי "מערת נחשון ממוקמת מחוץ לשטח החציבה המתוכנן. התוכנית מקודמת רק לאחר ש:
1. נערך סקר אקולוגי שכלל את מערת שמשון. חשוב לציין כי אוכלוסיית העטלפים שנמצאה במקום הייתה קטנה.
2. נערך סקר קינון ציפורים בדגש על דורסים. לא נמצאו מוקדי קינון באזור.
3. המערה מופתה על ידי החברה היות שלמרבית הפתעתה ולמרות החשיבות של המערה, לאף גורם רשמי לא היה מיפוי שלה.
4. בוצע סקר (ע"י מומחה חיצוני שנשכר ע"י לשכת התכנון המחוזית) שבחן את השפעת הפיצוצים המתוכננים במחצבה על יציבות המערה וכן על העטלפים השוהים בה.
5. גבול התוכנית צומצם באזור המצוק של נחל שורק והמערה, וכל זאת בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.
6. התוכנית כוללת הנחיות למניעת פגיעה בערכי טבע וארכיאולוגיה ובכללן תיאום עם רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות, כתנאי לתחילת להיתרי בניה.
7. התוכנית כוללת מגבלות על פיצוצים במחצבה בהתאם למרחקים מהמערה ולעונות השנה (יתר התחשבות בזמן שהעטלפים חורפים).
8. בנוסף, התוכנית כוללת הוראות בדבר מניעת פגיעה בערכי טבע שונים ובהם נחל שורק, מניעת זיהום אור, טיפול בצמחיה פולשנית ומתפרצת ועוד.
כך שנכון יותר לומר שהתוכנית מקודמת רק לאחר שננקטו כל האמצעים על מנת להתחשב בערכי הטבע שבאזור. טענות אחרות מכך הן רחוקות מהמציאות".
