התפתחות בפרשת העסקה בין חברת קצא"א לבין חברה באיחוד האמירויות. בכיר אמירותי אמר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet כי בניגוד לטענת קצא"א, שלפיה ביטולה יפגע בהסכמי אברהם ויחבל ביחסים בין המדינות, הרי שמבחינת הצד האמירותי מדובר בעסקה מסחרית במגזר הפרטי. המשמעות: לאמירותים אין אינטרס מדיני בעסקה, ומבחינתם שיתוף הפעולה עם מדינת ישראל לא נפגע כלל – ויימשך.
בהסכם שחתמה קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) עם חברת "מד-רד" באוקטובר 2020 נקבע, שהחברה האמירותית תוביל נפט למפרץ אילת במכליות. בקצא"א תכננו לאחר מכן לפרוק את הנפט, לשנע אותו בצינור לנמל אשקלון ומשם לייצא אותו לחו"ל דרך הים.
ההסכם עורר מלכתחילה התנגדות מצד הארגונים הירוקים בישראל, שטענו כי די בדליפה בודדת מאחת המכליות כדי לגרום לנזק בלתי הפיך לסביבה, לתיירות ולכלכלה באילת. אחד החששות המרכזיים היה מפגיעה בלתי הפיכה בשונית האלמוגים במפרץ אילת – אתר טבע ייחודי בעל חשיבות עולמית.
כוח נוסף מרכזי שהביע התנגדות נחרצת להסכם היו עיריית אילת וכל הגורמים בעיר העוסקים בתיירות, שהם למעשה רוב רובם של תושבי העיר שתיירות היא מקור הפרנסה העיקרי שלהם. החשש שלהם היה כי זיהום במים כתוצאה מכתמי נפט ירחיק לגמרי תיירים מהחופים ומהעיר ויפגע גם בענף הצלילה שממנו מתפרנסים רבים.
הפגנה נגד הגדלת הפעילות של קצא"א במפרץ אילת
(צילום: אייל קפולניק)
לאחר חתימת ההסכם עתרו לבג"ץ הארגונים הירוקים בראשות החברה להגנת הטבע, "אדם טבע ודין" ו"צלול" בדרישה לבטל את ההסכם נוכח "הסכנות הסביבתיות" שהוא טומן בחובו.
בכתב התשובה לבית המשפט טענה קצא"א כי עמדת הדרג המקצועי במשרד החוץ, שהועברה אליהם, קובעת נחרצות כי "הפרה של ההסכם תפגע במימוש הסכמי אברהם וביחסים הנרקמים בין ישראל למדינות המפרץ".
עוד טענה קצא"א בתגובתה: "הסכמי אברהם וקשרי המסחר הכלכליים בתחום האנרגיה שייפתחו ויתפתחו עקב ההסכם מהווים פריצת דרך והחלשה משמעותיים של החרם הערבי בכלל ובתחום הדלק בפרט. ההסכם מביא ליצירת שיתוף פעולה וקשר כלכלי עם גורם חשוב במשק האנרגיה העולמי, עם פוטנציאל להרחבת שיתופי הפעולה בתחום האנרגיה ובתחומים נוספים".
עוד בטרם הכריע בג"ץ בסוגיה שופכים האמירותים מים קרים על הנושא. בשיחה עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet בכיר אמירותי העביר מסר: "אנחנו מסתכלים קדימה לעידן חדש של אנרגיה מתחדשת. הממשלות של האיחוד רואות בהסכם זה עסקה מסחרית של המגזר הפרטי".
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הייתה הגורם הרשמי היחיד בישראל שהביע מלכתחילה התנגדות פומבית להסכם, מה שכנראה לא העליב את האמירותים. באחרונה ביקרה זנדברג בתערוכת האקספו העולמית בדובאי ונפגשה עם שרת האקלים והסביבה של איחוד האמירויות.
2 צפייה בגלריה
רה"מ בנט עם שר החוץ של בחריין (משמאל) והשר לענייני מדינה של איחוד האמירויות (מימין)
(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
זנדברג אמרה: "הגישה שלנו במשרד להגנת הסביבה הייתה לאורך כל הדרך כי אסור להוסיף שום סיכון נוסף למפרץ אילת, שהוא סביבה רגישה וייחודית ברמה בינלאומית ושנזק מדליפת נפט בה יכול להיות בלתי הפיך. התועלת מן ההסכם פחות משמעותית מן הסיכון, והאמירה עכשיו מצד גורמים רשמיים ומוסמכים באמירויות היא חד-משמעית – ביטול ההסכם של קצא"א לא מסכן בדבר את הסכמי אברהם, שחשובים לנו כל כך. כעת כבר ברור כי אין כל מקום להגדיל את פעילות מסוף הדלק באילת".
בחברה להגנת הטבע אמרו: "מדובר בהוכחה נוספת לכך שאת ההסכם הרע מבחינה סביבתית, אקולוגית, חברתית וכלכלית יש לבטל וכמה שיותר מהר. אנחנו קוראים לראש הממשלה בנט ולשר החוץ לפיד לעשות זאת בהקדם. זה בידיים שלהם".
