קצת יותר משבע שנים לאחר שמשימת OSIIS-Rex שוגרה לעבר האסטרואיד בֶּנוּ, נחתה אתמול (יום א') קפסולה ובה דגימות שנלקחו מהאסטרואיד. מדובר באסטרואיד שעלול לפגוע, בסיכוי קטן מאוד, בכדור הארץ ב-25 בספטמבר 2135. זו הפעם הראשונה שארצות הברית לוקחת דגימות מאסטרואיד באמצעות רכב חלל, הישג שעד כה היה שייך בלעדית ליפנים.
"יש לנו טאצ'דאון": רגע נחיתת הקפסולה
הצוותים מגיעים לקפסולה:
הקפסולה עם הדגימות הוצנחה במדבר יוטה. ארבע שעות אחרי שהיא שוחררה מרכב החלל נחתה הקפסולה בשטח מרוחק השייך לבסיס צבאי. "יש לנו טאצ'דאון!", הכריזו מובילי המשימה לאחר הנחיתה, שאירעה שלוש דקות מוקדם מהצפוי. אחר כך הם אמרו כי ניתוח הנתונים העלה שהמצנח הכתום נפתח בגובה גבוה פי 4 מהמתוכנן - בערך 6,100 מטר.
להקלת כולם, הקפסולה הייתה שלמה, וכך הדגימות מלפני 4.5 מיליארד שנה שנמצאות בה לא זוהמו. שעתיים לאחר הנחיתה, היא כבר הובאה באמצעות מסוק לחדר סטרילי בבסיס ניסויים ביוטה של משרד ההגנה. היום אותה קפסולה תוסט למרכז החלל של נאס"א ביוסטון, שם תיפתח במעבדה מיוחדת וחדשה. בבניין כבר מאוכלסים מאות קילוגרמים של אבנים מהירח, שנאספו על ידי אסטרונאוטים של אפולו.
המצנח בדרך לנחיתה
הקפסולה מוכנסת לחדר הסטרילי
"אנחנו כבר לא יכולים לחכות לפתיחה. עבורי, המדע האמיתי רק מתחיל עכשיו", אמר החוקר המוביל של המשימה, דנטה לורטה מאוניברסיטת אריזונה, שילווה את הדגימות כל הדרך לטקסס. לורי גלייז מנאס"א הוסיפה: "זה הולך להיות אוצר עבור מחקרים מדעיים לשנים קדימה".
במסיבת עיתונאים שנערכה כמה שעות אחר כך אמר לורטה כי פרץ בדמעות של אושר כששמע שהמצנח המרכזי של הקפסולה נפתח, ורצה לחבק את הקפסולה. במצלמות נאס"א נראתה הקפסולה המפויחת אך שלמה הפוכה על החול כשהמצנח לא הרחק ממנה. "איזו נחיתה. היא לא זזה, לא התגלגלה, לא קפצה", אמר לורטה.
איסוף הסלעים לפני כ-3 שנים
(צילום: נאס"א)
המשימה שוגרה ב-9 בספטמבר 2016 מבסיס החלל קייפ קנוורל שבפלורידה לעבר האסטרואיד שחוצה את מסלול כדור הארץ פעם בשש שנים וממשיך להתקרב אלינו יותר ויותר מאז שהתגלה לראשונה ב-1999.
קוטרו של האסטרואיד בנו הוא כ-490 מטרים והוא נע סביב השמש במהירות ממוצעת של כ-100 אלף קמ"ש. הסבירות להתנגשות האסטרואיד בכוכב הלכת שלנו היא נמוכה אך משמעותית (1 ל-2,700) לפי החוקרים שלא לוקחים סיכונים, ואם היא אכן תתרחש זה יהיה שווה ערך לפיצוץ של 3 מיליארד טונות של חומר נפץ.
באוקטובר 2020 הגיע רגע השיא של המשימה. הגשושית, חללית בלתי מאוישת שגודלה כגודל משאית, הגיעה למרכז מכתש ששמו נייטינגייל ושטחו כשטח מגרש טניס. אבל בולדרים עצומים בגודל של בניינים היו קרובים לאזור המטרה, ולכן מדעני נאס"א היו חייבים לכוון בזהירות אל היעד המדויק, בשטח שדומה לכמה מקומות חניה בכדור הארץ.
רגע לפני ההגעה לקרקע, זרוע רובוטית של אוסיריס-רקס (באורך 3.3 מטרים) יצאה ונגעה באסטרואיד. המגע נמשך רק חמש עד עשר שניות, מספיק זמן כדי לשאוב אליה חצץ ועפר. רכב החלל תוכנת מראש, והוא פעל אוטונומית בשלבים הקריטיים של התמרון העדין. התקשורת לכל כיוון מתקבלת בשיהוי של 18 דקות, והבקרים בדנבר, קולורדו, מטעם לוקהיד מרטין – מפתחת הגשושית - לא יכלו לפיכך להתערב בנעשה.
בכתבה של איתי נבו ממכון דוידסון לחינוך מדעי, שפורסמה גם ב-ynet, נכתב כי המגע נמשך שניות אחדות בלבד והחוקרים קיוו שהחללית תספיק לאסוף לפחות 60 גרם של אדמה ואבנים. בפועל הקרקע הייתה רכה מהצפוי והכמות שנאספה הייתה הרבה יותר גדולה - עד כדי כך שמערכת האחסון הזמני של החללית לא ננעלה כראוי וחלק מהדגימה אבד לחלל. לכן החליטו בנאס"א לאטום את שארית הדגימה במכל האחסון כמה שיותר מהר, ולוותר על איסוף נתונים בסיסיים כמו מדידת כמות החומר שנאסף. בנאס"א מעריכים כי בסופו של דבר אספה החללית כ-250 גרם של חומר מהאסטרואיד, אך טווח הטעות רחב למדי ועשוי להגיע עד מאה גרם לכאן או לכאן.
בנו נחשב בתחילה לבחירה המושלמת להבאת דגימות. אסטרואיד גדול, שחור, עגול, עשיר בפחמן, שגובהו גבוה יותר מהאמפייר סטייט בילדינג שבניו יורק. הוא היה נוכח כבר כשמערכת השמש שלנו נוצרה, לפני 4.5 מיליארד שנים. מדענים מגדירים אותו כקפסולת זמן מאותה תקופה שיכולה לסייע לנו להבין כיצד נוצרה מערכת השמש וכיצד נוצרו חיים על פני כדור הארץ – ואולי-אולי גם במקומות אחרים.
החוקרים מקווים שהדגימה מבנו תלמד אותנו לא רק על ההרכב הכימי של מערכת השמש שלנו בצעירותה, אלא גם על מקור החיים. מדובר, כאמור, במשימה שארכה שבע שנים ועלתה כמיליארד דולר.
