ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בצהריים (יום ג') את "חוק האקלים" של המשרד להגנת הסביבה, לקראת קריאה ראשונה בכנסת. בארגונים הירוקים מתחו ביקורת על החוק ועל היעדים הנמוכים של ישראל בהפחתת פליטות גזי חממה בהשוואה למדינות העולם.
בהודעה חגיגית, שפרסם המשרד להגנת הסביבה, נכתב כי החוק "מעגן לראשונה את היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 ומעלה אותו מהחלטת הממשלה שקבעה אותו על 27% הפחתה ל-30% הפחתה בפליטות גזי חממה, כך שהיא תעמוד על 70% מכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 (שנת הבסיס). החוק אף מעגן איפוס פליטות נטו עד לשנת 2050, לראשונה בישראל".
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה: "בשונה מהחוק שהוצג בעבר, חוק האקלים שעבר היום מציב יעדים ברורים. הוא יאפשר למדינת ישראל להיערך לשינוי האקלים, יהווה קטר ומנוע צמיחה כלכלי במעבר למשק דל פחמן ומאופס פליטות וייצר את הוודאות ההכרחית למשק ולגופים המשקיעים. בעז״ה בחודשים הקרובים אפעל יחד עם הגורמים המקצועים להשלמת חקיקתו בכנסת".
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, הוסיף: "בחודשים האחרונים ניהלנו משא ומתן לשיפור הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה בממשלה הקודמת. הצעת החוק מיטיבה עם הסביבה, מגדילה את היעדים בצורה מידתית, ומקבעת אותם לראשונה בחקיקה. מנגד להישגים אלה בוצע איזון לאחר שיח עם משרד האוצר, המאפשר למדינת ישראל לשמור במקביל להפחתת הפליטות וההיערכות, על אינטרסים חיוניים. כמשרתי ציבור, אנחנו לא רואים פסול בשמירה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, ואני סבור שמדובר בהצעת חוק שיכולה להביא לשינוי של ממש בהיערכות של מדינת ישראל לשינוי אקלים ובהפחתת גזי החממה".
פרט להכרזה על יעד נמוך להפחתת פליטות ב-2030, קובע החוק כי יוקם קבינט אקלימי בראשות ראש הממשלה; תמונה מועצת אקלים, שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל; תמונה ועדת מומחים בין-תחומית אקדמית עצמאית; תבוצע הערכת סיכון אקלימית בנוגע לתוכניות רלוונטיות המוגשות בידי רשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ואשר יש בהן כדי להשפיע השפעה ניכרת על פליטות גזי חממה או על שינוי אקלים.
ב"חוק האקלים"הנוכחי הממשלה נדרשת להכין תוכניות לאומיות לנקיטת פעולות היערכות, אבל רק בכפוף לשמירת והבטחת אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, ובכלל זה הבטחת אספקת תשתיות ושירותים באופן סדיר לטובת הציבור, שימור כושר התחרות במשק הישראלי, וכן אינטרסים חיוניים אחרים שהממשלה תקבע.
בהצעת החוק מודגש שהממשלה גם תיקח בחשבון עלויות מול תועלת, בדגש על תועלות כלכליות. כל זה טוב ויפה, והממשלה אכן צריכה לקחת בחשבון תועלות כלכליות, אבל החשש הוא שהן יהיו צרות מדי. כך, לדוגמה, הכלכלן הראשי באוצר ייתן את חוות דעתו, שתכלול גם התייחסות להשפעות הכלכליות, לרבות עלויות חיצוניות, ולממונה על התקציבים
אבל, כאמור, בארגונים הירוקים אמרו כי החוק מציב יעדים נמוכים, לעומת מדינות אחרות בעולם המערבי. אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, אמר: "חוק האקלים רוכך וסורס עד שמוטב שלא היה נולד כלל. הממשלה מקבעת יעדים נמוכים ואף שומרת לעצמה את הזכות לא לעמוד בהם בנסיבות שונות, ובשם העדפת אינטרסים עסקיים על פני טובת ובריאות הציבור. בעוד מדינות העולם הולכות קדימה וקובעות יעדים שאפתניים עם מנגנוני בקרה ותוכניות עבודה, ישראל משתרכת מאחור עם חוק שנועד למטרות יח"צ בלבד ערב נסיעתו של נתניהו לארצות הברית לוועידת האקלים של האו"ם".
משבר האקלים בני נוער יגישו בג"ץ נגד המדינה
(צילום: שמוליק דודפור)
במחאת הנוער למען האקלים, שצפויים להגיש בג"ץ נגד המדינה לאחר ראש השנה על מנת לחייב את הממשלה לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות שלה, מתחו גם הם ביקורת על החוק שאושר. "בנוסחו הנוכחי הכולל יעדי הפחתת פליטות נמוכים ולא מחייבים, ומנגנונים חלשים וולנטריים - חוק האקלים לא מספק כדי להבטיח לנו עתיד בטוח", נמסר. "מהנוסח משתמע ששר האוצר סמוטריץ' ושאר חברי הממשלה לא לוקחים ברצינות את האיום של משבר האקלים על כל תחום בחיים שלנו, ופחות או יותר שורפים לנו כל הזדמנות לחיים נורמליים. אנו קוראים לוועדת השרים לקדם חוק משמעותי לקראת ועידת האקלים העולמית, ולא נוסח מסורס ליחסי ציבור. לא הגיוני ששרים בממשלה יתפשרו על העתיד שלנו ושל הדורות הבאים".
