כשבועיים חלפו מאז זרעו חקלאי הגליל חיטה בשדותיהם. לצד הציפייה ליבול, הם חוששים כעת כי עצירת הגשמים ששוררת בישראל מאז, והתחזיות העגומות לגבי מערכות חורפיות בהמשך החודש - יגרמו לנזקים כבדים.
"יש שטחים שצריכים מים דחוף כבר למחר, ויש כאלה שיוכלו להחזיק עוד שבוע אולי, אבל בכל מקרה הנזקים כבר נעשו", אומר אלון שושני ומבטו מרוכז ברגבי האדמה היבשה. היא מנוקדת בנקודות ירוקות, סימני נביטה של החיטה שזקוקה כעת לכמויות מים כדי לגדול ולפרוח.
ברחבי המדינה מגדלים החקלאים כמיליון דונם של חיטה. בחלקת האלוהים הקטנה שלו בגליל העליון שושני מגדל כ-9,000 דונמים זרועים חיטה ובסך הכול מגדלים חקלאים באזור 35 אלף דונם של חיטה. כרבע מהשטח ללא פתרונות השקיה שיכולים להציל את הזרעים שנבטו, וחלקם יירקבו. יותר מ-20 שנה שהוא חקלאי והדאגה בליבו לעתיד הענף הולכת ומתחזקת.
"עונת הזריעה מתחילה בסוף נובמבר ואנחנו בונים על הגשמים, שמאחרים להגיע השנה", שושני אומר, "הצמחים כבר זוכרים את העקה ויזכרו את זה להמשך הגידול. היכן שאפשר אנחנו נשקה במים כדי להציל את הגידולים, אבל אלה כבר יהפכו כמעט ללא רווחיים בגלל מחירי המים שהולכים ומאמירים".
עופר גרשוביץ מהחברה לפיתוח הגליל, העוסקת בגידולי שדה ועיבודים חקלאיים, כבר נערך לזריעה חוזרת של השדות היבשים. "אנחנו מדברים על ירידה משמעותית ביבול השנה בשל האיחור בזריעה", הוא מסביר, "החיטה צריכה כמה חודשים טובים כדי לגדול, ואם היא מתחילה בחודשיים איחור אז השיבולים קטנות יותר. אנחנו עובדים תחת תנאים רבים של חוסר ודאות".
בקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות אומרים כי במרבית שדות החיטה בארץ אין תשתיות להשקיה, והנזקים שעלולים להיגרם בחודש דצמבר, הקריטי ביותר לצמיחתה, עומדים על כשני מיליון שקל. שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קרן הביטוח, מקווה כי אם גרעיני החיטה ישרדו את שבועות היובש הצפויים לנו, ובינואר יירדו מספיק גשמים, "ייתכן שהחיטה כן תצליח להתפתח". עם זאת, לא צפוי מחסור בחיטה בישראל, משום ש-90 אחוז מהתצרוכת בארץ מקורה בייבוא. "הגידול בישראל מיועד למלאי החירום של מחסני המדינה והשאר הולך למזונות גסים למשק החלב והבקר", מסביר גרשוביץ.
מומחה האקלים, ד"ר עמיר גבעתי, מנהל מדעי בחברת ניהול משאבי סביבה, מרצה באוניברסיטת תל-אביב ולשעבר מנהל יחידת המחקרים של רשות המים, עוקב מקרוב אחר השתנות האקלים. הוא מתריע כי מגדלי החיטה, כמו ענפי חקלאות אחרים, יצטרכו להבין כי משטר עונות השנה שהכירו הולך ומשתנה.
"אנחנו עדים למגמה ארוכת שנים שכמות המשקעים הממוצעת אולי דומה בחישוב הסופי, אבל פריסת המים מאוד שונה - החורף מתחיל מאוחר יותר ונגמר מוקדם יותר", ד"ר גבעתי אומר. בצל התחזיות הצפויות לממטרים קצרים בימים הקרובים, אין בהם לדבריו כדי להרוות את האדמה בצמאונה. "אנחנו לא רואים באופק בכלל מערכות חורפיות משמעותיות וזה בהחלט מדאיג", הוא אומר, "קשה להתנבא ולומר איך תהיה עונת החורף הזאת ואיך תסתיים, אבל צריך לקחת בחשבון שבניגוד לכנרת ולמאגרי המים שנהנים מהגשם, לא משנה מתי יבוא, לעיתוי הגשם בחקלאות יש משמעויות גדולות, כמו גם לעוצמתו ולכמויות הממטרים שהסערות מביאות איתן".
