החדשות המעודדות מהסכם האקלים, שאושר אמש (שבת) בוועידת גזלגו הוא שבפעם הראשונה יש אזכור מפורש להפחתת פחם, דלק המאובנים המזהם ביותר על פי חוקרים. החדשות הפחות טובות הן שבגלל לחץ של הודו, סין ומדינות נוספות הוכנס ברגע האחרון שינוי בנוגע לשימוש בפחם - והמינוח "הפסקת השימוש" הוחלף ב"הפחתה". נשיא הוועידה, אלוק שארמה הבריטי, שפעל בימים האחרונים על מנת להשיג הסכם שאפתני יותר, אמר לנוכחים: "אם אוכל רק לומר לכל המשלחות - אני מצטער על הדרך שההליך הזה התנהל, אני מתנצל עמוקות". במהלך דבריו קולו נשבר ונראה כי הוא עומד להזיל דמעה. שארמה זכה לתשואות מכמה מהנוכחים.
בריאיון לאולפן ynet התייחס להסכם מומחה האקלים ד"ר עמיר גבעתי מאוניברסיטת תל אביב, ולשאלה אם הוא יצליח למנוע מכדור הארץ להתחמם לטמפרטורה ממוצעת הגבוהה ב-1.5 מעלות מהמצב לפני המהפכה התעשייתית: "המטרה המרכזית שלשמה התכנסו המנהיגים בגלזגו הייתה לחתום על הסכם שימנע התחממות של מעל 1.5 מעלות, וזה לא קרה. יש פה אי הצלחה, אפשר לקרוא לזה כישלון. התכנסו כדי למנוע התחממות, ולא הצליחו".
ד"ר גבעתי התייחס ללחץ של המדינות, שייצור האנרגיה שלהן מתבסס לא מעט על פחם, מדינות שהשפיעו בסופו של דבר על השינוי ברגע האחרון של ההחלטה. "חששנו מהנושא הזה, מהמורכבות של המערכת הבינלאומית", הוא אמר. "סין והודו זה הסיפור. היו שתי אפשרויות, או שמגיעים להחלטה בלי סין והודו ואז זה חסר משמעות, כי שתי המדינות הללו יחד גורמות ל-40% מגזי פליטות החממה, או שנצרף אותם להסכם מרוכך יותר. מדינות המערב החליטו על האפשרות השנייה, ובעצם לא קבעו את המנגנון שמצמצם עד 2030 את הפליטות. הזמן הולך ואוזל, הוועידה הזו כל כך קריטית כי רצו להגיע להסכם לא עד 2050, אלא עד 2030".
לדבריו, לא יהיו סנקציות על מדינות שלא יקיימו את ההבטחות שלהם בוועידה. "אין חוק ואין מערכת שכופה על המדינות, זה הסכם, הוא לא יכול לחייב", אמר ד"ר גבעתי. "יש מדינות שקטנות ועניות יותר מישראל כמו קוסטה ריקה, או עשירות יותר כמו דנמרק, שהחליטו לבד להגיע ל-50% צמצום עד 2030 ולאפס פליטות עד 2050. זה אפשרי, הדבר דורש שינוי בכלכלה, באמצעי יצוא. נכון שיש להן יתרונות – כמו מים, אבל לנו יש שמש, וזה אפשרי. זה בידיים של כל מדינה ולא צריך לחכות להודו או לסין, שיש להן את השיקולים שלהן לכלכלה שלהן".
בסיום הריאיון התייחס ד"ר גבעתי לוועידת האקלים הבאה, שתתקיים בנובמבר 2022 בשארם א-שייח שבמצרים. "צריך להיות אופטימיים שבשנה הבאה זה ייראה אחרת", אמר.
כאמור, ברגע האחרון הוכנס שינוי להחלטה לגבי השימוש בפחם. שר הסביבה והאקלים של הודו, בהופנדר ידב, שאל כמה דקות לפני שההסכם אושר כיצד מדינות מתפתחות יכולות להבטיח לבטל בהדרגה את סובסידיות הפחם ודלק המאובנים. השר ההודי תהה: "במצב כזה, איך מישהו יכול לצפות שמדינות מתפתחות יוכלו להבטיח הבטחות לגבי ביטול הדרגתי של סובסידיות על פחם ודלק מאובנים, כאשר אנחנו עדיין צריכים להתמודד עם אג'נדות הפיתוח ומיגור העוני?"
השר הוסיף: "עשינו את המאמצים שלנו להגיע לקונצנזוס שהוא סביר למדינות מתפתחות והגיוני לצדק אקלימי". הוא רמז שהמדינות העשירות אחראיות לפליטה גדולה יותר של גזי חממה לאורך השנים.
"הטקסטים שאושרו הם פשרה", אמר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, שציפה להשיג הסכם שאפתני יותר. "הם משקפים את האינטרסים, התנאים, הסתירות ומצב הרצון הפוליטי בעולם כיום".
וגם פעילי האקלים מאוכזבים. גרטה טונברג, פעילת האקלים הצעירה שהחלה את שביתת התלמידים לפני כשלוש שנים וחצי, אמרה: "הוועידה נגמרה - הנה הסיכום שלה: בלה, בלה בלה. אבל העובדה האמיתית ממשיכה מחוץ לאולמות. ואנחנו לא נוותר לעולם, לעולם לא".
פחם הוא סלע שחור, אפור או חום, שנוצר בדחיסת חומר צמחי קדום. הוא מצוי במרבצים בעומק רב או מועט תחת פני הקרקע. החומר הזה הניע למעשה את גלגלי המהפכה התעשייתית. שימושו העיקרי הוא כדלק, מקבוצת הדלקים המאובנים, וכן יש לו שימושים בתהליכים תעשייתיים שונים, בעיקר כמקור לפחמן טהור, שכן הפחם מורכב בעיקר מהיסוד פחמן – בתוספת תרכובות אורגניות שונות, רובן פחמימנים, וכן מים וכמות מסוימת של חומרים אי-אורגניים.
בישראל השימוש בפחם צפוי להיפסק לחלוטין עד לשנת 2025, בהתאם לעקרונות המדיניות כפי שנקבעו בהחלטת ממשלה 465 משנת 2020. המשרד להגנת הסביבה מחייב במסגרת היתר הפליטה של תחנת הכוח אורות רבין את הפסקת השימוש בפחם ביחידות 1-4 עד יוני 2022. המשרד גם הודיע כי יפעל להפסקת הפעילות של שאר היחידות הפחמיות במסגרת עדכון היתרי הפליטה במהלך 2023.