אחת הסיבות להחרפת שינויי האקלים היא זיהום האוויר שמתגבר בשל שריפות למיניהן, כולל אלו שמוצתות במזיד על ידי בני האדם. בהודו, למשל, חקלאים מקומיים שורפים את שדותיהם במטרה לפנות את השטח עבור גידולים חדשים. אלא שלמרות שמדובר בנוהג נפוץ, הרי שהוא איננו חוקי - מכיוון שהשריפות הללו גורמות לזיהום אוויר, לפגיעה קשה במיליוני בני אדם ואפילו למקרי מוות.
זיהום אוויר כבד בדלהי
(צילום: רויטרס)
ההשלכות של השריפות הללו הן קשות מאוד: פוריות השדות נפגעת, כלכלת הודו ניזוקה קשות והעשן הסמיך עשיר בחלקיקים מסוכנים, שעלולים לגרום לתחלואה בסרטן ולחנק של מיליוני בני אדם, כולל בעיר הבירה ניו דלהי. למרות זאת, החקלאים בוחרים בשיטה זו מסיבה אחת פשוטה - היא קלה לביצוע.
חקלאים ששטח הגידול שלהם קטן יחסית (20 אלף מ"ר) - המהווים 86% מהחוות החקלאיות ההודיות, לפי הפורום הכלכלי העולמי - טוענים שחלופות לשריפת השטחים לא רווחיות עבורם בפן הכלכלי. מדובר על אלפים רבים של חקלאים שמבעירים את שדות האורז שנקצרו ולא נחרשו לפני זריעה חדשה של החיטה, שמהווה את יבול החורף.
6 צפייה בגלריה
הצתת השריפות בשדות החקלאיים של הודו, שמובילה בין היתר לזיהום אוויר חמור ביותר
(צילום: AFP)
"אני מפחד שהרשויות יגלו זאת, אבל אין לי ברירה אחרת", אמר עלי שר (55), חקלאי מקומי שמתגורר במחוז ג'ינד (Jind) שבמדינת הריאנה (Haryana) בצפון הודו, שמסתכן בקנס כבד ואובדן סובסידיות חקלאות ממשלתיות קריטיות אם ייתפס. בריאיון לסוכנות הידיעות הצרפתית, הוא הוסיף: "שריפת השטח מספקת את הדרך היחידה לפינוי בזמן, כדי להבטיח שזריעת החיטה תניב יבול כראוי. אם אתעכב ולא אזרע את החיטה כעת, זה יהיה מאוחר מדי".
מספר מחקרים מצביעים על כך ששריפות שטחים חקלאיים מזהמים שטחים נרחבים בהודו, כולל את טריטוריית הבירה הלאומית דלהי, שם כלי הרכב הרבים מזהמים את האוויר וממתגים את העיר ההודית באופן קבוע כעיר הבירה הגרועה ביותר בעולם מבחינת איכות האוויר. השריפות של השטחים החקלאיים מהוות חלק מרכזי בערפיח הרעיל המשפיע על בריאותם של מיליונים, שבצירוף פליטות כלי הרכב והמפעלים, הופכת האוויר למזוהם עד פי 50 מהמגבלה המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי (ברמה של PM2.5 - חלקיקים הקטנים מקוטר אווירודינמי של 2.5 מיקרומטר).
כמו כן, מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי The Lancet ייחס 1.67 מיליון מקרי מוות בטרם עת בהודו לזיהום אוויר ב-2019. עם זאת, למרות שהרשויות במדינה הקצו מיליוני דולרים של סובסידיות כדי לעודד שימוש במכונות מודרניות כדי לצמצם את נזקי הזיהום, נראה כי העובדות בשטח מלמדות שהמאמצים עולים בתוהו.
6 צפייה בגלריה
חקלאי הודי שורף את השדות החקלאיים שנקצרו אך לא נחרשו לפני זריעה של האורז, על מנת לפנות את השטח בהוצאה כלכלית מינימלית
(צילום: AFP)
מחקר מטעם חברת הייעוץ הגלובלית דלברג, מעריך שזיהום האוויר הכולל מביא להפסדים בהיקף של 95 מיליארד דולר בשנה, שהם כ-3% מהתמ"ג ההודי. אם לא די בכך, שריפת השדות פוגעת גם בפוריות הקרקע בשיעור של 25%-30%, כך על פי התוכנית הסביבתית של האו"ם, מה שמחייב את החקלאים לשלם יותר עבור דשנים ומערכות השקיה יקרות.
"חקלאים בעלי שטחים קטנים שורפים את השדות מכורח הנסיבות" אמר ל-AFP מגדל האורז והחיטה ההודי אג'אי סאיני, שמשלם לאדם חיצוני שיבצע את מלאכת פינוי השטח בדרכים חוקיות, בגלל הקושי הכלכלי לרכוש ציוד ייעודי. אלא שסאיני נאלץ להמתין שבועיים עד שאותו אדם יתפנה, מכיוון שהוא נתן עדיפות לחקלאים שברשותם שטחי חקלאות גדולים, מה שלא הותיר ברירה אלא לשרוף את השדות כדי שהזריעה של החיטה לא תתעכב.
למרות הקשיים, חלק מהחקלאים עוברים אט אט לשיטות עבודה יעילות וידידותיות יותר לסביבה, שכן על פי הערכות ממשלתיות השריפות בחוות החקלאיות פחתו במחצית מאז 2017. נארש, חקלאי מקומי שנמצא בשנות ה-60 לחייו, אמר שהפסיק לשרוף את השדות שלו. "בסופו של דבר, זה רק יפגע בנו כי המיקרואורגניזמים באדמה ימותו, וארצנו תהפוך לעקרה", הוא הסביר.
החקלאי קיבל תמיכה ממקור לא צפוי - חברת האורז הספרדית אברו (Ebro), שסיפקה לו ולעמיתיו מכונות זריעה בחינם, בתנאי שהם לא יציתו את שדותיהם, אלא ירססו תרסיס ייעודי שפותח על ידי המכון ההודי לחקר החקלאות, מה שיפחית בנוסף את הצורך בדשנים מכיוון שהוא ממחזר חומרים ומטמיע אותם בקרקע.
