את מלפפוני הים כבר הכרנו, אבל עגבניות ים זה כבר סיפור אחר לגמרי. גם אותן, לא ממש כדאי לשים בסלט, בשל סכנת צריבה. אם תלכו לאורך חופי הים התיכון הסלעיים בזמן השפל ותסתכלו לכיוון הים, ייתכן שתראו כדורים אדומים בוהקים מבצבצים מבין חריצי הסלע אל הסלעים בקו המים. אלה הן שושנות ים אדומות, שזכו לכינוי עגבניית ים. בשל צורתן הכדורית וצבען האדום, הן בהחלט מזכירות יותר פרי או ירק מהמטבח מאשר חיית ים שמתקיימת בין הסלעים.
4 צפייה בגלריה
   שושנת ים אדומה
   שושנת ים אדומה
שושנת ים אדומה
(צילום: בר שטרנבך, החברה להגנת הטבע)
ברוב המקרים, כשחושבים על שושנות ים, מדמיינים יצורים עם זרועות ארוכות ומרשימות, שמזכירות יותר ריקוד במים עם תנועת הזרמים ולא צורה של כדור חלק. אז מה קרה לזרועותיה של השושנה האדומה? במהלך האבולוציה שושנת הים פיתחה יכולת מדהימה: היא יכולה לחיות במים, אך גם לשרוד מחוץ להם לזמן מסוים.
כאשר מגיע השפל, השושנה מכנסת את זרועותיה פנימה לתוך חלל הגוף שלה, ובכך מצמצמת את איבוד הנוזלים, ושומרת על סביבה רטובה גם בתנאי יובש. לכן, היא לא יכולה לחיות באזור יבש לחלוטין, והיא זקוקה לרטיבות שהגלים מספקים כדי להמשיך לשרוד.
עם הגאות, כאשר השושנה טבולה במים, היא פותחת את זרועותיה ומקבלת מראה שמזכיר מדוזה הפוכה. הדמיון הזה אינו מקרי; השושנה היא קרובת משפחה של המדוזה, ושתיהן משתייכות למערכת הצורבים. בדומה למדוזה גם לשושנה יש תאי צריבה על זרועותיה ובעזרתם יכולה השושנה לשתק יצורים הנוגעים בזרועות.
4 צפייה בגלריה
שושנת ים אדומה
שושנת ים אדומה
שושנת ים אדומה
(צילום: בר שטרנבך, החברה להגנת הטבע)
כך השושנה טורפת חיות שנקלעות בין הזרועות, למשל דגיגונים או סרטנים קטנים וכל מה שבא ליד (או, ליתר דיוק, לזרוע). זרועות השושנה ממלאות תפקידים חיוניים נוספים: הן מסייעות לה להנחות את המזון לכיוונו של פיה, וגם מספקות לה הגנה מפני טורפים.
איך יוצאים לדייטים כשאת דבוקה לסלע והזרועות שלך צורבות כל מי שמתקרב? בניגוד לחיות ים רבות שהן הרמפרודיטיות (מחליפות מזכר לנקבה או להיפך במהלך החיים, או גם וגם באותו זמן) שושנות הים לא מחליפות זוויג (מין ביולוגי, זכר או נקבה).
בתור יצורים המקובעים למקום שבו נולדו, מציאת פרטנר לרבייה יכולה להיות אתגר לא קטן. כדי להתמודד עם הבעיה, השושנות בחרו בפתרון שנשמע כמו קטע מסרט מדע בדיוני: הן משבטות את עצמן. השושנה חותכת חלק מגופה, וממנו מתפתחת שושנה חדשה.
4 צפייה בגלריה
(צילום: בר שטרנבך, החברה להגנת הטבע)
4 צפייה בגלריה
(צילום: בר שטרנבך, החברה להגנת הטבע)
התהליך אינו פוגע בשושנה המקורית, שיכולה לגדל בחזרה את החלק החסר. אם התמזל מזלן ובקרבתן נמצאת שושנה מהמין השני, הן יכולות לבצע גם רבייה מינית. הזכר משחרר תאי זרע אל חלל המים והם מגיעים לשושנה נקבה. הנקבה מופרית ומגדלת את השושנות הקטנות בתוך גופה עד שהן מוכנות לצאת למסע במרחבי הים בחיפוש אחר סלע להתיישב עליו שאותו יהפכו לביתן.
שושנות ים הן ערך טבע מוגן ואסור לגעת בהן או לאסוף אותן. אך זה לא מספיק, על מנת לשמור עליהן יש להגן על בית גידולן - המצע הסלעי הרדוד אשר נמצא תחת איום מתמיד של זיהום, תאורה, פיתוח תשתיות ימיות ולחצים אנושיים נוספים. כדי להבטיח את הישרדותן של שושנות הים ושל מגוון המינים המתגוררים בשונית הסלעית, חיוני להקים שמורות טבע ימיות נרחבות. שמורות אלו יהיו הבית המוגן של שושנות הים, יאפשרו להן לשגשג ולהעניק לנו ולדורות הבאים את ההזדמנות להמשיך ולהתפעל מיופיו של הים והיצורים החיים בו.
נתקלתם בפגיעה בשושנת ים? או סתם צפיתם בשושנה ובא לכם לסייע למחקר המדעי אודותיהן? דווחו לנו באפליקציית Sea Watch
למידע נוסף על שושנות הים: https://mafish.org.il/protecting/tenants/sea-rose/
למידע נוסף על הים התיכון: https://mafish.org.il/
להורדת אפליקציית Sea Watch - לחצו כאן
בר שטרנבך, רכז אפליקציית Sea Watch ב"חצי הכחול - תכנית הים של החברה להגנת הטבע"