"איזהו חכם - הרואה את הנולד", "ברור כשמש", לא במקרה ביטויים רבים בשפה העברית קשורים בחוש הראייה. ראייה היא חוש מרכזי וגורם חשוב ביותר באופן שבו אנו קולטים מידע מהעולם. "הראייה היא מלכת החושים", מגדיל להגיד פרופ' יוסי מנדל, ראש המעבדה למדעי והנדסת הראייה באוניברסיטת בר אילן. "90% מהאינפורמציה שאנשים קולטים מהסביבה מגיעים מהראייה שלנו". בעזרתם של פרופ' מנדל וד"ר שרון גילאי-דותן, חוקרת במחלקה לאופטומטריה ומדעי הראייה, למדנו כמה דברים חדשים ומסקרנים במיוחד על חוש הראייה.
חמשת החושים - חוש הראייה
(צילום: טל שמעוני, עריכה וגרפיקה: תמר אברם)
ידוע כי בני האדם ובעלי החיים לא רואים באותו האופן, אבל מהם בדיוק ההבדלים? פרופ' מנדל מסביר: "יש מספר הבדלים. אצל קופים העין והארגון המוחי כמעט זהים לזה של האדם. לעומת זאת, עכבר או חולדה רואים פי 30 פחות טוב מאיתנו - וגם לא רואים את כל הצבעים שבני האדם כן. ציפורים רואות יותר צבעים מאיתנו, הן רואות ספקטרום גדול יותר של אור". דוגמאות מעניינות נוספות שפרופ' מנדל מציג הן של נחשים שרואים אינפרה-אדום ודבורים שרואות אולטרה-סגול, מה שמאפשר להן להבדיל בין עלי הכותרת בפרחים.
שיכרון חושים - סדרת כתבות על החושים שלנו
"לכל חיה יש התאמה של מערכת הראייה למה שהיא צריכה", מסביר פרופ' מנדל את ההבדלים. "לחולדה או לנחש למשל לא היה עוזר לראות טוב כמונו, כי הראייה הטובה הזאת היא בשביל פרטים שמאפשרים זיהוי, קריאה או ראייה מרחוק, הם לא צריכים את זה. הציפורים לעומת זאת צריכות לראות מגובה רב. כל חיה פיתחה את מערכת הראייה שמתאימה להישרדות שלה".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גם בין בני האדם עצמם ישנם כמובן הבדלים גדולים בכל הקשור לחוש הראייה. מחקריה של ד"ר גילאי-דותן מראים כי יש פערים גדולים ביכולת של אנשים לזכור תמונות מסוגים שונים. יש אנשים למשל שזוכרים מעולה רק פרצופים, אבל לא תמונות של מקומות או חפצים, ולעומתם יש אנשים שזוכרים מעולה חפצים ופחות זוכרים את הפרצופים. הסיבה לכך היא שחוש הראייה כולל בתוכו לא רק את העין עצמה, אלא גם את מערכת הראייה במוח. "העיניים הן הממשק של מערכת הראייה עם העולם החיצון, אבל העיבוד נמצא במוח. יש הבדלים בין-אישיים ביכולות הראייה - ואני מניחה שחלקם מולדים וחלקם נרכשים. לדוגמה, אם תסתכל על צילומי רנטגן, אני מניחה שלא תזהה אם יש שבר בעצם מסוימת, אבל רופא מומחה יהיה מסוגל. זאת למשל יכולת שנרכשת, ולעומתה יש יכולות מולדות כמו לזכור מקומות ופרצופים. ההבדל הוא לא בעין, אלא בעיבוד ובתפיסה. חלק גדול מהראייה זה במוח".
מחקרים של פרופ' אורי פולת, ראש בית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה באוניברסיטת בר אילן, הראו כי ניתן בעזרת אימון מול מסך מחשב או טלפון חכם לשפר במידה ניכרת את הראייה של עין עצלה, ולהביא אותה לראייה כמעט זהה לזו של עין רגילה. האימון לא גורם לשינויים בעין אלא לשינויים במוח, ולאו דווקא באזור האחראי לעיבוד התמונה. לדברי החוקרים, אימון דומה נעשה בקרב שחקני בייסבול, והביא להגברת מהירות עיבוד הראייה ולקיצור זמן התגובה שלהם. "השחקנים דיווחו כי היה להם קל יותר לחבוט בכדור שנזרק לכיוונם. טייסים בחיל האוויר הישראלי אומנו בשיטה דומה ונצפה שיפור משמעותי בחדות הראייה שלהם לטווח קרוב, ואף הופחת הצורך בשימוש במשקפי קריאה", מספר פרופ' מנדל.
"אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לשלוט טוב בעיניים שלנו. למשל, אם אנחנו מחליטים שאנחנו רוצים להתרכז במשהו מסוים, אנחנו חושבים שנצליח לא להזיז אותן. בפועל העיניים זזות, ואפשר לגלות בעזרתן אם בני אדם מסתירים מידע", מסבר פרופ' מנדל.
במעבדה של פרופ' יורם בונה נמצא כי תנועות זעירות ולא רצוניות של העיניים יכולות לגלות אם אדם רוצה להסתיר היכרות עם אדם או חפץ מסוים. המחקר במעבדה נעשה באמצעות מכשיר תנועת עיניים הדוגם בקצב מהיר מאוד, של אלף פעמים בשנייה, את העיניים - ומאפשר לחוקרים לזהות תנועות מהירות וקטנות וללמוד על תנועות העיניים ועל מה שמשפיע עליהן. הטכנולוגיה הזו יכולה לשמש את כוחות הביטחון, למשל בחקירה שמטרתה לזהות כוונה זדונית של אדם. שימוש אפשרי אחר לגמרי במערכת הזו הוא לגילוי של יכולות קוגניטיביות או ידע אצל אוטיסטים שאינם מסוגלים לדבר.
העיניים, אגב, יכולות לספק מידע אחר מזיהוי של אמת או שקר, כמו אבחון ראשוני של מחלות מסוימות. "מחלות רבות, גם כאלה שמקורן במוח, מתחילות לעיתים בראייה מטושטשת. יש מחלות שאפשר לאבחן דרך העיניים כמו סוכרת - הרבה מהמחלות המוחיות יכולות להתבטא גם בעין. יש קשר נרחב בין דברים שקורים בעין למה שקורה במוח", מסביר פרופ' מנדל.
בעבר חשבו כי קרני השמש יכולות לטפל במחלות שונות שמקורן ברשתית העין, אך הטענה הזו הופרכה. "זה היה מאוד לא יעיל, ובדרך כלל היה מסתיים בפגיעה חמורה בראייה", מסביר פרופ' מנדל. "היום יש לנו כלים הרבה יותר מדויקים, כמו לייזר שאנחנו יכולים להיעזר בו על מנת לבצע את הטיפול בצורה מאוד מדויקת". לדברי החוקרים, חשיפה רבה לשמש יכולה לגרום לפגיעה ברשתית ובראייה. זה יכול לקרות בעת התבוננות ממושכת בשמש או לאחר התבוננות בליקוי חמה ללא ציוד מתאים: "הדבר הזה יכול לגרום נזק בלתי הפיך לראייה".
אבל יש גם צדדים חיוביים לשמש בכל הקשור לראייה, כפי שמסביר פרופ' מנדל: "כשאנחנו נמצאים מול המסך ולא יוצאים החוצה, היעדר בחשיפה לשמש יכול לגרום לקוצר ראייה". במדינות כמו סין וסינגפור הוסיפו בבתי הספר שעות למידה מחוץ לכיתה, בגלל עלייה ניכרת במספר הילדים הסובלים מקוצר ראייה.
4 צפייה בגלריה
השמש יכולה לגרום נזק בלתי הפיך לראייה - אבל יש לה גם חשיבות לראייה
(צילום: shutterstock)
לעין האנושית יש שלושה סוגים של קולטני אור: קולטן לצבע האדום, קולטן לירוק וקולטן לכחול. "מחלות גנטיות שונות יכולות לגרום לחוסר בקולטן אחד או יותר או לתפקוד שונה במקצת של הקולטן, כך שהוא קולט צבע דומה לקולטן אחר. במקרה כזה אנו נתבלבל בין צבעים השונים", מסביר פרופ' מנדל.
עם זאת, מחקר שביצעו פרופ' פולת ופרופ' מנדל הראה כי עיוורי צבעים יכולים לראות טוב יותר תמונות בשחור-לבן ואפור-לבן מאדם בעל ראייה תקינה - והם רגישים יותר לניגודיות בתצלומים. במלחמת העולם השנייה ניצלו את היכולות הללו של עיוורי צבעים כדי לזהות פרטים מוסווים בתצלומי אוויר בשחור-לבן.
עיוורון צבעים נפוץ יותר אצל גברים. הסיבה לכך היא גנטית: "עיוורון הצבעים יושב על כרומוזום X - לגבר יש רק אחד ולאישה יש שניים. אם אישה היא נשאית של עיוורון צבעים, היא לא תהיה חולה והיא תעביר את זה לבן שלה, ואז הוא יקבל את הכרומוזום עם לקות עיוורון הצבעים", מסביר פרופ' מנדל.
זוכרים את תמונת השמלה הוויראלית - זו שכל אחד ראה בצבע אחר? לדברי החוקרים, זאת דוגמה נוספת לכך שצבע הוא לא דבר אובייקטיבי. הצבע מושפע מתאורה ומתפיסה - אותו האדם יכול לתפוס את אותו אובייקט בצבע שונה בהתאם לנסיבות. הבדלי התפיסות הללו משתנים מאדם לאדם - ולכן שני אנשים שונים יכולים באותו הזמן לראות אובייקטים מסוימים בצבע שונה, כפי שקרה עם תמונת השמלה.
פרופ' מנדל ופרופ' פולת אספו נתונים על מספרי משקפיים של מאות אלפי אנשים, והופתעו מנתון שגילו: "ראינו שלאנשים שנולדו בקיץ יש סיכוי גדול יותר לפתח קוצר ראייה במהלך שנות ההתבגרות", מסביר פרופ' מנדל. הסבר מדויק לתופעה הזו עדיין אין, אבל לחוקרים יש השערה: "אנחנו חושבים שזה קשור לאורך היום. מי שנולד בקיץ נולד בתקופה שבה הימים ארוכים יותר מאשר בחורף. נראה שעונת הלידה שלנו משפיעה על דברים רבים שיקרו לנו במהלך החיים - ואחד מהם זה קוצר ראייה".
