בוודאי יצא לכם לצפות בסרטון של קרחון שנמס אל תוך הים, של דב קוטב גווע ברעב או עדכוני חדשות על ערים ורצועות חוף מוצפות. מדענים ופעילים סביבתיים מכל רחבי העולם זועקים על התחממות גלובאלית ושינויי אקלים, אולם ייתכן שהשאלה שעברה לכם בראש היא, "כיצד זה קשור לישראל?". הרי בישראל אין דובי קוטב שנמצאים בסכנת רעב, ממילא תמיד חם אצלנו ועונת הסקי גם כך קצרה. אז מדוע שינויי האקלים אמורים להדאיג אותנו?
התשובה הקצרה היא זו: אנו לא נראה קובי קוטב מורעבים בחיפה, אולם אנו בהחלט עלולים לראות אנשים מורעבים. הסיבה לכך נעוצה כמובן בגורמים רבים, ובין החשובים שבהם הם האוקיינוסים והימים.
הסביבה הימית הינה הגורם המשפיע ביותר על האקלים בכדור הארץ ומנגד הינה גם המושפעת ביותר משינויי האקלים. האוקיינוסים שלנו "שומרים" על האקלים: הם אלו הממתנים את עליית הטמפרטורות, סופגים את עודפי הפחמן הדו חמצני (וגזים אחרים) שאנו פולטים לאטמוספירה, הם סביבת מחייה לצמחים הקטנים (פיטופלנקטון) אשר מייצרים כל שנה כ-50% מהחמצן האטמוספירי וקשורים לעוד תהליכים רבים השומרים על היציבות האקלימית.
ההתחממות העולמית מלווה בעלייה בטמפרטורות מי הים גם בשכבות העליונות וגם בשכבות העמוקות. שינויי הטמפרטורה משפיעים ישירות על תהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגים, לדוגמה שינויים בזרימות הטיפוסיות; עלייה בנפח המים והמסת קרחונים הגורמים לעלייה במפלס פני הים ולהצפות תכופות יותר של אזורי חוף; ירידה ברכוזי החמצן ושינויים במארג המזון הימי וביכולת האדם להתבסס על משאבי הדגה ההולכים ומתדלדלים.
האגן המזרחי של הים התיכון ,שאנו חיים לחופיו, הוא ים "מאתגר". מכיוון שהוא סגור על ידי מיצרי גיבלרטר, הוא מהווה מעין "אמבטיה סגורה" ההופכת אותו לים המושפע מהר יותר משינויי הטמפרטורות והוא כבר כיום חם בכמה מעלות בהשוואה לגופי מים אחרים בעולם. שינויים אלו בסביבה הימית ישפיעו קשות על המצב בישראל. התלות שלנו בישראל בים התיכון היא עצומה, וכבר כיום הוא מספק לנו כ-70% ממי השתייה שלנו. הגידול באוכלוסייה, לצד התמעטות הגשמים, וצמצום השטחים לחקלאות גורמים לכך שמקומו של הים התיכון כספק מרכזי של מזון רק יגדל עם השנים.
יחד עם זאת, אנו מגבירים את השימושים האנושיים הנוספים בים ויוצרים עקות ובעיות אחרות: תגליות האנרגיה הגדולות הפכו את ים תיכון המזרחי למקור מרכזי של אנרגיה, תשתיות תקשורת, נפח שינוע ימי גדול, זהומים תעשייתים וחקלאיים כל אלו פוגעים במארג האקולוגי העדין ועלולים להפוך את הים התיכון ל"ים עקר" - כלומר, לא רק כזה שאין בו דגה, אלה גם כזה שאינו מסוגל אפילו לספק מים ראויים להתפלה.
בעולם כבר הבינו לפני מספר שנים שהעתיד של כדור הארץ נמצא בים, המכסה כ-70% משטח הכדור. האו"ם הכריז על העשור שהחל בשנת 2021 כעשור האוקיינוסים. במסגרת 17 היעדים של האו"ם לפיתוח בר קיימא (SDG – Sustainable Development Goals), ביחד עם, SDG13 הקורא לפעילות אקטיבית בנושא אקלים כדור הארץ, חקר הים והחיים בים קיבלו יעד מיוחד להם - (SDG14 -LIFE IN WATER) כשהמטרה הגדולה הינה לדאוג מצד אחד לשמירה על הסביבה הימית ומצד שני לקידום היכולות להשתמש במשאבי הים בצורה מושכלת. לשם כך ניתנה ההכרה העולמית בחיוניות של מדעי הים ופתוח חקר הים לאספקת הנתונים המדעיים הנדרשים לפיתוח בר-קיימא של הים.
יש למדינת ישראל, מדינת הסטארט-אפ, את המשאבים הנדרשים והטכנולוגיות. טכנולוגיות ישראליות רבות כבר היום מספקות פתרונות למאבק בשינויי אקלים ולשימור הסביבה הימית במקומות שונים בעולם. אולם נדרש שינוי מהותי בהכרה של חשיבות המשאב הימי על ידי שינויים במדיניות ממשלתית, בתקנות ובחוקים, כמו גם בחלוקת משאבים, אשר יעודדו וייוודאו שהסביבה הימית שלנו אכן תמשיך ותהווה את "חבל הטבור" שלנו המספק לנו את החמצן, המים, המזון והאנרגיה שלהם אנו זקוקים.
כחלק מפעילות נרחבת המתקיימת בבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה להתמודדות עם השינויים הימיים ובמשבר האקלים, יתקיים ביום ראשון, ה-19 ליוני הכנס השנתי של בית הספר למדעי הים , שיתמקד השנה בקשר שבין אקלים וים ופתוח לקהל הרחב. בכנס נדון לא רק בבעיה ובעדויות לשינויים, אלא גם בפתרונות. כולכם וכולכן מוזמנים/ות להצטרף.
פרופ' אילנה ברמן-פרנק. ראשת ביה"ס ע"ש ליאון צ'רני למדעי הים, אונ' חיפה
ד"ר בוורלי גודמן צ'רנוב, ראשת החוג למדעים גיאו-ימיים, ביה"ס ע"ש ליאון צ'רני למדעי הים, אונ' חיפה
