צוות בינלאומי של חוקרים יצר מפה חדשה של היקום הקרוב אלינו. במחקר, שפורסם בכתב העת Nature Astronomy, עקבו החוקרים אחרי תנועת הגלקסיות, והציגו באמצעות המפה שיצרו, אזורים גדולים שבהם גלקסיות נמשכות זו לזו בגלל כוח המשיכה.
סרטון שמציג את מיפוי היקום
(איור: דניאל פומראדה, אוניברסיטת פריז-סאקליי)
החוקרים גילו שהאזור הכי גדול קשור למבנה בשם "החומה הגדולה של סלואן" (Sloan Great Wall), שמהווה אוסף צבירי-על של גלקסיות. "מדובר בפרויקט גדול, שנמשך למעלה מ-20 שנים, שבו מיפינו את היקום הקרוב אלינו, במרחק של עד מיליארד שנות אור, באמצעות מעקב אחרי מהירויות של גלקסיות", מסביר פרופ' יהודה הופמן, אסטרופיזיקאי ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילי צוות המחקר. במחקר השתתפו גם חוקרים ממכון לייבניץ לאסטרופיזיקה בפוטסדאם, המכון לאסטרונומיה של אוניברסיטת הוואי ואוניברסיטת פריז-סקליי.
פרופ' הופמן אמר ל-ynet: "ממש כמו הגאוגרפיה שממפה את כדור הארץ, כך מיפינו את היקום כחלק מתחום מחקר שקרוי קוסמוגרפיה. אנחנו ממפים את הרשת הקוסמית (Cosmic Web) של התפלגות הגלקסיות 'בשכונה' הקוסמולוגית שלנו באמצעות שחזור שדה המהירויות של הגלקסיות".
מיפוי היקום, הקוסמוגרפיה, הוא כנראה המדע העתיק ביותר הידוע לנו. האדם הקדמון חי בעולם נטול תאורה מלאכותית, ללא אמצעי תקשורת ואינטרנט, ובלילות החשוכים הארוכים צפה בשמיים זרועי הכוכבים. הוא ניסה "לעשות סדר בבלגן" והגדיר קבוצות של כוכבים (הקונסטלציות) על פי התפלגותן על פני כיפת השמיים, ובכך יצר מפה של היקום.
2 צפייה בגלריה
מפה תלת-ממדית של "אגני ההיקוות" העיקרים של הסביבה הקרובה לכדור הארץ
(איור: דניאל פומראדה, אוניברסיטת פריז-סאקליי)
הקוסמוגרפיה ממשיכה מסורת זו בכלים של המדע המודרני. קבוצת החוקרים השתמשה בטלסקופים רבי עוצמה כדי למדוד את מרחקן ומהירותן של כ-56 אלף גלקסיות, ומנתונים אלו שחזרו את שדה המהירויות של הגלקסיות ואת התפלגות החומר ביקום הקרוב אלינו.
המחקר החדש ופורץ הדרך בנוגע למיפוי היקום הקרוב לנו, לגלקסיית שביל החלב, מסייע בהבנה טובה יותר של מבנה היקום ובמיוחד בהבנת הקשר שבין התפלגות החומר האפל ביקום והתפלגות הגלקסיות. אחד הדברים המרכזיים שבהם עסקו החוקרים נוגע לתנועת גלקסיית שביל החלב שלנו, ביחס ליתר היקום. "אנחנו יודעים שהגלקסיה שלנו נעה במהירות של 630 ק"מ לשנייה בערך בכיוון מסוים, כשההשערה היא שהסיבה לכך היא כוח הכבידה. יש אזורים ביקום שהם צפופים יותר ופחות, כשלמעשה, האזורים הצפופים יותר מושכים יותר ואלו הפחות צפופים משיכתם חלשה יותר. תנועת שביל החלב היא תוצאת כלל הכוחות הפועלים עלינו", מסביר פרופ' הופמן.
2 צפייה בגלריה
מפה של שדה המהירות המוצגת על ידי "קווי זרימה" - קווים היפוטטיים שלאורכם נעות הגלקסיות. קווי הזרימה מתכנסים אל צבירי ועל-צבירי גלקסיות. המשטחים הצבועים ממפים את גבולות "אגני ההיקוות" העיקרים של היקום הקרוב לכדור הארץ, במרחק של עד כחצי מליארד שנות אור
(איור: דניאל פומראדה, אוניברסיטת פריז-סאקליי)
החוקרים פיתחו כלים חדשים למיפוי שדה המהירות הקוסמית ובאמצעותו את התפלגות החומר ביקום. הם זיהו את "אגני ההיקוות" של שדה המהירות הקוסמי, הדומה לאגני ההיקוות של זרימת הנחלים על פני כדור הארץ. מרכזי האגנים הללו מתלכדים עם אזורים שבהם צפיפות החומר גדולה, והם מושכים את הגלקסיות אליהם באמצעות כוח הכבידה. צבירי ועל-צבירי הגלקסיות מתרכזים גם הם במרכז אגני היקוות אלו.
"המחקר תורם להבנת הקשר בין התפלגות החומר המאיר והחומר האפל ביקום, מה שמסייע בהבנת האופן בו נוצר המבנה ביקום", אומר פרופ' הופמן. "עצם המיפוי של היקום, ההבנה וההכרה של שדה המהירויות של הגלקסיות, שופכים אור חדש על מבנה היקום במרחקים של מאות מיליוני שנות אור מאיתנו ועל הדרך בה נוצר מבנה זה. בכך, הצוות שלנו מוביל את המאמץ להכיר את 'השכונה' הקוסמולוגית שלנו".
