צוות בינלאומי של ארכיאולוגים מצא מרחב דתי מהתקופה הרומית המאוחרת, הקשור לפולחן הבז, שלא היה ידוע על קיומו עד כה. הממצא נמצא אותר במהלך חפירות בנמל ההלניסטי-רומי העתיק ברניקה (Berenike), על חוף הים האדום של מצרים.
צוות המחקר מטעם פרויקט Sikait, בהובלת פרופ' ג'ואן אולר גוזמן מהמחלקה לעתיקות ולימודי ימי הביניים באוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה פרסם את תוצאות המחקר הארכיאולוגי שביצע בעונת החפירות של ינואר 2019 (החפירות החלו בפועל בשנת 2015) בכתב העת American Journal of Archaeology. החפירות בוצעו בנמל העתיק של ברניקה, שנוסד על ידי תלמי השני פילדלפוס ברבע השני של המאה ה-3 לפנה"ס ושימש בתקופה הרומית והביזנטית כמקום מסחר בינלאומי וכנקודת הכניסה העיקרית שהגיעה מכף הורן, חצי האי ערב והודו.
המחקר הנוכחי כלל כאמור את החפירה הארכיאולוגית של מתחם דתי מהתקופה הרומית המאוחרת (המאות ה-4 עד ה-6 לספירה), תקופה שבה העיר נכבשה בחלקה ונשלטה על ידי הבלמיים (Blemmye) - נוודים מאזור נוביה, שהגדילו את טווח שליטתם באותה העת אל המדבר המזרחי של מצרים. העדויות באתר כללו בין היתר גם כתובות שקושרו לבלמיים, כתובות שאותרו בתוך המתחם הצפוני ובו מקדש הבז שהיה אחד המבנים החשובים ביותר של העיר ברניקה באותה תקופה.
"הממצאים החומריים מדהימים במיוחד וכוללים הצעות כגון רומחים, פסלים בצורת קובייה ואסטלה (אבן למטרת הנצחה או זיכרון כמונומנט ועליה רשומים, מצוירים או חרוטים שמותיהם ותואריהם של המתים או החיים שאת שמם היא מנציחה)", אמר פרופ' גוזמן.
לדבריו, האלמנט המקודש המרשים ביותר שנמצא היה סידור של כ-15 בזים בתוך המקדש, רובם חסרי ראש. למרות שכבר נצפו קבורות של בזים למטרות דתיות בעמק הנילוס, וכך גם עדויות לסגידה לבזים, זו למעשה הפעם הראשונה שבה חוקרים מגלים בזים קבורים בתוך מקדש, כשלצידם ישנן ביצים - דבר חסר תקדים לחלוטין. באתרים אחרים, חוקרים מצאו בזים חנוטים חסרי ראש, אבל תמיד היו אלה דגימות בודדות ולא בקבוצה אחת כמו במקרה של ברניקה. על אבן האסטלה שנחשפה, הופיעה כתובת מוזרה – "לא ראוי לבשל/להרתיח כאן ראש" - הרחוקה מלהיות הקדשה או אות תודה כפי שמתאים בדרך כלל לכתובות שהופיעו על האסטלה. למעשה, מדובר במסר האוסר על כולם לבשל את ראשי הבזים בתוך המקדש, שכן מדובר בפעולה שיש בה חילול קודש.
"כל האלמנטים הללו מצביעים על פעילויות פולחניות אינטנסיביות המשלבות מסורות מצריות עם תרומות מהבלמיים, המתבססות על בסיס תיאולוגי הקשור אולי לסגידה לאל הירח המצרי ח'ונסו. התגליות מרחיבות את הידע שלנו על האנשים הנוודים למחצה האלה, שחיו במדבר המזרחי במהלך שקיעתה של האימפריה הרומית", הסביר פרופ' גוזמן.