ארכיאולוגים חשפו שרידים של דרך בת כמעט 7,000 שנה, שהסתתרה מתחת לשכבות של בוץ ימי מול החוף הדרומי של קרואטיה. תגלית זו חשפה למעשה את שביל הגישה בין האתר הניאוליתי השקוע סוליין (Soline) שאוכלס על ידי תרבות חוואר (Hvar) - על שמה קרוי אי מקומי - לבין האי קורצ'ולה (Korčula).
האתר העתיק של סוליין, אי מלאכותי בעברו, התגלה בשנת 2021 על ידי הארכיאולוג ד"ר מאטה פאריצה מאוניברסיטת זאדאר שבקראטיה בזמן שניתח תמונות לוויין של האזור הימי סביב האי קורצ'ולה. לאחר שזיהה על הקרקעית דבר שלדעתו נראה כמו משהו שהוא מעשה ידי אדם, צלל החוקר הקרואטי עם עמיתיו למעמקים כדי לבדוק זאת מקרוב בעומק של 4 עד 5 מטרים בים האדריאטי - זרוע של הים התיכון - נמצאה דרך סלולה מאבן.
"למרבה המזל, אזור זה (בניגוד לרוב חלקי הים התיכון) בטוח מפני גלים גדולים, שכן איים רבים מגינים על קו החוף, מה שבהחלט תרם לשימור האתר מפני הרס טבעי", אמר ד"ר פאריצה. רוחבה של דרך האבן הקדומה, שכוסתה בשכבת בוץ ימי, נאמד בכ-4 מטרים. להערכת החוקרים, תרבות חוואר הנאוליתית, שאכלסה בעבר את מזרח הים האדריאטי, בנתה את היישוב סוליין השקוע כעת תחת המים וסללה את המעבר העתיק שחיבר בין האיים. באמצעות ניתוח פחמן-14 תוארכה ההתיישבות לשנת 4,900 לפנה"ס לערך, כלומר לפני כמעט 7,000 שנה.
למעשה, זה לא הסוד היחיד שסביבת האי קורצ'ולה טומנת בחובה, שכן אותו צוות מחקר גילה יישוב תת-ימי נוסף בצד הנגדי של האי - סמוך למפרץ גרדינה (Gradina Bay) - שדומה להפליא לסוליין, שבו התגלו כמה חפצים מסקרנים מתקופת האבן, בעומק של 4 עד 5 מטרים, לאחר שהארכיאולוג ד"ר איגור בורז'יץ' מאוניברסיטת זאדאר, הפנה את תשומת ליבם לעניין. "באתר נמצאו חפצים ניאוליתיים כמו להבי צור, גרזני אבן ושברי אבני ריחיים", כך נמסר בהצהרה מטעם אוניברסיטת זאדאר, שפורסמה באתר sciencealert.
נראה כי לכלל הממצאים מהים האדריאטי, לחופה הדרומי של קרואטיה, יש קשר לתרבות חוואר. התקופה הניאוליתית - תקופה פרהיסטורית שנחשבת באופן מסורתי לחלקה האחרון של תקופת האבן - הייתה פרק זמן שאת תחילו מציינת המצאת החקלאות ונטישת אורח החיים הציידי-לקטי, ואת סיומו ניתן לראות בהופעת כלי מתכת בתקופת הנחושת, תקופת הברונזה או תקופת הברזל (בהתאם לאזור הגאוגרפי). בהגדרת תקופה זו אין הכוונה בהכרח לרצף בזמן, אלא למגוון מאפיינים תרבותיים כגון שימוש ביבולי פרא, ביות בעלי חיים ומעבר ליישובי קבע.
ממצאים ארכיאולוגיים רבים, שרידי שלד, חפצים מעשה ידי אדם, מודלים חישוביים של דפוסים גנטיים ואפילו עקבות גבינה קרואטית בת 7,200 שנה שהתגלו לפני כ-5 שנים, תרמו רבות לידע המצטבר על אודות בני האדם הניאוליתיים. יחד עם זאת, יישובי איים מהתקופה הנאוליתית לא מתגלים לעתים קרובות כל כך, ולכן מדובר בתגלית מרגשת ששופכת אור על האופן שבו הסתגלו אבותינו לסביבות שונות ואף סללו דרכי גישה בין אזורים מיושבים נפרדים ומרוחקים.
