בריטניה החזירה לישראל פרפרים בני 160 שנה. מדובר בפרפרים, שנאספו בארץ ישראל בימי הטורקים, והם הוחזרו ממוזיאון הטבע באוקספורד למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ביום חמישי האחרון.
האוסף המיוחד התגלה במקרה על ידי יו"ר אגודת חובבי הפרפרים בישראל דובי בנימיני, במהלך ביקורו באוקספורד. מדובר בקופסה שקיבלה את השם טריסטראם-קמברידג' על שם אוספיה, שהגיעו לארץ בין השנים 1865-1863.
בבדיקה עם אוצר האוספים של המוזיאון, ד"ר ג'יימס הוגן, הסתבר שמדובר באחד האוספים של הכומר הבריטי הנרי בייקר טריסטראם, שנחשב לאבי הזאולוגיה של ארץ ישראל, וכן באוסף של המשלחת של אוקטביוס פיקארד קיימברידג' מהמאה ה-19. שתי המשלחות של הכנסייה האנגליקנית הגיעו לארץ ואספו מגוון בעלי חיים מקומיים, בעיקר ציפורים, רכיכות ועכבישים. אבל בין בעלי החיים שנאספו היו גם מעט פרפרים שנשמרו במוזיאון באוקספורד. עד לביקורו של בנימיני במוזיאון אף אחד לא שם לב לאוצר הזה.
בעקבות הממצא החל בנימיני לבדוק את הפרטים באוסף הבריטי ובארבעה ביקורים נוספים במקום הצליח לאתר באוספי המוזיאון בסך הכול 113 פרטים של 51 מיני פרפרים. בסיום עבודתו פנה בנימיני להנהלת המוזיאון וביקש ממנה לתרום את פרפרי טריסטראם-קמברידג' למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט – והם הסכימו.
טריסטאם עצמו יצא ב-1853 לארץ הקודש במשלחת גדולה יחסית עם ציירים, צלם, גיאולוג ואנשי מקצוע נוספים ומלווים, ובמשך כעשרה חודשים הסתובב בארץ ובדרום לבנון.
הוא פרסם על מסעותיו בארץ ישראל, אך בהיותו צפר נלהב ניכר שלא הוקדשה תשומת לב גדולה לפרוקי רגליים. "לא היה להם אנטמולוג במשלחת", סיפר בנימיני, "וכל יום הם היו במקום אחר. קראתי בעיון על מסעותיו, והיו רמזים קטנים לכך שלקחו גם פרפרים. אחרי שעזבו את הר תבור לכינרת, הוא כתב שהיה יום יפה וחברי המשלחת ראו פרפרים. ליקטתי מילה פה, מילה שם על פרפרים, אבל בשום מקום לא נכתב שאספו אותם. באוקספורד מצאתי פרפרים של החרמון, ובמסעות שלהם המשיכו לכיוון סוריה, חצו את ההרים וחזרו לביירות והפליגו הביתה. קיימברידג' הגיע במשלחת קטנה יותר ואחרי חודשיים הם ברחו מפה. הם נשברו. אני חושב שהיו חולים, והיו צריכים לשלם גם דמי מעבר ביישובים הערבים. זה היה קשה".
בנימיני צלל להיסטוריית הפרפרים של טריסטאם, שהיה אספן נלהב של כמעט כל חיית בר. את הפרפרים שמר אצלו משך 30 שנה. רק ב-1897 תרם אותם הכומר הבריטי רשמית למוזיאון. "משך 30 שנה ידעו על הפרפרים ולא נגעו בהם", אומר בנימיני. למרות שהבריטים סייעו רבות לחשיפת הציבור לטבע של ארץ ישראל, הרי שהיום ההתנהלות שלהם מעוררת אי נחת.
"אוסף החרקים שלנו מונה כ- 4 מיליון פריטים, ולמעלה מ- 100 אלף פרפרים. יש להם חשיבות אקולוגית גדולה", אומרת תמר דיין, יו"ר המוזיאון בתל אביב. "הבריטים היו חובבי טבע וידענים. יש לזה ניחוח של היסטוריה, ומדובר בפרטים מוקדמים שאין לנו כמותם באוסף שלנו".
