טוקוס צהוב-מקור דרומי, "בן דודו" של זאזו מהסרט מלך האריות, הנפוץ בחלקה הדרומי של אפריקה, עומד בפני סכנת הכחדה מקומית עקב משבר האקלים. חוקרים בדקו את השפעותיהן של טמפרטורה גבוהה ובצורת על רביית המין שנמנה על משפחת הקלאוניים בין השנים 2008 ל-2019 במדבר קלהארי, כחלק ממחקר שנחשב לאחד הראשונים שבוחנים את השפעת משבר האקלים על הרבייה בטווחי זמן משתנים.
משבר האקלים מחמיר את התנאים הקשים של אקלים קיצוני, כמו הטמפרטורות הגבוהות, תדירותן ועוצמתן של תקופות בצורת הקשורות לאזורים צחיחים. בעלי החיים המאכלסים את האזורים הללו כבר סובלים מההשלכות. לדוגמה, מחקרים קודמים הראו שהצלחת הרבייה של מגוון מיני ציפורים מושפעת מאקלים מתחמם, בכך שהם מתרבים מוקדם יותר ולמשך זמן קצר יותר. "ישנן עדויות הולכות וגדלות במהירות על אודות ההשפעות השליליות של טמפרטורות גבוהות על ההתנהגות, הפיזיולוגיה, הרבייה וההישרדות של מיני עופות, יונקים וזוחלים שונים ברחבי העולם", אמר ד"ר ניקולס פטינסון מאוניברסיטת קייפטאון. "לדוגמה, אירועי מוות המוני בשל טמפרטורה גבוהה במהלך מספר ימים רצופים, מתועדים יותר ויותר, כך שהם ללא ספק מהווים איום על החי ותפקוד המערכת האקולוגית".
ד"ר פטינסון ועמיתיו בדקו בין היתר האם התחממות הגלובלית מהירה השפיעה על הצלחת הרבייה של ציפור טוקוס צהוב-מקור דרומי, שנפוצה באזור הצחיח הדרומי של אפריקה, במדינות כמו אנגולה, בוטסואנה, דרום אפריקה, זימבבואה, זמביה, מוזמביק, מלאווי, נמיביה וסווזילנד, במשך תקופה של 10 שנים, במחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Ecology and Evolution. הטוקוס צהוב-מקור הדרומי ידוע באסטרטגיית הרבייה והקינון המיוחדת שלו. זהו מין מונוגמי מבחינה חברתית. הם מקננים בחללים, הנקבה אוטמת את עצמה לתוך חלל הקן באמצעות צרכיה, שאריות מזון ובוץ שמביא עימו הזכר, ונשארת שם 50 יום בממוצע כדי לדגור על הביצים ולטפל בגוזלים. הפתח היחיד הוא חריץ אנכי צר, שדרכו מאכיל הזכר את הנקבה והגוזלים, כשעוד לפני כן הוא דואג להבאת עלים וענפים לשם בניית הקן. סוג זה של קינון מגן במידה רבה מפני טריפה (לעיתים ישנו פתח חירום למקרה שהטורף מצליח בכל זאת לחדור אל הקן), מה שאומר שהצלחת הרבייה, שנמשכת בין החודשים ספטמבר-מרץ, תלויה בעיקר בגורמים אחרים כמו אקלים וזמינות מזון.
ד"ר פטינסון וצוותו אספו את הנתונים, בשמורת נהר קורומאן בדרום מדבר קלהארי בדרום "היבשת השחורה", אך ורק מזוגות שהתרבו בתיבות קינון מעץ. הם בחנו את הצלחת הרבייה בקנה מידה משתנה - מגמות ארוכות טווח וניסיונות רבייה בודדים, בהתאמה - וניתחו גם את מגמות האקלים באזור.
התוצאות היו מדאיגות והראו שתפוקת הרבייה צנחה במהלך תקופת הניטור עקב עליית טמפרטורת האוויר המקסימלית. "במהלך תקופת הניטור, השפעות קטלניות של טמפרטורות גבוהות (כולל איסוף מזון שנפגע, אספקה והזנת הגוף) הפחיתו את הסיכוי להתרבות מוצלחת של הטוקוס צהוב-מקור הדרומי, אפילו עד למצב שבו הרבייה נעצרה לחלוטין", הסביר ד"ר פטינסון. כאשר השוו החוקרים את שלוש העונות הראשונות (בין 2008 ל-2011) לשלוש האחרונות (בין 2016 ל-2019), החוקרים מצאו כי האחוז הממוצע של תיבות הקינון המאוכלסות ירד מ-52% ל-12%, הצלחת הקן (גידול ושחרור מוצלח של אפרוח אחד מהקן, פר שעה) ירד מ-58% ל-17%, וממוצע הגוזלים מכל ניסיון רבייה ירד מ-1.1 ל-0.4. בנוסף, לא נרשמו ניסיונות רבייה מוצלחים מעל טמפרטורת הסף של 35.7 מעלות צלזיוס. תפוקת הרבייה הייתה בקורלציה שלילית עם ריבוי הימים שבהם טמפרטורת האוויר המקסימלית עלתה על הסף.
המחקר הנוכחי מראה שלקצב המהיר שבו מתרחש משבר האקלים יש השפעות שליליות חמורות בטווח זמן קצר באופן מדאיג. על פי תחזיות ההתחממות העדכניות במקום שנבדק במחקר, נראה כי הסף לרבייה מוצלחת של ציפור הטוקוס צהוב-מקור הדרומי, יגיע עד 2027 לערך. "חלק גדול מהתפיסה הציבורית לגבי השפעות משבר האקלים קשור לתרחישים שחושבו לשנת 2050 ואילך. עם זאת, ההשפעות של משבר האקלים הן עדכניות ויכולות להתבטא לא רק בטווח הרחוק, אלא אפילו בזמן הקרוב. התחזית שלנו במחקר היא שהטוקוס צהוב-מקור הדרומי עלול יהיה להיכחד מהחלקים החמים ביותר שבהם הם נפוצים, כבר בעוד כחמש שנים. אל זה צריך להוסיף שהפסקת הרבייה עלולה לגרום לכך שלא יהיו גוזלים חדשים – מה שיגרום להאצת ההכחדה", אמר ד"ר פטינסון.
