סוכנות החלל האמריקנית נאס"א חשפה הערב (יום ב', שעון ישראל) את שמותיהם של ארבעת האסטרונאוטים שיטוסו למסלול סביב הירח בחללית אוריון, במשימת ארטמיס 2. המועד המתוכנן כרגע למשימה הוא נובמבר 2024, אך ייתכנו דחיות. אם המשימה הקרובה תוגדר בהצלחה, האסטרונאוטים במשימת ארטמיס 3 ינחתו כבר על אדמת הירח.
האסטרונאוטים במשימה ההיסטורית הם: כריסטינה קוק (44), שצפויה להיות האישה הראשונה שתקיף את הירח; ג'רמי הנסן (47) מקנדה, שיהיה הלא אמריקני הראשון שמקיף את הירח; ויקטור ג'יי גלובר (46) שיהיה האפרו-אמריקני הראשון במשימה לירח; מפקד המשימה יהיה גרגורי ר. וייזמן (47) ynet העביר בשידור חי את אירוע ההכרזה שנערך במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון:
קוק שהתה בחלל 328 ימים במשימה אחת. היא עשתה היסטוריה כשיצאה להליכת חלל יחד עם האסטרונאוטית ג'סיקה מאיר (שאביה ישראלי לשעבר). זו הייתה הליכת החלל הראשונה שבה השתתפו רק נשים, מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית. קוק מוגדרת כמומחית משימה.
עבור הנסן זו תהיה המשימה הראשונה בחלל. הוא יהפוך ללא אמריקני הראשון שמקיף את הירח. בשנת 2009 הוא החל את קורס האסטרונאוטים של קנדה. במסגרת שיתוף הפעולה בין נאס"א לסוכנות החלל הקנדית הוחלט שבמשימות הבאות יהיה אסטרונאוט מקנדה. הנסן מוגדר גם הוא כמומחה משימה.
גלובר היה בסך הכול בחלל 167 ימים. לפני כחודשיים הוא התראיין לאולפן ynet, בזמן שהיה בביקור בישראל לרגל שבוע החלל. "אני לא הייתי אומר שאני האדם הכי טוב, הייתי אומר שאני אחד מהאנשים המתאימים. יש לנו כמה אנשים שמתאימים, אז לא משנה מי יילך למשימה הזאת, עדיין ההחלטה לא בוצעה - זה יקרה בקרוב, וכל מי שייבחר למשימה הזאת יהיה האדם הנכון", הוא אמר בריאיון.
גלובר, טייס ניסוי לשעבר, הצטרף לנאס"א בשנת 2013. בנובמבר 2020 הוא שוגר לתחנת החלל הבינלאומי. בין היתר הוא ביצע ארבע הליכות חלל. הוא סיפר בריאיון ל-ynet כי כבר מגיל צעיר הוא החל להתעניין בתחום החלל: "ראיתי שיגור רקטה כשהייתי בן 10 ומשם התחיל את המסע. כשהתבגרתי הלכתי למבחן בבית ספר לטיס והייתה לי ההזדמנות לראות את מפקד מעבורת החלל מדבר על המשימה שלו בכנס. שם החלטתי להגיש בקשה לריאיון בנאס"א. בפעם הראשונה לא קיבלתי ריאיון, ולכן החלטתי להגיש שוב - והנה אני פה". גלובר יהיה הטייס של משימת ארטמיס 2.
גלובר. בסופו של דבר יקיף את הירח, לא ינחת
(צילום: אלכס גמבורג, שמוליק דודפור)
וייזמן היה 165 ימים בתחנת החלל הבינלאומית במשימה אחת. מאז 2020 ועד לפני כמה חודשים הוא כיהן כראש משרד האסטרונאוטים של סוכנות החלל האמריקנית.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, התייחס לבחירת האסטרונאוטים ואמר: "מעניין לשים לב שכל האסטרנואטים במשימה הם בני 47-44, וכמובן יהיו מבוגרים בשנתיים כשיטוסו לירח. כשאלן שפרד נחת על הירח כמפקד אפולו 14, ב-1971, הוא היה בן 47, מבוגר בהרבה משאר האסטרונאוטים בתוכנית אפולו, ועד היום הוא האדם המבוגר ביותר שדרך על הירח. נראה שגם בתחום החלל כיום גיל 50 הוא ה-30 החדש".
נבו הוסיף על בחירת האסטרונאוטים: "זה כמובן צוות הרבה יותר מגוון מכל אלו שטסו לירח עד כה, וכללו גברים לבנים בלבד. נשים ושחורים נאבקו להצטרף בשעתו לתוכנית החלל האמריקנית, אך התקבלו לנאס"א רק ב-1978, אחרי תוכנית אפולו, לקבוצת האסטורנואטים הראשונה של מעבורות החלל. כריסטינה קוק תהיה האישה הראשונה שטסה לירח, ויקטור גלובר יהיה האדם השחור הראשון שעושה זאת, וג'רמי הנסן, האסטרונאוט הקנדי ששובץ למשימה מתוקף הסכם בין נאס"א לסוכנות החלל הקנדית, יהיה הלא-אמריקני הראשון שיטוס לירח. סביר להניח שהגיוון הזה יישמר גם במשימת ארטמיס 3, משום שנאס"א הבטיחה כבר לפני זמן רב כי תוכנית ארטמיס תנחית על הירח אישה ראשונה ואדם צבעוני ראשון, וראש נאס"א, ביל נלסון, חזר על ההכרזה בטקס הצגת הצוות של ארטמיס 2".
חוזרים לירח
משימת ארטמיס 2 תהיה המשימה השנייה בתוכנית, שמטרתה בסופו של דבר להנחית אסטרונאוטים על הירח, לראשונה מאז אפולו 17 בדצמבר 1972. מאז אפולו 17 לא הייתה משימה מאויישת שהקיפה או נחתה על הירח.
בדצמבר אשתקד נחתה בכדור הארץ משימת ארטמיס 1, שהייתה בלתי מאויישת. החללית, שבה היו שלוש בובות - אחת מהן זוהר הישראלית שלבשה מגן קרינה, סיימה אז מסע של 25 ימים, שבו בין היתר הגיעה למרחק של 127 ק"מ מהירח. בנוסף שברה החללית שיא כשהגיעה למרחק של כ-434,500 ק"מ מכדור הארץ - ובכך הפכה לחללית המסוגלת לשאת בני האדם המגיעה לנקודה הרחוקה ביותר מכדור הארץ. השיא עד כה היה שייך לחללית אפולו 13, שבשל תקלה לא נחתה על הירח.
משימת ארטמיס 1 שוגרה ב-16 בנובמבר ממרכז החלל קנדי שבקייפ קנוורל על גבי מערכת שיגור עוצמתית SLS, שגם לה זה היה השיגור הראשון. מדובר ברקטה החזקה ביותר בעולם, והיא שברה את השיא של רקטת סטורן 5, ששיגרה את חלליות אפולו לירח.
