המוראל הלאומי: כשמפלס הכנרת התקרב לקו העליון
אומרים שמצב הרוח הלאומי תלוי בין היתר בגובה מפלס הכנרת. ב-75 שנות המדינה ידעה הכנרת עליות, מורדות וגם מלחמות - שבהם הפגינו הסורים את היישובים שליד האגם. ביום הבדיקה שלנו, 7 באפריל 2023, עמד המפלס לפי נתוני רשות הכנרת על 210.045- - כלומר חסרים 1.245 מטרים כדי להגיע לקו האדום העליון. עם זאת, היו תקופות שבהן המפלס היה גבוה בהרבה, ושנים שחונות, שהציבור הישראלי חווה חרדה אמיתית, מחשש שמקור מי השתייה העיקרי של ישראל מצוי על סף התייבשות.
בסוף ינואר 1969 פקדה סערה חורפית את ישראל, בתים ברחבי הארץ הוצפו, שלג ירד בין היתר בירושלים, והכנרת עלתה על גדותיה. למעשה, המפלס הגבוה ביותר שנמדד באותה תקופה נמדד ב-30 בינואר - 208.30-, כלומר 60 ס"מ מעל הקו האדום העליון שהיה באותה תקופה (בהמשך, שונה הקו האדום ל-208.8-). למרות שהמים המשיכו לזרום אל המוביל הארצי וסכר דגניה נפתח לרווחה למעבר המים לירדן - הכנרת הציפה את האזורים הנמוכים בטבריה.
ב-26 בינואר 1969 תואר ב"ידיעות אחרונות" כי גלי הכנרת הציפו את החופים, ניפצו סוללות על החוף וגם הציפו מבנים. בחופים באזור טבריה "סגרו המים על המבנים המוגבהים". צריפים מעץ ומבנים ארעיים נעקרו ממקומם וסחף של בוץ ואבנים כיסה את כרי הדשא. בעיתון דווח אז כי הנזק הכולל עמד על 90 אלף לירות. בעקבות הגשמים העזים בחורף 1969 הוקם מטה חירום, שבראשו עמד נציב המים דאז, מנחם קנטור. הוא אמר כי בחורף הזה נכנסו לכנרת 60 מיליון מ"ק מים, ושמדובר בכמות שיא.
מנגד, המפלס הנמוך ביותר נרשם ב-1 בדצמבר 2001, בתום סדרה של כמה שנות בצורת ויובש. המפלס עמד אז על 214.87- מטרים. מפלס זה נקבע כקו השחור - שאסור לרדת מתחת אליו. פעם נוספת שבה התקרב המפלס לגובה המרבי היה בשנת 2004 - אז היו חסרים לכנרת מלאה 37 ס"מ בלבד. כלומר, בתוך כשנתיים זינק גובה המפלס ביותר מ-5.5 מטרים.
בדצמבר 2001 הגיע מפלס הכנרת לשפל של 214.87- מטרים. המפלס הנמוך ביותר שנמדד אי פעם בכנרת, והוא כונה "הקו השחור". לפי המשרד להגנת הסביבה, מתחת למפלס של 215.5- מטרים אין אפשרות טכנית לשאוב מים מהכנרת באמצעים הקיימים
208.9- מטרים: הקו האדום העליון, כך לפי אתר המשרד להגנת הסביבה, הוא רום מפלס הכנרת המרבי. אם הכנרת תעלה מעל למפלס זה, ייגרמו הצפות לאורך חופי האגם, כולל בטבריה וביישובים האחרים. לכן, כאשר מפלס הכנרת מתקרב לקו העליון, פותחים את סכר דגניה ומשחררים מים מהאגם לכיוון ים המלח.
213- מטרים: הקו האדום התחתון הוא מפלס הכנרת המינימלי. הקו האדום התחתון של הכנרת נקבע משיקולים אקולוגיים, קיים חשש שירידת המפלס נמוך יותר מהקו האדום התחתון עלולה לגרום לשינויים במערכת האקולוגית של הכנרת, שגם ייפגעו באיכות המים.
214.87- מטרים: בעקבות רצף של שנות בצורת נאלץ מנהל רשות המים במשך השנים להוריד את מפלס הכנרת מתחת לקו האדום התחתון. בדצמבר 2001 הגיע מפלס הכנרת לשפל של 214.87- מטרים. המפלס הנמוך ביותר שנמדד אי פעם בכנרת, והוא כונה "הקו השחור". לפי המשרד להגנת הסביבה, מתחת למפלס של 215.5- מטרים אין אפשרות טכנית לשאוב מים מהכנרת באמצעים הקיימים.
החורף הגשום ביותר: רצף של 13 ימי שלג בצפון
חורף 1991/2 היה הגשום ביותר מאז קום המדינה. בירושלים נמדד נתון שיא של 1,134 מ"מ של גשם, ו-1,064 מ"מ נמדדו בתל אביב. באתר השירות המטאורולוגי נכתב כי כבר בשלהי ינואר 1992 חדר לאזורנו אפיק רום עם אוויר קר במיוחד שגרם להתחדשות הגשמים והשלגים, אפיק זה היה רחב וכמעט סטטי וכך התרחש רצף ארוך עד ה-13 בפברואר של ימים גשומים. מפאת הקור בחרמון וצפון הגולן התרחש מה-30 בינואר ועד ה-11 בפברואר רצף של 13 ימי שלג ובהר מירון היו 11 ימי שלג בפרק זה. מפעם לפעם היו גם חדירות של אוויר קר עוד יותר שהביאו לירידת שלג גם בהרי המרכז ובירושלים (ב-1 וב-4 בפברואר) כאשר ב-9-10 בפברואר הקור הגיע לשיאו.
10 צפייה בגלריה
מאות נתקעו ברחובות ורכבי פינוי הוזעקו לחלצם. הגעתון מציף את מרכז נהריה בחורף 2020
(צילום: אחיה ראב"ד )
"זהו החורף הגשום והמושלג ביותר בישראל זה 100 שנה", אמרו החזאים בשירות המטאורולוגי. שלג ירד בגולן, בגליל, בטבריה, בחיפה, בנהריה, בירושלים, בבאר שבע, בדימונה, בערד, במצפה רמון ואפילו ברעננה ובהרצליה. מבחינת תפוצה היה זה השלג הנרחב ביותר בישראל מאז פברואר 1950.
הגשמים העזים גרמו לנזקים בין היתר באזור הקריות. מי נחל הקישון ונחל גדורה עלו והציפו את קריית ביאליק וקריית אתא. במהלך פעולות חילוץ התושבים טבעו שתי ניידות משטרה, ושוטרים שהיו עליהן ניצלו בנס. סירות של חיל הים הוזעקו לקריות כדי לסייע בחילוץ התושבים מהבית. בסך הכול פונו 200 בתים בקריית אתא ו-250 בקריית ביאליק.
הטמפרטורה הגבוהה והנמוכה ביותר: פער של 68 מעלות
בסדום נמדדה באמצע יולי 2019 טמפרטורה של 49.9 מעלות. מדובר בטמפרטורה הגבוהה ביותר מאז קום המדינה. ד"ר עמוס פורת, מנהל תחום שירותים אקלימיים בשירות המטאורולוגי, אמר אז כי שקע שרבי, שאינו אופייני לחודש יולי, חלף בכל חלקי הארץ וגרם למזג האוויר השרבי עם טמפרטורות של 42-40 מעלות במישור החוף, בשפלה, בצפון הנגב ובעמקי הצפון, 43-42 מעלות במרכז הנגב, 39-37 מעלות ברצועת החוף, ו-36-34 מעלות בהרים.
אגב, הטמפרטורה הגבוהה ביותר ב-100 השנים האחרונות נמדדה ב-1942 בטירת צבי - לא פחות מ-54 מעלות. על פי השירות המטאורולוגי השיא באילת נרשם ב-4 בספטמבר 2020 - אז נמדדו בעיר הדרומית 48.9 מעלות.
מנגד, הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בישראל הייתה 14.2 מעלות מתחת לאפס. הטמפרטורה הזו נמדדה במרום גולן שבצפון הרמה ב-10 בינואר 2015.
רעש האדמה החזק שהורגש בישראל: 7.2 בסולם ריכטר
על פי הסטטיסטיקה, רעידת אדמה חזקה מורגשת בישראל בפעם ב-100 שנה. למרות ההתרעות החוזרות ונישנות שאנחנו לא מוכנים והדוחות של מבקר המדינה בנושא, הממשלה כמעט שלא עושה דבר.
על פי פורטל החירום של פיקוד העורף רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה בישראל הייתה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר. המוקד שלה היה במפרץ אילת, 100 ק"מ מדרום לאילת ועקבה - שם הרעש שנמדד היה בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר. בשל המרחק הגדול יחסית מאזורים מאוכלסים, לא נגרמו נזקים חמורים בהיקפם והרוגים רבים. עיקר הנזק נגרם לכפרים הקטנים לאורך חופי סיני במצרים ובסעודה, שם נהרגו כמה בני אדם. באילת קרס מלון שהיה בשלבי בנייה, ללא אבדות בנפש, ונפערו סדקים בכבישים ובקירות בתים.
הרעידה החזקה ביותר, שהמוקד שלה היה בתוך שטח ישראל, היה ב-1927 - אז נרשמה רעידת אדמה בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר באזור ים המלח. נזקים נגרמו בערים בכל רחבי ישראל. למעלה מ-300 אנשים נהרגו וכ-10,000 בניינים נהרסו.
הנהר הארוך בישראל: 330 קילומטרים ברוטו
הנהר הארוך ביותר בארץ ישראל הוא נהר הירדן. מי הירדן זורמים לאורך 250 ק"מ, אך בשל פיתוליו הרבים אורכו של אפיק הנחל הוא למעשה כ-330 ק"מ. נחלי המקור הראשיים של הירדן הם: נחל חרמון (בניאס), נחל דן ונחל שניר (החצבני) הנובעים בהר חרמון ולמרגלותיו. הם מתאחדים בקרבת קיבוץ שדה נחמיה ומשם זורם הירדן מצפון לדרום, לאחר מעברו בעמק החולה חוצה הירדן באפיק עמוק את מפתן ראש פינה (כורזים) ויורד כ-250 מטר עד הכנרת.
10 צפייה בגלריה
זורם בפיתולים רבים שמוסיפים לאורכו עוד כ-80 ק"מ. נהר הירדן במראה מגשר החמישה, יסוד המעלה
(צילום: ענת זיסוביץ)
קטע הירדן מהכנרת עד ים המלח מתאפיין בירידה מתונה (180 מ' לאורך 105 ק"מ) במשקעי חוואר הלשון (סלעי משקע ימיים) או בקרקע אלוביאלית (אדמת סחף). מי הירדן יוצרים בקרקע נפתולים המשנים את מסלולם ללא הרף. אורכם הכולל מאריך את אפיקו של קטע זה פי 3 מהמרחק האופקי בין הכנרת לים המלח.
בעל החיים הנפוץ בישראל (לא מה שחשבתם)
כשאומרים חיית בר מיד אנחנו חושבים על יונק או ציפור, אך גם פרוקי הרגלים הם חיות בר לכל דבר. דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים רשות הטבע והגנים, אמר כי במקרה זה אפשר להניח שהחיה הנפוצה בישראל תהיה כנימה, זבוב או נמלה.
"הכנימות מתרבות במספרים עצומים בשטחים חקלאיים ובטבע וניזונות על מוהל העלים" הסביר רותם. "זבובים מלווים אדם ולכן הם נפוצים במספרים עצומים בכל הארץ. יתכן שעונתית (בחורף) המספרים יורדים מעט. נמלים, חלקן מלוות אדם, ולכן נמצא אותן גם בישובים באזורים מדבריים שיתכן שהסביבה הטבעית לא מתאימה לקיומן, אך משכנות האדם מאפשרות שגשוג ומזון לא מוגבל".
בעל הכנף הכי נפוץ בישראל: מעדיף מגורי אדם
רותם אמר כי גם כאן יש יתרון משמעותי למינים מלווי אדם. יונת בית היא כנראה המין הנפוץ ביותר. היא מסתדרת היטב עם מגורי אדם ונוכחותם בבנייני מגורים אף הופכת אותן למזיק. הוא הוסיף כי מוצאה של יונת הבית מיונת הסלע, המוגדרת כיום בסכנת הכחדה ומצויה באזורים מדבריים נידחים בערבה ומדבר יהודה, אם כי גם שם כבר רואים פרטים מעורבים וייתכן שאין כיום בישראל יוני סלע "נקיות גנטית".
10 צפייה בגלריה
מסתדרות היטב עם מגורי אדם ונוכחות גם בבנייני מגורים. יונים בשוק הכרמל בתל אביב
(צילום: יובל חן)
היון, הוסיף רותם, מחזר אחר הנקבה בגרגור אופייני ובהליכה מעגלית סביב עצמו עד שהיא מסכימה לחיזור. באופן טבעי היונים מקננות במצוקים ובכוכי סלע ובונות קן מענפים בודדים וגסים. ליונים יכולת המראה אנכית, דבר המאפשר להן לדגור גם במערות כמעט אנכיות. להקות גדולות של יונים פושטות על שדות שאך זה נקצרו ומלקטות את הזרעים שנותרו בהם. בתחילת המעוף ניתן לשמוע את משק כנפי היונה, כאשר קצות הכנפיים נוגעות זו בזו ומשמיעות קול אופייני.
הטורף הכי גדול בישראל: הסניטר של הטבע
לאחר שטורפים גדולים יותר נכחדו מהנוף הישראלי, תופס את התואר "הטורף הגדול בישראל" דווקא הצבוע המפוספס.
10 צפייה בגלריה
יכול לאתר פגר ממרחק עשרות קילומטרים ומסייע בצמצום התפוצה של מחלות. צבוע מפוספס
(צילום: shutterstock)
דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים מדגיש, כי המושג "טורף" אינו מדויק במקרה זה, כי צבוע לא נוהג לצוד טרף באופן אקטיבי, כמו זאב למשל, שרץ אחרי הטרף ומכריע אותו. צבוע יכול לצוד בעלי חיים קטנים ופצועים הנקרים בדרכו, אבל מעדיף לסיים עבודה שהתחילו אחרים. הוא יכול לאתר פגר ממרחק עשרות קילומטרים, ואף לגרור חלקים ממנו למרחקים, כאשר עליו להאכיל גורים במאורה. תפקידו של הצבוע, אם כן, הוא סניטר טבעי, שכן סילוק הפגרים מסייע בצמצום ההפצה של מחלות שונות.
- השמות הכי נפוצים, המשפחות הכי גדולות ועוד הכי בחדשות
- האיש שהלך את שביל ישראל 18 פעמים ועוד הכי בחופש
- העיר הכי זולה, הארמון הכי מהאגדות ועוד הכי בנדל"ן
- הישראלית הכי מתגרשת ומתחתנת - הכי ביחסים
- הפרופסור הכי צעיר, האם הכי נדיבה ועוד הכי בבריאות
- הספר הכי מתורגם, המוזיקאי שניגן ב-19 הרכבים ועוד הכי בתרבות
- הכדורסלנית שכדררה עד גיל 80, השיא הכי עתיק ועוד הכי בספורט
- הרהיט הפופולרי, האדריכלית המשפיעה ועוד הכי בעיצוב / אדריכלות
- האינפלציה הכי מטורפת, הפרויקט הכי ממושך ועוד הכי בכלכלה
- בית הכנסת הכי גדול, התנ"ך הזעיר ביותר ועוד הכי ביהדות
- האתר הכי ותיק, הישראלי הכי בכיר ועוד הכי בדיגיטל
- החתונה הכי נוצצת, הפרידה הכי שוברת ועוד הכי ברכילות
- המותג הכי מצליח, הסופר-מודל הכי חלוצית ועוד הכי באופנה
- הפיזיותרפיסט שפרסם הכי הרבה ספרי בישול - הכי באוכל
