לקראת השנה האקדמית החדשה, התסריטאי נח סטולמן (פאודה, הנערים, מישהו לרוץ איתו ועוד) יצטרף לסגל המרצים בתואר ללימודים אמריקניים באוניברסיטת תל אביב.
במסגרת הקורס, סטולמן ילמד את הסטודנטים קורס בכתיבה יוצרת לקולנוע וטלוויזיה באנגלית, שבסופו התלמידים אמורים לצאת עם רעיון מגובש לסדרה/סרט שהם יכולים להציג לחברות הפקה.
סטולמן אמר: "הקורס מיועד לסטודנטים עם נטיות ספרותיות, אמנותיות ויצירתיות, ועניין בכתיבה, ובפרט כתיבה קולנועית-טלוויזיונית. הסטודנטים יגבשו במהלך הקורס רעיון לסדרה ולאורך הקורס הם יפתחו אותו עד לכדי מסמך פרזנטציה, או פיץ׳ ורבלי, שמכיל את כל האלמנטים של סדרת דרמה, החל מעלילה, דמויות, תמות, עלילות משנה, דמויות משנה, עולם, עיצוב ועוד. כמו כן, נצפה בסצנות מסדרות דרמה קיימות וננתח אותן, נשווה לתסריטים הכתובים שלהם, ונבחן את הפערים בין המילה הכתובה לסצנה המצולמת".
ראשת התוכנית, ד״ר יעל שטרנהל, אמרה כי "סטודנטיות.ים ללימודים אמריקניים מרכיבים לעצמם תכנית לימודים אישית בהתאם לתחומי העניין שלהם. בשנים האחרונות יש ביקוש הולך וגובר לקורסים שמתמקדים בכתיבה יוצרת ומאפשרים לסטודנטים התנסות מעשית. אנחנו מאוד שמחים להציע לסטודנטים.יות קורס עם אחד התסריטאים הבכירים בישראל ובטוחים שלסטודנטיות.ים תהיה חוויה יחידה במינה"/
הוראה במוזיקה ותרפיה במוזיקה
במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט נפתחה לראשונה תוכנית ללימודי תואר ראשון בחינוך, תעודת הוראה במוזיקה ותואר שני בתרפיה במוזיקה.
הלימודים אורכים חמש שנים וכוללים לימודי חינוך, הוראת המוזיקה, טיפול במוזיקה, פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, פסיכופיזיולוגיה, הנחיית קבוצות, לימודי אתיקה ועוד. משולבת בהם גם הכשרה קלינית בתחומי החינוך והטיפול, הכוללת צפייה בעבודתו של מטפל מיומן והתנסות עצמית בהוראה ובטיפול.
במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט אמרו כי בוגרי התוכנית לתואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה במוזיקה יוכלו להשתלב כמורים למוזיקה במערכת החינוך הפורמלית והבלתי־פורמלית, להשתלב במגזר הציבורי בתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך, וכמו כן, בעבודה עם מטופלים ממגוון אוכלוסיות - אוטיסטים, אנשים עם מוגבלויות, ילדים עם עיכוב התפתחותי, אנשים עם קשיים רגשיים ועוד.
התוכנית לתואר שני בתרפיה במוזיקה מיועדת לבוגרי תואר ראשון עם רקע במוזיקה ועם ידע בפסיכולוגיה. הלימודים בתוכנית זו אורכים שנתיים/ בשנה הראשונה יום לימודים אחד בשבוע בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי ויום נוסף של הכשרה מעשית, ובשנה השנייה יום לימודים אחד בשבוע בקמפוס ויומיים נוספים של הכשרה מעשית.
ד"ר אמירה ארליך, דיקנית הפקולטה לחינוך מוזיקלי במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, אמרה: "המוזיקה מהווה כלי טיפולי יעיל להבעת רגשות והוכחה באופן מחקרי כמסייעת בהתמודדות עם אתגרים פיזיים, רגשיים ונפשיים במגוון של אוכלוסיות וגילים. מטרת התוכנית לטפח אנשי חינוך וטיפול ברמה אקדמית גבוהה, תוך טיפוח היצירתיות והכישרונות המוזיקליים. האפשרות לקבל הכשרה כפולה לשני מקצועות – חינוך וטיפול - בתוך חמש שנים מרחיבה את אפשרויות התעסוקה של הבוגרים".
מענק לחוקרים שינסו להפוך פסולת צמחית לביו-פולימר מתכלה
ד"ר גלעד אלפסי מהמכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל ופרופ' אמריטוס יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון זכו במענק מחקר יוקרתי של הקרן הלאומית למדע (ISF). השניים זכו במענק על מחקרם בנושא "הפיכת פסולת צמחית לביו-פולימר מתכלה", במטרה להתמודד עם ההתחממות הגלובלית ועם ההשפעה הסביבתית השלילית של פסולת פלסטיק, שמגבירה את הדרישה לפיתוח של חומרי גלם מתחדשים אלטרנטיביים לייצור דלקים, כימיקלים וביו-פלסטיק (מתכלה).
המענק, על סך 1,324,000 שקלים (שיחולק לתקופה של ארבע שנים), צפוי קדם את המחקר, על ידי יצירת מיקרו-ביו-ראקטור המכיל אמולסיות במעטפת צלולוזה, אנזימים שונים ומיקרואורגניזמים.
3 צפייה בגלריה
פרופ' אמריטוס יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון וד"ר גלעד אלפסי, מהמכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל
(צילום: אסתר חמל)
אחד האתגרים העומדים בפני החברה כיום הוא מזעור הזיהום מפלסטיק ומיקרופלסטיק כאשר פלסטיק מתכלה על בסיס ביולוגי, כגון פולי (חומצה לקטית) (PLA) מציג פתרון פוטנציאלי מאתגר. מצד שני פסולת צמחית מסוג ליגנו-צלולוזה היא משאב בר קיימא, שאינו גורם להשפעה שלילית על אספקת המזון ובתהליך הייצור הטבעי שלו צורך פחמן דו חמצני מהאטמוספרה ובכך מקטין את ההתחממות הגלובלית. ליגנו-צלולוזה נמצאת בכל פסולת צמחית (כדוגמת גזם, פסולת של גידולי התירס והחיטה ועוד) וחלק גדול ממנה כיום נשרף או מוטמן באדמה.
פרויקט זה נועד לפתח תהליך שממיר צלולוזה (תאית) ישירות ל-PLA באמצעות חלקיקי אמולסיה עטופים בצלולוזה כמיקרו-ראקטורים, המשמשים בשרשרת תגובות ביו-כימיות (אנזימתיות) בתהליך אחד.
המיקרו-ריאקטור שיפותח מורכב מחלקיקי אמולסיה, בעלי ליבה הידרופובית המכילה ממס של PLA, במעטפת של הידרוג'ל של צלולוזה (שמקורה בפסולת) בסביבה מימית. לחלקיקי אמולסיה אלו מצטרפים אנזימים ההופכים את הצלולוזה לסוכרים, מיקרואורגניזמים ההופכים סוכרים לחומצה לקטית, ואנזימים נוספים אשר הופכים את החומצה הלקטית לביו-פולימר הדרוש. בזכות המיקום של האנזימים ומבנה האמולסיה הביו-פולימר מתמוסס בתוך ליבת האמולסיה. בסיום התהליך האמולסיה מתפרקת (לאחר שכל הצלולוזה נוצלה) והפאזה ההידרופובית המכילה את הפולימר מופרדת בקלות מהמים.
לתוצאות הפרויקט צפויה השפעה רבה על השימוש בפלסטיק ובניצול משאבי טבע מתכלים על ידי יצירת פלטפורמה חדשה לעיבוד ביולוגי של תרכובות אורגניות יקרות ערך ממשאבים מתחדשים וייצור של ביו-פלסטיק עיקרי עם מינימום זיהום.
הקרן הלאומית למדע היא הגוף המרכזי התומך במחקר בסיסי פורץ דרך בישראל, על סמך מצויינות מדעית בתחומי הדעת השונים, ובמגוון ערוצי תמיכה. עיקר מימונה של הקרן מקורו במועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), דרך הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). הקרן מספקת תמיכה למגוון רחב של תחומי מחקר, ביניהם מדעים מדויקים וטכנולוגיה, מדעי החיים ורפואה, מדעי הרוח, ומדעי החברה. תמיכה זו מוצעת לחוקרים וחוקרות במוסדות להשכלה גבוהה, מכוני מחקר ובתי חולים בישראל.
