לרגל יום האהבה שנחגג היום (שלישי) ברחבי העולם, בדקנו עד כמה הזוגיות משגשגת בקרב בעלי בחיים בעזרת שמוליק ידוב, ראש תחום בעלי חיים בספארי רמת גן. בהמשך הכתבה - תמונות יפות של הפגנת זוגיות, שצולמו בספארי.
"יש הרבה מיתוסים סביב חיי האהבה של בעלי חיים, כמו למשל האמרה של אנשים לאחל שהם יהיו כמו זוג יונים. עדיף לא לאחל את זה לאף אחד", אמר ידוב. לדבריו, "מערכות יחסים מונוגמיות בקרב בעלי חיים, כלומר בני זוג קבועים, הן בקשר הדוק מצד אחד, אבל מצד שני – המון בגידות. ככל שהיום יש יותר כלים גנטיים כדי לדעת מה אחוזי הבגידות, מגלים שזה מאוד משמעותי".
המנהל הוסיף כי מונוגמיות רואים בעיקר בציפורים וגם בחלק ממקרי היונקים, אבל היא יחסית. "מבחינה אבולוציונית – ברור לנו מה הזכר רוצה לבגוד: כדי להפיץ את זרעו. למה נקבה רוצה לבגוד? אין לזה עדיין תשובה חד משמעית".
לדוגמה, סיפר ידוב על כך שבספארי ישנם דורבנים, ומערכת היחסים ביניהם היא יום-יומית כדי לחזק את ערכי המשפחה. לדבריו, "אחד הדברים המעניינים הוא שהזכר תמיד הולך אחרי הנקבה, והטענה היא שהוא עושה זאת כדי לשמור על ה'נכס' שלו מפני בגידות". דוגמה נוספת היא תוכים: "רבים מהם מונוגמיים, אבל יש לא מעט בגידות. הם ימשיכו לחיות בזוגיות למרות הבגידות, אבל הצאצאים לא תמיד יהיו שייכים לשניהם", סיפר.
ידוב הוסיף כי בקרב בעלי חיים ישנן גם מערכות של פוליגניות – זכר עם כמה נקבות, ומקרים של פוליאנדריה - נקבה עם כמה זכרים. "בפוליגניה של גורילות יש זכר שליט, ובתוך הלהקה יש כמה נקבות שאיתן הוא מזדווג. הזכר השליט מאופיין בכך שהוא נראה אחרת לרוב: גדול ומרשים יותר, והגב שלו גם כסוף. ואז רואים שזה זכר דומיננטי, והוא בעיקר מזדווג עם נקבות הקבוצה. בקרנפים, יש בדרך כלל זכר דומיננטי שמפרה את הנקבות, אבל הוא יכול להתחלף בתדירות יחסית גבוהה", אמר המנהל.
"דוגמה הפוכה (פוליאנדריה) היא אצל הצבים – הנקבה מזדווגת עם כמה זכרים, ויכולה אפילו לשמור את הזרע לכמה שנים. ואז כשהיא מטילה ביצים, יכולות להיות ביצים מכמה וכמה אבות", ציין ידוב.
בנוסף לכך, ישנם בעלי חיים היכולים לקיים רבייה חד מימית (רביית בתולים), שבה הנקבה מתרבה ללא צורך בזכר. התופעה מוכרת בקרב חרקים, דגים, ולאחרונה גם הופיעה בקרב לטאות קומנדו במקרים שבהם מתרחשת רבייה מסוג זה, הנקבה יכולה להטיל ביצים פוריות ללא זכר, והצאצאים הם העתק גנטי של האם.
איך מבינים בעלי החיים מבינים עם מי הם רוצים להזדווג? "ישנם מנגנונים אבולוציוניים. הדיבור המוביל במדע הוא שכולם רוצים שיהיו להם כמה שיוצא צאצאים ושהביטוי הגנטי ימשיך הלאה. לרוב, הנקבה בוחרת בזיווג שלה משום שיש לה מגבלה של ביציות שהיא יכולה לייצר. נדיר שהזכר קובע. אין הרבה דוגמאות בטבע של מערכות יחסים יציבות בכפייה", אמר ראש תחום בעלי החיים של הספארי.
ידוב המשיך ואמר כי "תאוריה מקובלת בבחירת זיווג היא עקרון ההכבדה –הזכר מטיל על עצמו כדי להראות שהוא 'אמין' לזיווג. דוגמה לכך ניתן לראות אצל הטווס. מחקרים הראו שהנקבות לא מחפשות דווקא גודל של זנב, אלא סימטריה: עדיף זנב עם כמה שיותר נוצות משני הצדדים. זה מעיד על עוצמה של הטווס, שהצליח לשרוד טוב למרות הזנב הארוך שפוגע בו".
