ללא הפחתה מידית ומהותית של גזי חממה בכל הגזרות, לא יהיה ניתן להגביל את עליית הטמפרטורות ב-1.5 מעלות – כך עולה מדו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) של האו"ם, שפורסם היום (שני). כמו כן, עלה כי בין השנים 2010-2019, פליטות גזי החממה הממוצעות הגיעו לרמה הגבוהה ביותר בהיסטוריה האנושית, אך קצב העלייה ירד, ויש מקום לאופטימיות.
את הדו"ח הכינו 288 חוקרים מ-65 מדינות שונות, והוא מבוסס על אלפי עבודות מדעיות שערכו מדענים ברחבי העולם. לאורך המסמך, הכותבים בוחנים את הספרות בנוגע להיבטים מדעיים, טכנולוגיים, סביבתיים, כלכליים וחברתיים העוסקים ב"הקלה בשינוי האקלים" – דרכים או פעולות המפחיתות את הגעת גזי החממה לאטמוספרה, ו/או דרכים או פעולות אותן ניתן לנקוט כדי להפחית את הרמות של גזי החממה באטמוספרה.
"אנחנו בצומת דרכים. ההחלטות שנקבע כעת יוכלו להבטיח עתיד שניתן להתקיים בו. יש לנו את הכלים, ויודעים כיצד להגביל את ההתחממות", אמר יו"ר ה-IPCC הוסונג לי. "אני מעודד מכך שקיימת פעילות אקלימית במדינות רבות. יש מדיניות, רגולציה וכלי שוק המוכחים כמשפיעים. אם אלו יתרחבו וייושמו באופן רחב והוגן, ניתן יהיה לחתוך בפליטות ולהמריץ יזמות".
מהדו"ח, המשתרך על פני כמעט 3,000 עמודים, מסתמן שהפחתת ההתחממות העולמית תצריך שינויים משמעותיים בין השאר בתחום האנרגיה. זאת כולל הפחתה משמעותית בדלקי מאובנים, חשמול עולמי, שיפור התייעלות אנרגטית ושימוש בדלקים אלטרנטיביים.
"קיום מדיניות, התאמת התשתיות ושימוש טכנולוגיות נכונות יאפשר שינויים באורח החיים וההתנהגות שלנו שיובילו להפחתה של 40% עד 70% בגזי החממה עד 2050. יש בזה פוטנציאל משמעותי", אמרה פריהדרשי שוקלה, ממחברות הדו"ח. "הראיות גם מוכיחות ששינויים באורח החיים יכולים לשפר את הבריאות הפיזית והנפשית", הוסיפה.
כמו כן, מדעני ה-IPCC סבורים שאזורים עירוניים יכולים ליצור הזדמנויות שיגדילו את היעילות במשאבים ויפחיתו פליטות גזי חממה. זאת על ידי הפחתה כללית בצריכה, ובצריכת החשמל בפרט, חשמול של התחבורה הציבורית, שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, ושיפור בספיגת פחמן על ידי שימוש בטבע. יש גם צורך בתכנון עירוני מקיים כולל גגות ירוקים, רשת של פארקים ושטחים פתוחים, ניהול של יערות עירוניים ושטחים לחים; חקלאות עירונית ובנייה שיכולה להתמודד עם הצפות.
"אנחנו רואים דוגמה של בניינים עם אפס צריכת אנרגיה (שמקורה בדלקי מאובנים, נ"פ), ואפס פליטת פחמן כמעט בכל סוגי האקלים", אמר ג'ים שסקאה, ממחברי הדו"ח. "פעילות בעשור הקרוב נחוצה על מנת לנצל את הפוטנציאל שיש לבניינים", הוסיף.
הפחתה מהותית נוספת שצריכה להיעשות היא בתעשייה, הגורמת לכרבע מהפליטות העולמיות. הגעה לאפס פליטות בתחום זה תהיה מאתגרת ותצריך תהליכי ייצור חדשים, חשמל שנוצר באנרגיות מתחדשות אם שפליטות הייצור שלו נמוכות, מימן, והיכן שיש צורך – גם שימוש בטכנולוגיות של תפיסת פחמן ואחסון, שנמצאות עדיין בפיתוח. כמו כן, הפחתת בתעשייה תכלול גם שימוש יותר יעיל בחומרים, שימוש נוסף, מחזור מוצרים והפחתת פסולת.
יתרה מזאת, עולה גם כי פעולות מבוססות-שטח יוכלו לסייע בהפחתת שינוי האקלים. בדו"ח דובר בין השאר על: ייעור מחדש, שימור יערות, הימנעות מבירוא יערות, שחזור ושימור מערכות אקולוגיות ומגוון אקולוגי ומציאת פתרונות שיפחיתו פליטת חנקן ומתאן מגידול בקר (לשימוש אנושי). פעולות אלו יוכלו לתרום גם לשמירה על פרנסה, מזון ומים.
בדו"ח קיימת גם התייחסות לשינוי בהרגלי תזונה. צויין כי מעבר לתזונה המבוססת על פחות מוצרים מן החי ויותר על פירות, ירקות אגוזים וקטניות תהיה יותר בת-קיימא. גם שימוש חוזר בפסולת ומעבר למוצרים רב פעמיים יכולה לסייע בהפחתה של פליטת גזי החממה.
השנים הבאות הן קריטיות
בתרחישים שנבדקו, הגעה להתחממות של כ-1.5 מעלות דורשת ששיא פליטות הגזים יתרחש לפני 2025, ושתהיה הפחתה של 43% בפליטות עד 2030. במקביל, קיים צורך בהפחתת גז המתאן בכשליש. גם אם פעולות אלו יתרחשו, יהיה כמעט בלתי נמנע שהטמפרטורה של כדור הארץ תעלה באופן זמני ביותר מ-1.5 מעלות, אך היא תשוב ל-1.5 מעלות עד סוף המאה ה-21.
"זה עכשיו או אף פעם אם אנחנו רוצים להגביל את ההתחממות העולמית ל-1.5 מעלות", אמר ג'ים סקאה. "ללא הפחתה מידית ומשמעותית של פליטות בכל המגזרים - זה יהיה בלתי אפשרי".
הטמפרטורות העולמיות יתאזנו כאשר תתקיים מדיניות של "אפס פליטות" בעולם. עבור עלייה של עד 1.5 מעלות, המשמעות היא להגיע לאפס פליטות פחמן דו-חמצני עד תחילת שנות ה-50 של המאה ה-21. עבור עלייה של עד שתי מעלות, נהיה חייבים להגיע לאפס פליטות פחמן דו-חמצני עד תחילת שנות ה-70 של המאה ה-21. הדו"ח מראה כי גם הגעה להתחממות של עד שתי מעלות עדיין דורשת ששיא פליטות הגזים יתרחש לפני 2025, ויופחתו ב-25% עד 2030.
"שינוי האקלים הוא תוצאה של יותר ממאה שנים של שימוש לא בר קיימא באנרגיה, שטחים, אורח חיים ותבניות של צריכה וייצור", אמר סקאה. "הדו"ח מראה כיצד נקיטת פעולות מיידיות יכולה לקדם אותנו לקראת עתיד יותר טוב ומקיים", הוסיף.
יש לציין כי חומרי הדו"ח הגיעו לעיתונאים שעות ספורות בלבד לפני מועד הפרסום. ב"גרדיאן" הבריטי פורסם כי העיכוב נגרם משום שהיו חילוקי דעות משמעותיים בקרב מדענים וממשלות בנוגע לסכום שנדרש לספק למדינות המתפתחות כדי להתמודד עם שינוי האקלים, וכן בנוגע לדגש שיש לתת למדיניות של אי שימוש בדלקי מאובנים. מהכתבה עולה כי הודו דרשה שינויים מרכזיים בתחומים כלכליים, וערב הסעודית רצתה לראות אישור מחודש להמשך שימוש בדלקי מאובנים. כמו כן, מדינות נוספות כמו סין ואקוודור גם עיכבו את אישור הפרסום.
דו"ח זה מהווה חלק שלישי ואחרון מתוך "דו"ח ההערכה השישי" (IPCC’s Sixth Assessment Report), ששני חלקיו הראשונים פורסמו בחודשים האחרונים. החלק השני פורסם לפני כחודש ועסק בכך ששינויי האקלים גורמים לסכנה לטבע, ופוגעים בעקבות כך בחייהם של מיליארדי בני אדם מסביב לעולם.
החלק הראשון, שפורסם בחודש אוגוסט האחרון, עסק בכך ששינויי האקלים יגרמו לעלייה בכמות אירועי מזג האוויר הקיצוניים. מהמסמך עלה כי רבים מהשינויים שתועדו באקלים כדור הארץ הם חסרי תקדים מזה אלפי, אם לא מאות אלפי שנים. לפי הדו"ח, גלי חום שתדירותם הייתה בעבר פעם ב-50 שנה, יתרחשו פעם בעשור וזאת בשל ההתחממות הגלובלית. לדברי המדענים, גם אירועים של גשם חזק ומנגד בצורות יהפכו להרבה יותר שכיחים.
ניתוח מסכם של שלושת החלקים צפוי להתפרסם בסתיו 2022.
