"שטפון הפלסטיק" הגיע לכל תחומי הקוטב הצפוני. כך עולה ממחקר בינלאומי חדש, שפורסם בכתב העת Nature Reviews Earth & Environment, על ידי מכון אלפרד וגנר. כמויות גדולות של פלסטיק - המועבר באמצעות נהרות, אוויר וספינות - ניתן למצוא כעת באוקיינוס הארקטי. ניתן למצוא ריכוזים גבוהים של מיקרו-פלסטיק במים, בקרקעית הים, בחופים מרוחקים, בנהרות ואפילו בקרח ובשלג. הפלסטיק הוא לא רק נטל על מערכות אקולוגיות, הוא יכול גם להחמיר את שינויי האקלים.
המספרים מדברים בעד עצמם. כיום, בין 19 ל-23 מיליון טונות של פסולת פלסטיק מוצאים את דרכם למים ברחבי עולם בכל שנה. הפלסטיק מצטבר באוקיינוסים, שם הוא מתפרק בהדרגה לחתיכות קטנות - ממקרו למיקרו וננו-פלסטיק ואף יכול להיכנס למחזור הדם האנושי. ומבול הפסולת צפוי להחמיר, שכן ייצור הפלסטיק העולמי צפוי להכפיל את עצמו עד 2045.
ההשלכות חמורות משום שכיום, כמעט כל האורגניזמים הימיים שנחקרו - מפלנקטון ועד לווייתן זרע (ראשתן גדול-ראש) - באים במגע עם פסולת פלסטיק ומיקרו-פלסטיק. המצב העגום חל על כל אזורי האוקיינוסים בעולם - מחופים טרופיים ועד לתעלות האוקיינוס העמוקות ביותר. כפי שמראה כעת המחקר שפורסם על ידי מכון אלפרד וגנר לחקר הקוטב והים, גם הקוטב הצפוני איננו יוצא דופן. "בסקירה שלנו, שערכנו במשותף עם עמיתים מנורבגיה, קנדה והולנד, אנו מראים שהתפיסה לפיה האזור הארקטי נקי מזיהום כזה או אחר, כבר לא משקפת את המציאות. המערכות האקולוגיות הצפוניות ביותר שלנו נפגעות באופן קשה במיוחד משינויי האקלים כיום, וזה מחמיר כעת בגלל זיהום הפלסטיק", אמרה ד"ר מלאני ברגמן ממכון אלפרד וגנר.
למרות שהקוטב הצפוני מאוכלס בדלילות, כמעט בכל בתי הגידול שבו נרשמה רמה דומה של זיהום פלסטיק, רמה שדומה לזו שנמדדה באזורים מיושבים בצפיפות ברחבי העולם. הזיהום הזה נובע ממקורות מקומיים ומרוחקים כאחד, במיוחד בשל זרמים מהאוקיינוס האטלנטי ומהים הצפוני, ומצפון האוקיינוס השקט מעל מיצר ברינג, וכן בגלל חלקיקי מיקרו-פלסטיק זעירים הנישאים צפונה על ידי הרוח. אף על פי שהאוקיינוס הארקטי מהווה רק אחוז אחד מהשטח הכולל של האוקיינוסים בעולם, הוא מקבל יותר מ-10% מהזרמת המים העולמית מנהרות, המובילים פלסטיק (למשל מסיביר). כך, כאשר מי הים מול חופי סיביר קופאים בסתיו, חלקיקי מיקרו-פלסטיק נלכדים בקרח ובשל הסחף הטרנס-פולארי עוברים דרך מיצר פראם בין גרינלנד לסוואלברד, שם הקרח נמס בקיץ ומשחרר את מטען הפלסטיק שלו.
חלק ממקורות הזיהום המקומיים העיקריים הם פסולת עירונית ומי שפכים מיישובים ארקטיים ופסולת פלסטית מאוניות - במיוחד ספינות דייג, שהרשתות והחבלים שלהן מהווים חלק גדול מפסולת הפלסטיק בגזרה האירופית של הקוטב הצפוני: בחוף אחד בסוואלברד, כמעט 100% ממסת הפלסטיק שנשטפה לחוף הגיעה מדיג, כך על פי המחקר. "למרבה הצער, יש מעט מאוד מחקרים על השפעות הפלסטיק על אורגניזמים ימיים באזור הארקטי. חשוב להבין כי גם באזור זה בעלי חיים רבים, ביניהם דובי קוטב, כלבי ים, איילי צפון ועופות ים - מסתבכים בפלסטיק ומתים. גם בקוטב הצפוני, הפלסטיק מביא להפחתת גדילה ורבייה, ללחץ פיזיולוגי ודלקות ברקמות של בעלי חיים ימיים, ואפילו זורם בדם של בני אדם", מסבירה ד"ר ברגמן.
לדבריה, מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שמיקרו-פלסטיק לכוד משנה את המאפיינים של קרח ושלג. "חלקיקי הפלסטיק בקרח גורמים לו לספוג יותר אור שמש שגורם להמסתו. כמו כן, הפלסטיק אחראי כיום ל-4.5% מפליטת גזי החממה העולמית. ככל ששינויי האקלים מחריפים, האזור הארקטי מתחמם פי שלושה מהר יותר משאר העולם. האמנה למניעת זיהום פלסטיק שהתקבלה בעצרת הסביבה של האו"ם בפברואר האחרון, הינה רבת חשיבות. בשנתיים הקרובות יש לנקוט צעדים יעילים ומחייבים משפטית, לרבות הפחתה בייצור פלסטיק ופיקוח על פסולת פלסטית מהספנות והדיג במדינות אירופאיות וארקטיות יחד".
