החילזון הנדיר, סגורית הארבל, הנחשב מין אנדמי - התעורר משנת הקיץ לאחר שגשם ראשון ירד באזור שבו הוא חי.
סגורית הארבל התעוררה משנת חורף צילום: שרית דהן
(צילום: שרית דהן)

הר הארבל וסביבתו הקרובה הוא המקום היחיד בעולם שבו חי החילזון. דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, הסביר כי הקונכיה של הסגורית דקה יחסית וארוכה עם פיתולים רבים. קוטרה אינו עולה על 3 מ"מ וצבעה חום בהיר עד אפרפר.
בתוך הקונכיה לוח עשוי גיר, המחובר אלי החילזון בגיד. הלוח סוגר את הפתח כאשר החילזון נמצא בפנים ומגן עליו מפני חדירה של טורפים. סוגר מיוחד זה הקנה לחילזון את שמו העברי "סגורית". הסגורית חיה אך ורק על פני שטח של 4 קמ"ר באזור הר הארבל.
החילזון התגלה לראשונה בידי הכומר וחוקר הטבע האנגלי הנרי בייקר טריסטראם (1906-1822). טריסטראם, שחקר את ארץ-ישראל לאורכה ולרוחבה, נחשב לאחד החוקרים המפורסמים שחקרו את הטבע בארץ ישראל, וספרו הנודע "החי והצומח של ארץ ישראל" (שפורסם בשנת 1889) נחשב אבן דרך במחקר הזואולוגי והבוטני בישראל. את החילזון סגורית הארבל הגדיר טריסטראם בשנת 1865, בעת שנתקל בו לראשונה באזור הארבל.
1 צפייה בגלריה
סגורית הארבל מתעוררת מהשינה
סגורית הארבל מתעוררת מהשינה
כמה פרטים של סגורית הארבל מתעוררות מהשינה
(צילום: שרית דהן)
דותן מציין כי אין להזיז את החילזון הנדיר ממקומו, משום שבמרבית ימות השנה הוא נצמד לסלע באמצעות קרום שהוא מפריש סביבו, המונע ממנו התייבשות. כמו כן, בעלי החיים וכן הצמחים והדוממים מוגנים בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים ואין לפגוע בהם.
לפני כשלוש שנים גן החיות התנ"כי ורשות הטבע והגנים אספו פרטים של הסגורית, יחד עם שבלול החרמון, במטרה לגדל אותם בגן החיות, להרבות אותם וכך לשמור על אוכלוסייתם. זאת, למקרה שחלילה ייכחדו מהטבע. גם אז חיכו לגשם הראשון כדי לאסוף רק 10 פרטים של החילזון הנדיר.