המדבור הוא תהליך גלובלי, המאיים לייבש קרקעות פוריות נרחבות על פני כדור הארץ. תופעת המדבור הייתה אחד הנושאים המרכזיים שנדונו בוועידה העולמית הראשונה של האו"ם לסביבה ולפיתוח, שהתקיימה ביוני 1992 בריו דה ז'נרו שבברזיל. בוועידה הוחלט לפעול לפתרון הבעיה ברמת הקהילה הבינלאומית ולהקים ועדה בין-ממשלתית שתגבש אמנה למאבק בתופעות המדבור והבצורת, בעיקר בארצות הפגיעות. כעת, בחלוף יותר מ-30 שנים מאז נכנסה לתוקף אותה אמנה, פורסם דוח מקיף שחשף תחזית מדאיגה, לפיה 77.6% משטח כדור הארץ חווה אקלים יבש יותר בשנים 2020-1990, בהשוואה ל-30 השנים שקדמו לאותה תקופה. הדוח פורסם בשבוע שבו הכריז שירות האקלים של האיחוד האירופי כי שנת 2024 צפויה להיות השנה החמה בהיסטוריה.
למרות אסונות טבע דרמטיים הקשורים למים, כמו שיטפונות וסופות אשר הכו בחלקים מסוימים של העולם, בין השנים 2020-1990, התרחבו השטחים היבשים בכ-4.3 מיליון קמ"ר - שטח גדול כמעט בשליש משטחה של הודו, המדינה השביעית בגודלה בעולם - כך שהם מכסים 40.6% מכלל השטח היבשתי של כדור הארץ (למעט אנטארקטיקה). רוב האזורים איבדו את הנופים המוריקים והלחים לטובת נופים מצהיבים עם אדמות יבשות, מגמה בעלת השלכות קשות על החקלאות, המערכות האקולוגיות ותושבי אותם אזורים.
במקרה שהעולם לא יצליח לרסן את פליטת גזי החממה, עתידים להפוך 3% נוספים מהאזורים הלחים בעולם ליבשים עד סוף המאה הנוכחית. בהתבסס על תרחישי פליטות קיצוניים, צפויים להתייבש עוד ועוד שטחים ברחבי המערב התיכון של ארה"ב, מרכז מקסיקו, צפון ונצואלה, צפון-מזרח ברזיל, דרום-מזרח ארגנטינה, כל אזור הים התיכון, חופי הים השחור, חלקים גדולים מדרום אפריקה ודרום אוסטרליה.
"ממצאי הדוח ממחישים לראשונה את תהליך ההתייבשות של כדור הארץ באמצעות כלים מדעיים, תוך חשיפת האיום הקיומי בו נתונים מיליארדי אנשים ברחבי העולם", אמר איברהים תיאו, מזכ"ל האמנה למלחמה במדבור של האו"ם (UNCCD). "בניגוד לבצורות - תקופות זמניות בהן יורדת כמות נמוכה של גשם - הצחיחות מייצגת טרנספורמציה קבועה ובלתי פוסקת, אשר מגדירה מחדש את החיים על פני כדור הארץ".
3 צפייה בגלריה
פעילי אקלים במחאה לבלימת פליטת גזי החממה בגלל תעשיית הדלקים המאובנים
(צילום: Dita Alangkara, AP)
התחממות כדור הארץ 1880 עד 2020
(צילום: נאס"א)
מחברי הדוח מצביעים על שינויי אקלים הנגרמים על ידי בני האדם כמניע העיקרי להתייבשות הצפויה. 95.9% משטחה של אירופה, חלקים ממערב ארה"ב, ברזיל, חלקים מאסיה (בעיקר מזרח אסיה) ומרכז אפריקה - אלו האזורים בהם מחסור במים ושריפות ענק הפכו למפגעים רב-שנתיים. העובדה שפחות מרבע משטח כדור הארץ (22.4%) חווה תנאים לחים יותר בשלושת העשורים האחרונים, מעידה על מגמה ברורה: השטחים היבשים מתרחבים, ודוחפים מערכות אקולוגיות וחברות עד לכדי סכנת חיים ממשית.
בעידן שבו כדור הארץ ממשיך להתחמם, הצפי הוא שעד 5 מיליארד בני אדם עלולים לחיות באזורים צחיחים עד סוף המאה, מה שיאלץ אותם להתמודד עם קרקעות יבשות, מקורות מים הולכים ופוחתים וצמצום או קריסה של מערכות אקולוגיות ששגשגו בעבר.
אם לא די בכך, כשהאדמה הופכת בלתי ראויה למגורים, למשפחות וקהילות שלמות המתמודדות עם מחסור במים וקריסה חקלאית אין ברירה אלא לנטוש את בתיהן, מה שעתיד להוביל לאתגרים חברתיים ופוליטיים ברחבי העולם. הצחיחות והבצורת הגואה ממלאים תפקיד מפתח בהגברת ההגירה האנושית ברחבי העולם - במיוחד באזורים היפר-צחיחים של דרום אירופה, המזרח התיכון, צפון אפריקה ודרום אסיה - מגמה שתתעצם בעשורים הקרובים.
יותר משני שלישים מכלל הקרקעות על פני כדור הארץ (למעט גרינלנד ואנטארקטיקה) צפויים לאגור פחות מים עד סוף המאה הנוכחית, גם אם תחול עלייה מתונה בפליטת גזי החממה. חמישית מכלל השטחים היבשתיים עלולים לחוות טרנספורמציות פתאומיות של המערכת האקולוגית כתוצאה מהצחיחות הגוברת עד סוף המאה, מה שיגרום לתמורות דרמטיות, כמו למשל יערות שיהפכו לסוואנות וערבות עשביות,דבר שיוביל בתורו להכחדת מיני צומח וחי, זאת בנוסף לעלייה בשיעור התחלואה והמוות בקרב בני האדם (במיוחד בקרב נשים וילדים).
"על ידי אימוץ פתרונות חדשניים וחיזוק סולידריות גלובלית, האנושות יכולה לעמוד באתגר הניצב לפניה. השאלה היא לא אם יש לנו את הכלים לעשות זאת - אלא אם יש לנו את הרצון לפעול בנושא", אמר ד"ר בארון אור, מדען ראשי באמנה למלחמה במדבור של האו"ם.
