בשיתוף רשות הטבע והגנים
פאנל הכחדות נשרים – רשות הטבע והגנים
הוא נחשב למלך העופות, סמל לכוח, קלות ומעוף. בתנ"ך ניתן למצוא לו אזכורים רבים, עדות לכך שפעם העוף האצילי הזה מילא את הארץ – אבל לא עוד. בשני העשורים האחרונים חלה ירידה דרסטית בכמות הנשרים ובישראל יש כ-200 נשרים בלבד כיום. התחשמלויות, מחסור במזון ובעיקר הרעלות – פוגעים במלך העופות ומביאים את האוכלוסייה הזו אל סף הכחדה. אם לא נעשה כלום השורה המפורסמת בשירו של אריק איינשטיין: "יש נשר בשמיים" – תהפוך ללא יותר מזיכרון רחוק. למה זה בעצם צריך להטריד אותנו? האם יש מה לעשות כדי לפתור את הבעיה שמרחפת מעל הנשרים ומעלינו, והאם זו באמת גזירת גורל?
לפני 20 שנה היו בישראל כ-120 קיני נשרים. היום נותרו 40 קינים בלבד. בגולן היו לפני שני עשורים 80 קינים וכיום לא נותר אפילו קן אחד של נשר. בכרמל דווקא נרשמה מגמת שיפור מסוימת, הודות למאמצים של רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים באזור, ומספר קיני הנשרים עלה מאפס לעשרה קינים. בדרום היו 45 קינים לפני 20 שנה והיום 38. "אנחנו רואים שיש ירידה כללית בישראל ושהמגמה אינה אחידה על פני המדינה", מסביר ד"ר יהושוע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים את הנתונים. "יש פגיעה קשה בגולן, פגיעה קשה במדבר יהודה והצלחה ויציבות יחסית בנגב, ובכרמל אחרי שהשקענו שם מאמצים גדולים רואים התאוששות קטנה".
הקושי רק הולך ומתגבר כשלוקחים בחשבון שנשר בממוצע מטיל רק ביצה אחת בשנה – כך שאת פער ההכחדה קשה גם להדביק ברבייה. "כדי להתגבר אנחנו מביאים נשרים פגועים מספרד, מגדלים אותם בארץ – ואז משחררים אותם למותם. זו קטסטרופה", מוסיף ד"ר שקדי.
ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית אשכול משאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, מסבירה כי אם נגיע למצב של הכחדת הנשרים בישראל – המשמעות היא פגיעה לא רק במאזן האקולוגי, אלא גם בסניטציה של הטבע. "הנשר הוא סניטר של הטבע", אומרת ד"ר ליפמן, "הוא סוגר לנו את המעגל של שרשרת המזון, כשהוא מגיע לפגרים ואוכל אותם. פגיעה בנשר יכולה לדרדר את המארג הטבעי".
הנשר עמיד למחלות רבות שהורגות בעלי חיים אחרים. קיבתו מפרישה מיצי עיכול המנטרלים את גורמי המחלה שבבשר הגוויות וכך הוא קוטע את שרשרת ההדבקה שמסוכנת גם לאדם. מנגד, הוא רגיש לחומרי הדברה וכימיקלים מעשה ידי אדם, כולל תרופות וטרינריות מסוימות – וזה מה שבעיקר הורג אותו.
בעשרים השנים האחרונות היו שבע הרעלות מאסיביות, בהרעלה האחרונה שהייתה ב-2021 בנחל קינה, הסמוך לערד, מתו לפחות 14 נשרים. "כשבהרעלה אחת מתים 14 נשרים, באוכלוסייה שמונה כ-200 נשרים – השיעור הוא של כ-7-8% מכלל האוכלוסייה. זו תמותה אדירה", מסביר ד"ר שקדי.
אחד הגורמים המרכזיים המובילים להרעלות הם פגרים מורעלים שמניחים בשטח חקלאים כדי לחסל טורפים, כמו תנים, שועלים וכלבים משוטטים, המאיימים על עדרי הבקר או הצאן שלהם. הנשרים אוכלים את הפגרים המורעלים בעצמם ומתים. "מרבית החקלאים עובדים לפי החוק וזה לא לפי החוק", מבקש להבהיר ד"ר יואב מוטרו, מהשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. "יש כמה שבצר להם מפזרים רעל בצורה לא חוקית על פגר, וההרעלה הזאת נובעת בדרך כלל מהרבה טריפות שיש להם בעדרים – זה בדרך כלל גם מחטיא את המטרה".
ד"ר מוטרו, שמשרדו אמון בין היתר על הפיקוח על חומרי ההדברה בחקלאות, מציין כי האכיפה של התחום מורכבת. "לנו יש סמכות לאכוף את השלכת הפגרים, אבל אין לנו סמכות לאכוף את ההרעלה, זה של המשטרה". ד"ר ליפמן מהמשרד להגנת הסביבה מדגישה: "אני לא חושבת שיש מישהו שהוא ערל לב ובא להרעיל נשרים. הוא כן בא להרעיל את חיות הבר, ואז המעגל השני הוא פגיעה בנשרים".
"חיות בר אוכלות את הבשר בשטח, מתרבות – ופוגעות בחקלאות"
המדען הראשי של רשות הטבע והגנים מחדד עוד את הקושי: "הבעיה היא המניע - חקלאים מתוסכלים שחיות הבר טורפות את הצאן או הבקר שלהם. עכשיו השאלה היא איך מונעים את המצב שהם יהיו מתוסכלים והדרך היא: סניטציה או תברואה. המדינה שלנו מלוכלכת ויש לנו פגרי בשר בכל מקום. יש המון בשר בשטח – ואז באות חיות הבר והכלבים המשוטטים ואוכלים את זה. ומה הם עושים עם עודף האנרגיה אחרי שהם אוכלים? מתרבים, וכשהם מתרבים הם פוגעים עוד יותר בחקלאות".
לדבריו, ההרעלה הורגת הרבה מאוד תנים, אבל בו בעת הם גם מתרבים מהר יותר "בזכות" הבשר המפוזר בשטח, ובמקביל ההרעלה פוגעת גם בנשרים. "עד שלא נפתור את בעיית הסניטציה, ונטפל בלכלוך – לא נתקדם מילימטר".
"כמעט כל החיות הגדולות בישראל שנשרים אוכלים אותן במותן הן חיות משק – לא חיות בר", אומר ד"ר מוטרו. "ככה שהחקלאות משולבת מאוד חזק בחיים של הנשר, לטוב ולרע. היא האוכל של הנשר והרבה פעמים היא גם הבעיה של הנשר".
המדען הראשי של רשות הטבע והגנים מדגיש כי הבעיה המרכזית היא ההרעלות והפתרונות טמונים ב: פינוי הפגרים, מתקני קצה לטיפול בהם, גידור אתרי אשפה שאינם מגודרים כיום, חיסול מזבלות פיראטיות ומתן פתרונות מיטיבים עם הסביבה לשחיטות המסורתיות.
"באירופה הציבור גועש, ופה עסוקים בדברים אחרים"
האם במשרדי הממשלה מקדמים את הפתרונות? ד"ר ליפמן מציינת כי המשרד להגנת הסביבה הקצה השנה 3 מיליון שקלים לטיפול בבעיה באזור רמת הגולן ובתקציב הקרוב תוקצבו 42 מיליון שקלים שיעברו לתשתיות בכל הרשויות למתקני קצה לאיסוף פגרים. "בסופו של דבר אנחנו נמצאים במשבר מאוד גדול שנקרא משבר מגוון המינים, וזה אולי נראה קטן מה יקרה אם נאבד עוד נשר פחות נשר, אבל זו סוגיה אקוטית שיש לה גם השפעות רוחב – פעולה משותפת של משרדי הממשלה עם רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים היא צעד חשוב".
נציג משרד החקלאות מדגיש את השותפות שכבר מתרחשת כיום במאמצים לפינוי הפגרים, בדיקות שנעשות לזיהוי חומרי הדברה בתוצרת חקלאית, קידום מודל של חקלאות סביבתית, שמצמצמת בכלל את השימוש בחומרי הדברה - וגם קיומן של ועדות התכשירים שמטייבות את סל התכשירים לשימוש החקלאים. "בהיבט של הרעלים אנחנו בכיוון חיובי, בהיבט של שילוב חיות משק וחיות בר - זה משהו שנצטרך לפתור, לא רק בהיבט של הנשרים".
"יש פה בעיה שהציבור הישראלי לא מספיק מודע, מבין ומנסה להשפיע בנושא הזה", מצהיר ד"ר שקדי. "הציבור צריך להבין שזה לא 'אוי נשר מת' ואז כולם תופסים את הראש חמישה ימים והסיפור יורד מסדר היום. אני נוסע הרבה באירופה לארגוני שמירת טבע ואני רואה את הציבור שם – ברגע שקורית בעיה סביבתית הציבור רועש וגועש, ואצלנו כל הזמן עסוקים בדברים אחרים. שהציבור יצעק עליי: 'איך אתם לא שומרים על הנשרים? ולא רק עליי גם על אחרים: 'למה אתם לא עושים יותר'?"
