נפתח את מבזק החדשות הטובות עם צפרדע קטנטנה, שחיה ביער המשתרע לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי בברזיל. ביער הקטן הזה יש צפרדע ש"צורחת", אך בני האדם לא יכולים לשמוע את קולה.
חוקרים בדקו ומצאו שהצפרדע הדרום אמריקנית הזאת מסוגלת לאותת מתי היא במצוקה, באמצעות פרקטיקה שאנחנו לא יכולים לה. היא צועקת כל כך חזק, וזעקותיה עוקפות לחלוטין את האוזן האנושית - שלא יכולה לשמוע את הקול.
אבל, לבעלי חיים שכן מסוגלים לשמוע את הצעקה הזאת - מדובר בקול מחריש אוזניים.
מדוע היא עושה זאת? כשהצפרדע הקטנה, שאורכה כ-6 ס"מ בלבד, מותקפת - היא לא יכולה להילחם. אז היא צורחת כדי להגן על עצמה. שתיים מההשערות הן שמדובר בתדר שמבריח טורפים, אבל לא רק - אלא כזה שמאותת לחיות אחרות לבוא "לסייע". כלומר, האם ייתכן שהקריאה נועדה למשוך ינשוף שיתקוף נחש, שעומד לאכול את הצפרדע?
ומהיערות בדרום אמריקה - לחלל. באוקטובר 2022 נצפתה בחלל התפרצות קרינת הגמא האנרגטית ביותר שנמדדה אי פעם - 18 טרה אלקטרון וולט (אלקטרון וולט הוא יחידת מידה של אנרגיה). ההתפרצות, שהתרחשה במרחק 2.4 מיליארד שנות אור מכדור הארץ, תועדה וקיבלה את השם GRB 221009A. היא הייתה עד כדי כך חזקה, עד שהרעידה את האטמוספרה החיצונית של כדור הארץ.
האירוע התברר לאחר מכן כלידתו של חור שחור לאחר התפוצצות סופרנובה, וכעת, מגלים חוקרים טוויסט מפתיע. למרות התפרצות הקרינה האדירה - היא הייתה למעשה "רגילה באופן מפתיע". לא בהירה יותר מאירועי סופרנובה קודמים.
החוקרים ציפו שהכוכב המסיבי שהתמוטט ופולט קרינת גמא חזקה, יפיק גם אור בהיר מאוד, אבל זה לא המקרה. אז מה גרם למכשירים "להתעוור" כשחוקרים ניסו לבדוק מה הסיפור שם? מדענים רצו להבין יותר על האור שנפלט, כדי לראות את החתימות הוויזואליות שלו.
תחשבו למשל על פנסים חזקים שמכוונים ישירות על העיניים, הם עלולים למנוע מכם לראות כל דבר אחר. אז החוקרים המתינו והמתינו כדי שיהיה להם הסיכוי לראות את הסופרנובה. רק לאחר כחצי שנה הם הצליחו להסתכל על אורכי הגלים. הסיבה שהאור היה חזק ובהיר כל כך הייתה כל הנראה בגלל שהסילון של התפרצות קרני הגמא הופנה ממש לכדור הארץ.
ולסיום, לא פעם אנחנו מספרים לכם במבזק החדשות הטובות על סיפורי אבדות ומציאות מיוחדים בעולם, אלא שהפעם מדובר בסיפור שמתחיל לפני יותר ממאה שנה, ב-1919.
ספר שנלקח בשנה ההיא מספרייה בקולורדו, הוחזר רק עכשיו, 105 שנה אחרי. מדובר בעותק של הספר אייבנהו, רומן מאת ולטר סקוט, שהיה אמור לחזור לספריה הציבורית של פורט קולינס ב-13 בפברואר 1919, אלא שזה – לא קרה.
הוא הוחזר רק לאחרונה על ידי אישה שדיווחה שאח שלה מצא אותו בין החפצים של אימם בקנזס. על הכריכה הפנימית של הספר נכתבו גם כללי ההשאלה. ביניהם קנס של 2 אגורות לכל יום איחור. לולא היו מבטלים את חוק הקנסות בספרייה - האישה שהחזירה את הספר הייתה נאלצת לשלם כ-760 דולר. במונחי אינפלציה של היום מדובר על בערך 14 אלף דולר.