ניסוי המדמה את תנאי הסביבה המשתנים של בעלי חיים ימיים, שנצמדים לתחתית אוניות מכולה, נערך לראשונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב. במסגרת המסע הימי, בעלי החיים תופסים "טרמפ" יחד עם האונייה ו"מפליגים" איתה לאזורים מרוחקים בכדור הארץ, למשל מדרום מזרח אסיה עד לצפון אירופה. הניסוי הראה כי היכולת של בעל החיים לשרוד את המסע המפרך תלויה בין השאר בסוג ובגודל כלי השיט, טמפרטורות הים המשתנות ובמליחות של המים.
החוקרים מתריעים כי "התופעה שבה בעלי חיים ימיים פולשים לאזורים אחרים מסוכנת לסביבה הימית ולבעלי החיים המקומיים. במחקר הראנו שבאמצעות רגולוציה מתאימה ניתן לחסום את התופעה ולמנוע את התבססותם של הפולשים באזורים החדשים". המחקר נערך על ידי תלמיד המחקר דורון ברזה תחת הנחייתה של פרופ' נועה שנקר מבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. המחקר התפרסם בכתב העת Science of The Total Environment.
פרופ' שנקר אמרה: "בכל רגע נתון, אלפי בעלי חיים ימיים עוברים ממקום למקום באמצעות כלי שיט והם עושים זאת באחת משתי דרכים: במי הנטל - מי ים המשמשים לייצוב הספינה - או על ידי היצמדות לדפנות ולחרכים של כלי השיט. לבעיית המינים הפולשים דרך מי הנטל יש מענה חקיקתי, אבל נושא הטרמפיסטים על דופן האונייה נשאר מאחור - ובינתיים הרבה מאוד מינים מועברים ממקום למקום בקווי הסחר העולמיים".
3 צפייה בגלריה
"ככל שהאונייה תיחשף למנעד רחב יותר של נמלים עם תנאים סביבתיים קיצוניים, הסיכוי של מין ספציפי לשרוד יירדו"
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
אחד המינים הפולשים הם אצטלנים. החוקרים הסבירו כי אצטלנים הם חסרי חוליות ימיים הנפוצים בכל העולם על מצעים קשיחים דוגמת סלעים, שוברי גלים וגם תחתיות של כלי שיט. לדבריהם, ישנם מאות מינים של אצטלנים, כאשר העלייה בסחר הגלובלי מאפשרת להם לנדוד ולעיתים גם להתבסס ולהתפשט כמינים פולשים - כשהם מסבים נזקים לתשתיות ימיות רבות וכמובן לבעלי חיים אחרים בסביבתם החדשה. במסגרת עבודת המאסטר שלו, ברזה ופרופ' שנקר ערכו ניסוי שמטרתו לבדוק את יכולת השרידות של שני מיני אצטלנים, הידועים כמזיקים, במהלך הפלגה המייצגת מסלול אופייני לכלי שיט: מדרום-מזרח אסיה לצפון אירופה.
"התמקדנו בשני מיני אצטלנים שנפוצים בים התיכון, גם אצלנו בישראל, שידוע שהם גדלים כ'צמדת-ים' על ספינות", אמר ברזה. "במשך כמה חודשים בניתי מסד נתונים מקיף, שכלל כ-200 אוניות מכולה, ובאמצעותו בניתי מסלול מייצג עבור אוניות המכולה הענקיות - אוניות באורך של מעל 395 מטר - ושל אוניות המכולה ה'רגילות', שגם הן גדולות מאוד, אבל קיימים יותר נמלים בעלי תשתית מתאימה בעבורן. אפיינתי את השינויים בטמפרטורת המים, במליחות המים ובריכוז הכלורופיל כמדד לזמינות מזון בעת הפלגה ובזמן העגינה בנמלים לאורך המסלול עבור כל סוג אונייה".
בשלב השני החוקרים שחזרו את התנאים הללו במעבדה, ובזמן אמת, עם שני מיני האצטלנים. "מצאנו שיש השפעה מובהקת לתנאי הסביבה, לסוג כלי השיט וגם למאפייני בעל החיים עצמו על יכולת השרידות בניסוי שלנו. כאשר מדובר בתנאי קיצון, למשל השילוב בין טמפרטורה גבוהה ומליחות נמוכה, הקיים בחלק מנמלי המזרח, ראינו תמותה מלאה באחד המינים ולעומתו במין השני שנבחן לא נצפתה תמותה כלל", סיפר ברזה. "בפועל, אוניות בגדלים שונים לא יפקדו בהכרח את אותם הנמלים במהלך המסע, גם אם בגדול המסע דומה. לכן, ככל שהאונייה תיחשף למנעד רחב יותר של נמלים עם תנאים סביבתיים קיצוניים, הסיכוי של מין ספציפי לשרוד את כל משרעת התנאים הזאת תפחת משמעותית. רגולציה אפקטיבית למניעת מעבר מינים צריכה להתבסס על ניסויים דומים נוספים על קבוצות בעלי חיים המהווים סיכון".
פרופ' נועה שנקרצילום: אוניברסיטת תל אביבפרופ' שנקר הוסיפה: "הופתענו מאוד לגלות שמין טרופי של אצטלן שרד את כל המסע לרוטרדם, דרך הים התיכון לים הצפוני. אין פירושו של דבר שהיה לו נעים במיוחד, אבל עובדה שהוא שרד - ולא צריך יותר מכמה פרטים כדי לבסס אוכלוסייה בטריטוריה חדשה. זאת ועוד, בשל ההתחממות הגלובלית אנו צופים שמינים נוספים ממוצא טרופי יצליחו לשגשג בעתיד בגופי מים שהיום קרים להם מדי. העובדה שכן היו נמלים בדרך, שבהם כמעט כל הפרטים מתו בשל שילוב תנאי סביבה ייחודיים, מצביעה על כך שניתן יהיה לנצל מקומות אלה כמחסומים סביבתיים להתפשטות מינים".
מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי. מתוך דוח מבקר המדינה האחרון
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
