האקלים המתחמם באזורי הקוטב הצפוני עלול לשבש באופן משמעותי את דפוסי זרימת האוקיינוסים. בעבר הרחוק, זרימה גוברת של מים מתוקים כתוצאה מהמסת קרח ים ארקטי לים הנורדי השפיעה ככל הנראה על זרימת האוקיינוסים, והטמפרטורות צנחו ברחבי צפון אירופה.
"בעבר הרחוק של כדור הארץ, המסה מוגברת של קרח הים הארקטי גרמה ככל הנראה להתקררות משמעותית בצפון אירופה", אמר פרופ' מוחמד עזאת מהמחלקה למדעי כדור הארץ של אוניברסיטת טרומסו - האוניברסיטה הארקטית של נורבגיה, שהוביל את הצוות שערך את המחקר בנושא. "זה מזכיר לנו שהאקלים של כדור הארץ נתון לאיזון עדין, שכן הוא עלול להיות מופרע בקלות על ידי שינויים בטמפרטורה ובכיסוי הקרח באזור הארקטי".
הדברים הללו מקבלים משמעות רבה במיוחד נוכח התחזיות העגומות' לפיהן חודשי קיץ נטולי קרח צפויים להתרחש באוקיינוס הארקטי משנת 2050 ואילך. מוקדם יותר החודש הזהירו עשרות חוקרי אקלים כי שינויי האקלים עלולים להוביל לשינוי גדול במחזור האוקיינוס האטלנטי, עם השפעות הרסניות ובלתי הפיכות.
הים הנורדי, הממוקם בין גרינלנד לנורבגיה, הוא אזור מפתח להובלת חום מהאוקיינוס, מה שמשפיע על דפוסי מזג האוויר הרבה מעבר לגבולות הגאוגרפיים שלהם. במהלך החלק המוקדם של התקופה הבין-קרחונית האחרונה, לפני למעלה מ-100 אלף שנים, הטמפרטורות העולמיות היו חמות מהנוכחיות, נפחי הקרחונים היו קטנים יותר וגובה פני הים היה גבוה משמעותית.
צוות המחקר קישר כעת בין האקלים המתחמם וההמסה המוגברת של קרח הים הארקטי במהלך אותה תקופה, לשינויים בטמפרטורת פני הים ובמחזור האוקיינוסים האזוריים. כאשר קרח הים נמס, הוא שינה את המליחות והצפיפות של המים ושיבש את הזרימה הרגילה, מה שהוביל לשינויים בדפוסי המחזור וחלוקת החום על פני האוקיינוס.
הבנת הדינמיקה של אותה נקודת זמן היא קריטית ביותר לדבריו של עזאת, שכן תקופות חמות קודמות בהיסטוריה של כדור הארץ מדגישות את החשיבות של מנגנוני משוב במערכת האקלים. ככל שהאזור הארקטי ממשיך להתחמם וקרח הים פוחת בהיקפו, עלולים להתרחש שינויים נוספים בזרמי האוקיינוס ובדפוסי מזג האוויר.
למעשה, הזרמים בצפון האוקיינוס האטלנטי הם חלק מתבנית עולמית הנקראת המסוע הימי. to vo יעצרו, לא תהיה זו הפעם הראשונה, שכן ישנן עדויות מסלעי משקע וליבות קרח שהוא נעצר מספר פעמים בעבר, מה שגרם לשינויים משמעותיים באקלים, כמו למשל אירוע "הדרייס הצעיר", שהתרחש לפני כ-12,700 שנה וגרם לצניחת הטמפרטורות בחצי הכדור הצפוני בשיעור חד.
במחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications השתמשו עזאת ועמיתיו בשילוב של ממצאים גאוכימיים ביולוגיים, אנאורגניים ואורגניים מליבות משקעים שנדגמו מהים הנורדי. הליבות הללו פועלות כמו כמוסות זמן, שכן הן משמרות מידע רב ערך וארוך טווח על תנאי האקלים בעבר הרחוק. על ידי ניתוח החתימות הכימיות בתוך משקעים אלה, הצוות הצליח לשחזר את טמפרטורת פני הים ורמות המליחות בעבר, מקורות הזרמת מים מתוקים ותהליכי היווצרות השכבות העמוקות של המים.
עם זאת, מדובר בצעד אחד בדרך להבנה מלאה ומקיפה של ההשפעות בהן עסקו החוקרים במחקרם. "אנו מקווים שהמחקר שלנו יסייע בניצול פרק הזמן הנוכחי כדי להגביל באופן הטוב ביותר את ההשפעות של שינויי האקלים בכלל ושל המסת הקרחונים המואצת באזור הארקטי בפרט על האקלים האזורי והעולמי כאחד", אומר עזאת.