בשנות העשרים של המאה שעברה גילו תושבים בסאות'המפטון שבאנגליה שמישהו גונב להם חלב. באותה תקופה נהגו החלבנים להניח מחוץ לבית לקוחותיהם בקבוקי חלב סגורים בנייר אלומיניום, אבל שוב ושוב גילו התושבים חורים בכיסוי, וירידה במפלס החלב. הגנבים, כך התברר, היו ציפורים ממשפחת הירגזים (Paridae).
מאה שנה לאחר מכן, זו עדיין אחת הדוגמאות הבולטות של חדשנות בקרב בעלי חיים: היכולת לפתור בעיות חדשות, כמו איך להגיע לחלב שסגור בנייר אלומיניום, או לפתור בדרכים חדשות בעיות מוכרות. ועם השנים הצטברו כמובן דוגמאות נוספות. כיום אנו יודעים, למשל, שכמה מינים של יונקים ועופות משתמשים בכלים כדי להשיג מזון, פעולה שדורשת יצירתיות וחדשנות, במיוחד עבור הראשון שהשתמש בה, והאחרים לומדים ממנו. חוקרים אף הציבו בעיות ומשימות בפני בעלי חיים, ובדקו את יכולתם לחדש ולמצוא פתרונות.
(סרטון של אוניברסיטת ברצלונה על המחקר (באנגלית))
רוב המחקר עד היום התמקד בקופים ובקופי אדם או במספר מינים של ציפורים, דבר שמקשה עלינו לחקור את האבולוציה של התכונה הזו. "אם אנחנו רוצים להבין איך יכולות קוגניטיביות התפתחו, אנחנו לא יכולים לבחון שוב ושוב את אותם מינים", אמר אלווארו קאיקויה (Caicoya), חוקר התנהגות בעלי חיים מספרד, בראיון לניו-יורק טיימס. קאיקויה ועמיתיו החליטו לבחון בעלי חיים שלרוב לא זוכים להתייחסות רבה במחקרים מעין אלו: פרסתנים, הקבוצה שכוללת פרות, כבשים, סוסים וגם ג'ירפות וביזונים. במחקר שהתפרסם לאחרונה הם בחנו 13 מינים של פרסתנים, ובדקו אם תכונות שונות של הפרטים השפיעו על ביצועיהם. הם גילו כי בעלי החיים שמעמדם החברתי היה נמוך, ונטו להסתובב בשולי הקבוצה, הצטיינו במיוחד במציאת פתרון לבעיות שהוצבו בפניהם.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
איך מינים גדלים? לא תמיד בצורה מסודרת
משב רוח לא רענן
ג'ל נגד סרטן
כבשים חששניות, גמלים אמיצים
ה"בעיה" שתכננו החוקרים הייתה פשוטה למדי. הם הכניסו אוכל אהוב על בעלי החיים לתוך כוסות, וכיסו אותן במכסים שאפשר להסיר בעזרת הפה. הנבדקים בעלי הפרסות גם יכלו להרים את הכוסות בפיהם ולזרוק אותן על האדמה, כדי שתכולתן תישפך והם יוכלו לאכול אותה. הם בחנו בעזרת הכוסות 111 בעלי חיים, מ-13 מיני פרסתנים, שחיים בגני חיות באירופה.
2 צפייה בגלריה
חיות הבר הצליחו במשימה פחות מהחיות המבויתות. צבאים משתתפים בניסוי
(צילום: University of Barcelona)
הדבר הראשון שבדקו החוקרים היה כמה מהחיות יתקרבו אל הכוסות, יגעו בהן וינסו לפתוח אותן. הם מצאו שונות גבוהה בין המינים: כל הגמלים שנבחנו ניגשו אל הכוסות, לעומת רק כשליש מהכבשים שעשו זאת. בסך הכל כ-62 אחוזים מבעלי החיים ניסו להגיע אל המזון, ומינים מבוייתים נטו יותר לעשות זאת בהשוואה לחיות בר כמו ג'ירפות או יעלים. המינים שהראו את התוצאות הטובות ביותר בפתרון הבעיה, כלומר פתיחת הכוסות ואכילת תוכנן, היו שניהם מבויתים: עזים, עם 69 אחוזי הצלחה, וגמלים עם 86 אחוזים.
"יכול להיות שהמינים המבוייתים רגילים יותר לחפצים של בני אדם", אמר קאיקויה בראיון לתאגיד השידור הקנדי. "אבל עם זאת, כבשים הן גם חיות מבויתות והן לא היו ממש טובות בפתרון הבעיות". בבירור, יש עוד גורמים מלבד ביות שמשחקים כאן תפקיד.
הצורך הוא אבי ההמצאה
החוקרים בחנו גם את התכונות של פרטים בתוך כל מין, וזיהו שתי תכונות שהיו קשורות להצלחה בפתיחת הכוסות. הראשונה היא ניאופוביה, פחד מדברים חדשים. במבחנים נפרדים לאותם בעלי חיים, בדקו החוקרים עד כמה החיות העזו להתקרב לחפץ חדש, ונתנו לכל אחת ציון בהתאם. שלא במפתיע, בעלי החיים בעלי הניאופוביה הנמוכה יותר, שחששו פחות מעצמים חדשים, הצליחו טוב יותר במבחן הכוסות. הם לא חששו להתקרב, לגעת, לבחון, לנסות - וכך גם הצליחו להגיע למזון.
התכונה השנייה נוגעת למעמד החברתי של בעלי החיים, והקשר שלה לחדשנות ופתרון בעיות פחות ברור. דווקא החיות שנמצאו בשוליים החברתיים של הקבוצה, שמעמדן היה נמוך, נטו להצליח בפתיחת הכוסות יותר מאלו שנהנו ממעמד חברתי גבוה. איך אפשר להסביר זאת? החוקרים סבורים שמדובר בהדגמה של הביטוי "הצורך הוא אבי ההמצאה". בעלי החיים הללו היו זקוקים יותר מחבריהם למזון שנמצא בכוסות, ולכן השקיעו יותר בניסיון להגיע אליו.
2 צפייה בגלריה
צריך לבחון פתרון בעיות גם בבעלי חיים שאינם קופים או עופות. אלווארו קאיקויה עם ג'ירפים שהשתתפו בניסוי
(צילום: University of Barcelona)
"אלו שנמצאים בשולי הקבוצה אוכלים פחות מאחרים, ויש להם קושי גדול יותר לשרוד בטבע", אמר קאיקויה. "אז הם גם אלו שבאופן טבעי יקחו יותר סיכונים כדי להגיע למזון". הם יהיו מוכנים להשקיע זמן, חשיבה ומאמץ כדי לפתור את הבעיה שניצבת בפניהם, ולזכות באוכל. זאת בניגוד לבעלי המעמד הגבוה, שיש להם את כל המזון שהם צריכים, ולכן מבחינתם אין טעם להשקיע משאבים רבים בפתיחת הכוסות.
ממצאי המחקר מראים שתכונות ומאפיינים של פרטים בתוך הקבוצה יכולים להשפיע על הנטייה שלהם לחדש ולחשוב מחוץ לקופסה – ושבמקרים רבים אלו דווקא החיות ה"פחות מקובלות", בשולי הקבוצה, שמצליחות לפתור בעיות חדשות. בנוסף, אומרים החוקרים, הם מראים שלא רק קופים ועורבים יכולים לחדש, ושכדי ללמוד על האבולוציה של תכונות כאלו עלינו להרחיב את מאגר מושאי המחקר שלנו. "זה מראה לנו שבעלי הפרסות הם בעלי חיים אינטליגנטים למדי, ואנחנו צריכים להקדיש להם תשומת לב, ולחקור אותם יותר", אמר קאיקויה. "הם יכולים ללמד אותנו הרבה על הצורה שבה אנחנו חושבים ומתנהגים, ועל הדרכים שבהן אנחנו פותרים בעיות".
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
