בשנים האחרונות הפכו חזירי הבר לאורחים קבועים ברחובות חיפה, בעיקר בשכונות שעל הכרמל. החזירים, שהגיעו לשכונות בעקבות המזון הזמין - התרבו - ותושבים רבים התלוננו על המטרד החדש. כמה מפגשים אף הסתיימו בפציעות של תושבי העיר. יונה יהב, ששב לפני כחמישה חודשים לתפקידו כראש עיר, הבטיח לטפל בתופעה - בדרכים שכוללות בין היתר ירי שנוי במחלוקת בחזירים והקמת גדרות. מהמחקר עולה כי כמחצית מהתושבים מתנגדים בתוקף לירי בחזירות בהיריון ובגורים שלהן. עם זאת, יש תמיכה גבוהה בירי בחזירי בר סוררים, העלולים לסכן את התושבים.
ממחקר חדש, שנערך על-ידי פרופ' איתי בארי - ראש המחלקה למינהל ולמדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, עולה כי חלה ירידה מאז נכנס יהב לתפקיד במפגש בין תושבים לחזירי הבר.
חזירי בר בשכונת ורדיה בחיפה
( צילום: ענת לבנה)
במחקר, שכותרתו "דוח חזירי הבר - מבט משווה: 90 ימים מכניסתו של ראש העיר, יונה יהב, ללשכתו", בדק פרופ' בארי, בין היתר, את תדירות המפגשים עם חזירי הבר בחיפה. מהמחקר עולה, כי בהשוואה לחודש פברואר (לפני הבחירות) לאוגוסט (כ-4 חודשים לאחר חזרתו של יהב ללשכת ראש העיר) נמצא כי על-פי דיווח הציבור החיפאי חלה ירידה משמעותית בתדירות המפגשים עם חזירי הבר במרחב העירוני של חיפה.
שיעור התושבים שכלל לא פגשו חזירי בר עלה מ-10% ל-31% - יותר מפי שלושה. שיעור התושבים שפגשו חזירי בר פעמיים-שלוש בשבוע או יותר ירד בין פברואר לחודש אוגוסט באותה השנה מ-27% ל-10% - המהווים ירידה של כשני שלישים. שיעור התושבים שפגשו חזיר בר פעם בשבוע או יותר מכך ירד מ-53% ל-34%.
המחקר קובע כי ככל הנראה, ירידה זו במספר המפגשים והחיכוך עם חזירי הבר נובע ממדיניות העירייה, שכללה, בראש ובראשונה, המתה בירי ברחובות העיר של חזירי בר בכמות גדולה וכן פעולות נוספות, כגון: גידור, ריקון תכוף של פחי האשפה וקמפיין ציבורי למניעת האכלת חזירי בר.
עוד נמצא במחקר כי בין פברואר לאוגוסט חלה ירידה משמעותית ומובהקת בתחושת הפגיעה מחזירי בר. תחושת הפגיעה האישית ירדה מ-2.7 (בסולם של 1-5) ל-1.8. תחושת הפגיעה במכרים ובקרובים ירדה מ-2.9 ל-2.0. תחושת הפגיעה באיכות החיים של תושבי חיפה ירדה מ-3.8 ל-3.0. בדומה, שיעור המשיבים שדיווחו כי מידת הפגיעה בהם הייתה גבוהה או גבוהה מאוד, ירדה בכ-20% והגיעה לרמה הנמוכה ביותר מאז החלה מדידה זו בסוף 2020.
ומה חושבים תושבי חיפה על השיטות לצמצום אוכלסיית חזירי הבר בעיר? פרופ' בארי מצא כי בכל הנוגע להתמודדות עם מאכילי חזירי הבר, גם בפברואר וגם באוגוסט התגלתה הסכמה רחבה של הציבור (77%–86%) שיש להגביר את הפיקוח, את הקנסות, את הדיווח למוקד 106 ואת ההסברה נגד האכלת חזירי הבר.
בדומה, גם לכידה-סירוס-החזרה לוואדיות קיבלה בפברואר ובאוגוסט 2024 תמיכה רחבה של 78-80% מהתושבים, בעוד ש16-17% - מהתושבים הביעו התנגדות לפרקטיקה זו. היתר לא הציגו עמדה.
בכל הקשור להמתה, פרופ' בארי מצא כי המצב שונה ומורכב יותר: התמיכה בהמתה של חזירי בר הגיעה בפברואר השנה לכדי שני שלישים מהציבור – 62%–66% ואף לתמיכה של 84% באוגוסט. במחקר נכתב כי התמיכה נשארה גבוהה גם לאחר השימוש בהמתת חזירים על ידי העירייה. כל זאת, כאשר מדובר בחזירי בר בוגרים וסוררים שנכנסים למרחב העירוני.
אולם, כאשר מדובר בגורי חזירים, בחזירות בהיריון או בחזירות במהלך הנקה התמיכה בהמתה יורדת ל-52% - 54% ואף ל-47% באוגוסט. במקרים של גורי חזירים, חזירות בהריון וחזירות במהלך הנקה, מתגלה ההתנגדות החריפה ביותר, שהגיעה עד לכדי 40% מהציבור בפברואר ואף להתנגדות של 45% מהציבור באוגוסט.
פרופ' בארי, שסיים את הדוח עם שיר מנקודת מבטו של חזיר בר, סיכם: "גם באוגוסט 2024 חזירי הבר ממשיכים להוות משבר סביבתי-מקומי שמעסיק תושבים, מומחים, פעילים חברתיים וסביבתיים, נבחרי ציבור וחוקרים. אולם, נדמה כי המשבר הפוליטי הנכרך בחזירי הבר נמצא בדעיכה. קרי, אם המגמות שהסתמנו במחקר זה תמשכנה, חזירי הבר לא צפויים להוות סוגיה פוליטית מרכזית בשיח החיפאי ומחוצה לה".
