כששחר מט ואורן אוסטר גילו לפני כשנתיים שהשטח הפתוח שבו נהגו לטייל, הממוקם ליד שכונת נווה גן שברמת השרון, ייפגע – כבר היה נראה שמאוחר מדי: התוכנית (רש 10/10) כבר אושרה, ואכן, כעבור כמה חודשים הגיעו דחפורים. אבל כאן לא הסתיים הסיפור. שחר ואורן הצליחו, בסיוע פעילים נוספים שנרתמו למאבק, לשנות את התכנון ולגרום לכך שהתוכנית להקמת שכונה חדשה תהיה מלאה בשטחים ירוקים, ואפילו יוקם פארק אקולוגי.
תוכנית הבנייה המקורית כללה שטח בנוי של כ-3,000 יחידות דיור ושטח פתוח שאמור היה לשמש כפארק אבל בפועל תוכנן בו עיבוד חקלאי. את תכנית הבינוי הפעילים לא ביקשו לשנות, שכן כבר החלו לבנות ולא הייתה אפשרות לעצור את הבנייה. "ביקשנו לשנות רק את החלק של הפארק האקסטנסיבי, שלא אמור להיות בפיתוח. היה עדיף שהיו מתכננים את הבנייה אחרת ולא פוגעים בבריכות החורף, אבל לשנות תכנון בשלבים כה מאוחרים זה כמעט בלתי אפשרי. ולכן התמקדנו במה שאפשר, וזה היה השינוי של הפארק בתקווה שדרך כך אפשר יהיה לשחזר את ערכי הטבע שנפגעו", אמרה שחר מט.
בריכת חורף דרומית ליד שכונת נווה גן ברמת השרון
(צילום: נעה פישר )
לקריאה נוספת: המאבק לשימור אחת מהריאות הירוקות האחרונות של גוש דן
לדבריה, "השטח היה אמור להיות שטח ציבורי פתוח, אבל התכנון שלו כשטח שברובו שטחים חקלאים מגודרים עם שבילים בין החלקות, לא היה מאפשר לו לשמש באמת כפארק פתוח ולא היה מאפשר לשמר ולייצר בו כמעט ערך אקולוגי. וגם החלק שהמתכננים רצו לשמר עבור בריכות החורף היה מאוד קטן: כמה דונמים בודדים. כעת, עם שינוי התכנון, זה הפך לשטח שישמש את הייעוד שלו, הוא ייתן ערך הרבה יותר גבוה לתושבים ויאפשר לשחזר לפחות חלק מטבע שהיה קיים בו קודם".
"החשש גם היה שבגלל שהשטח הזה לא ישמש באמת כפארק, אלא לעיבוד חקלאי, ולא יהיה לו ערך ציבורי, כשיחפשו איפה להקים את השכונה הבאה יפתחו את השטח הזה. אני מאמינה שברגע שיוקם הפארק האקולוגי והציבור יעשה בו שימוש, וגם אין כזה פארק כיום ברמת השרון – זה יציל את השטח מפיתוח עתידי, או לפחות יצמצם את הסיכוי באופן משמעותי", אמרה שחר.
שחר ואורן סיפרו שלפי התכנון החדש, יהיו כ-60 דונם של בריכות חורף ואחו לח, וייחפרו שתי בריכות שלא היו בתכנון הקודם, שיקבלו את הנגר מהשכונה. בחלק מהשטח יקימו חווה חקלאית, ורוב השטח יהיה יער פארק שרוני – שם יינטעו עצים וצומח מקומי. בסך הכל, מדובר בכ-270 דונם של פארק אקולוגי, שהעבודות עליו צפויות להסתיים ביולי 2025.
"יש דברים שצריך עוד לשפר בתכנית ולהקפיד שבאמת יתרחשו, ויש גם הפסדים. אבל מדובר בשינוי אדיר של 180 מעלות לעומת התוכנית המקורית", אמרה שחר. אורן הוסיף שקיים עדיין חשש שיהיו שינויים בתוכניות: "צריך להיות תמיד עם היד על הדופק, כי אחרת יוכלו לעשות דברים בלי שנשים לב".
כעת – המטרה של הפעילים היא לחבר את הקהילה באזור למקום כדי שהפארק יהיה פארק "חי" שאנשים יוכלו להינות ממנו ודרכו להכיר את הטבע שיש להם ליד הבית. "היעד שלנו להמשך הוא לחבר את הקהילה לשטח הזה. לוודא גם שהדברים נעשים והשטח באמת משמש כפארק אקולוגי. יש הרבה פעילים, והייתה התעוררות לנושאי סביבה ברמת השרון. הסיפור של נווה גן נתן ניעור להרבה אנשים שהסביבה חשובה להם, שעכשיו הרבה יותר מעורבים בנושא. רמת השרון זאת עיר עם שטחים פתוחים שהרבה מהם בסכנה של פיתוח. ביקשנו שתקום מנהלת לשטחי הפארק ואקולוג עירוני, ובסוף גדי טלמון, שהוא פעיל סביבתי במאבק הזה ובכלל בעיר, יזם את הקמת מנהלת השטחים הפתוחים ברמת השרון. המנהלת התחילה לפעול לאחרונה ואמורה לרכז את כל מה שקורה בשטחים הפתוחים בעיר", אמרה שחר.
לדבריה, "מאוד חשוב לנו לייצר שיתוף פעולה עם העירייה ולחבר את הקהילה למקום. העירייה והמתכננים עשו שינוי משמעותי ועכשיו הזמן לקדם את המקום יחד. אנחנו רוצים שהפארק הזה יהיה חי ופעיל. יש לנו תוכניות שנים קדימה".
11 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: הפעילים הסביבתיים אורן אוסטר, שחר מט, רוני ששון והדס גרש אדלר
(צילום: ירון גדות)
הדס גרש אדלר, תושבת שכונת נווה גן, ייצגה את המאבק מול העירייה. "בקורונה נסגרנו בבית והבנו שיש שטחים שאפשר להסתובב בהם. עשיתי לילדים פעילויות באזור הזה, ואז שחר ואורן יזמו פעילות של ביקור בשלולית החורף במקום. הצטרפתי ואז הסתבר לי שהפעילות נערכת בגלל שרוצים להחריב את האזור. אחת הדרישות שלנו הייתה להקים גוף שיטפל השטחים הפתוחים בעיר, והוא אכן הוקם".
"אנחנו חושבים שבעתיד, הפארק הזה יצטרך ייצוג כדי להפוך לחיוני ויממש את הפוטנציאל שיש בו. התפקיד שלי הוא לנדנד לעירייה על בסיס קבוע. יש חשיבות מאוד גדולה למה שקורה בחצר האחורית שלנו, ולא הייתי מודעת לזה עד לפני שנתיים. זה מאבק יום-יומי, הדרך עוד ארוכה ויש עוד עבודה. אבל אני אופטימית", אמרה.
שחר ואורן גם סיפקו לנו טיפים עבור פעילי הסביבה המתחילים:
אורן: "אל תחפשו מה נמצא עכשיו בבנייה, אלא הסתכלו על השטחים הפתוחים בסביבה ובדקו תוכניות עתידיות. התחילו להילחם עליהן לפני שמתחילים לבנות ויש כבר אישורי בנייה חתומים, כי שם ההצלחות הגדולות יכולות להתממש. היכולת לשנות תכנית ברגע שהיא כבר חתומה והקבלים כבר הגיעו לחלקות וטרקטורים עולים עוד רגע לשטח היא כבר הרבה יותר מוגבלת. במילים אחרות: אורן ושחר שלפני 15 שנה היו צריכים לטייל בשטח, לזהות את התכנון ולהתחיל להיות עם היד על הדופק. גם אם לא רואים שלט המעיד על בנייה - צריך לצאת מנקודת הנחה שזה יכול לקרות וצריך להיערך ולבדוק תוכניות".
המלצה נוספת היא לפעול כדי להנגיש אתרים ייחודיים. "אם אתם מבחינים בשטחים מיוחדים שיש להם ערך גם מבחינה אקולוגית וגם חינוכית – כדאי להנגיש אותם כדי שהקהילה תהיה מעורבת, כי ברגע שהקהילה מכירה את השטח היא גם יותר מעורבת בהצלה שלו כשיש צורך, ומגישה התנגדויות לתוכנית כשעוד אפשר", אמרה שחר.
שחר הוסיפה שחשוב להאמין בכך שהמאבק יצליח ולשמור על אופטימיות. "כמובן שלא צריך לקפוץ על כל דבר, ולראות אם יש סיכוי ומה מתוכנן. אבל כן גם להאמין, כי הרבה אנשים אמרו לנו שאי אפשר לשנות כלום, ושזה לא יניב שום פרי. ובסופו של דבר הגענו להישגים. גם בגלל התמדה – במשך יותר משנתיים המשכנו לכתוב על זה ברשתות החברתיות ולדבר עם כל הגורמים הרלוונטיים. בין אם זה פוליטיקאים, תושבים, ארגונים סביבתיים ועוד. ברגע שמדברים על זה, המודעות עולה ובסופו של דבר אפשר להצליח".
השניים סיפרו שבמאבק על נווה גן היו בעיות רבות. שחר: "התחלנו בקורונה, ולא יכולנו לעשות שום פעילות בגלל הסגרים. בנוסף לכך, התוכנית כבר הייתה מאושרת לביצוע. יש פה קבוצה של אנשים שאכפת להם. הם הגיבו ברשתות החברתיות, הגיעו לפעילויות ולקחו חלק בדיונים של העירייה. ולכן הדברים הגיעו גם למקבלי ההחלטות. הם הבינו מה הציבור רוצה".
אורן: "בתהליך היו הרבה קשיים ורגעי משבר. ברגע שראינו את הטרקטורים עולים על השטח היה מאוד קשה. נלחמנו על בריכות חורף שנהרסו ביום אחד".
שחר ואורן ביקשו גם להודות לפעיל הסביבתי יואב קרמר ולרוני שושן, אקולוג הכפר הירוק, שסייעו להם במאבק.
לקבוצת הפייסבוק של המאבק לחצו כאן
מעיריית רמת השרון נמסר בתגובה: "הפארק האקולוגי בנוה גן הוא חזון וחלום של עיריית רמת השרון עוד שנים לפני שיתוף הציבור. הוא בוודאי לא התחיל שם. אפשר לראות זאת בתב"ע של השכונה. כבר מספר שנים מקדמת העירייה את הפרוייקט כולל העתקת בריכות חורף ואחו לח באופן שלא היה מעולם בישראל. בפרויקט לקחו חלק ההידרולוגים, מתכנני הנוף והיועצים הבולטים בישראל בתחומם. כל זה קרה כאמור שנים לפני שהחל שיתוף הציבור. כחלק מהפרוייקט אנחנו אכן קיימנו דיאלוג, כן ואמיתי, עם תושבי השכונה בנושאים שונים כולל מבני הציבור, הפארק האקולוגי והציבורי ועוד. במסגרת זו אכן טייבנו בנקודות מסויימות את התכנון. אבל מכאן ועד ההצגה של פעילים מסויימים כאילו כל שנעשה היה אנטי סביבתי זה חטא גס ומצער לאמת וקשירת כתרים של אחרים לראשם. חשוב לעשות צדק וסדר בעובדות. תכנית רש1010 (נוה גן צפון) שאושרה לפני שנים, כבר הכילה בתוכה הוראות דווקניות שבזכותן הפארק מחוייב להכיל ערכי טבע ולשמר ערכים רבים הכוללים בין היתר - ניהול נגר עירוני, שימור ערכים נופיים של מורשת חקלאית וטבעית ושימור של ערכי טבע סביב בריכת החורף. העירייה קידמה ביוזמתה והשקיעה משאבים רבים גם בהקמה של בריכת חורף חדשה, אשר לא הייתה מחוייבת על-פי התב"ע, בשיתוף עם רט"ג, והחברה להגנת הטבע. בשלב מסוים אף הוחלט להרחיב את שטחי הבריכות\אחו לח. היו לכך סיבות רבות כאשר גם הדיאלוג הפורה תרם לכך. העיריה תמשיך לפעול גם בתכנון המפורט לשמירה חיזוק השטחים הפתוחים לתובת התושבים ומתוך דיאלוג עמם".
