אחד מ-35 הניסויים שנבחרו למשימה של האסטרונאוט הישראלי השני, איתן סטיבה, היה הניסוי בהנבטת זרעי חומוס בחלל. סטיבה, אמנם ישוגר לחלל לכל המוקדם ביום שישי הקרוב, אך ניסוי גידול החומוס בתחנת החלל הבינלאומית, במסגרת משימת "רקיע", כבר הסתיים - ובהצלחה.
חומוס נבט בתחנת החלל הבינלאומית
(צילום: Aviv Labs)
ד"ר יהונתן ויינטראוב, מייסד ומנכ"ל Aviv Labs, יזם ומדען ראשי של ניסוי "חומוס בחלל", סיפר ל-ynet על תוצאות הניסוי: "אני שמח לבשר שהניסוי הצליח, הרבה מעבר למצופה. אני גאה להכריז כי בפעם הראשונה הנבטנו חומוס בחלל, וסללנו את הדרך לתחילתו של עתיד תזונתי בחלל, ובהמשך גם בירח ובמאדים".
ד"ר ויינטראוב, אחד ממייסדי עמותת SpaceIL ששיגרה את החללית בראשית לירח, הוסיף: "הגדרנו מספר מטרות לניסוי, החל מבנייה של חממה מזערית, שתוכל לשמש אותנו בטיסה לירח באמצעות קופסת ניסוי ייעודית, דרך הנבטת גרגרי חומוס בחוסר כבידה וגידול גרגירים במצע ג'ל במשך שבועיים, וכלה בהתוויית מערך חינוכי שחיבר את תלמידי ישראל למשימה באופן חוויתי. ואכן, לא רק שהחומוס שלנו נבט בהצלחה בחלל, כאשר 26 מתוך 28 גרגירי זן הזהבית הנבחר נבטו, נראה שקצב הגדילה של השורשים בימים הראשונים היה מהיר הרבה יותר לעומת קצב הצמיחה בכדור הארץ. קצב הגדילה הפתיע גם אותנו, ואנחנו נמשיך לחקור זאת לעומק יחד עם הנתונים שנקבל מנאס"א והזרעים שיחזרו לכדור הארץ בהמשך".
מייסד ומנכ"ל Aviv Labs הוסיף כי לצד יעדי הניסוי המרכזיים, הציבו בחברה גם יעדי משנה בסיכון גבוה, כשהבולט שבהם היה צמיחה של החומוס במשך ארבעה שבועות עד שימלא את החממה כולה בעלים ובגבעולים. "החומוס גדל וצמח, פה נחלנו הצלחה חלקית, כיוון שלא כל הגבעולים צמחו כלפי מעלה ובשלב מסוים הגדילה נעצרה", הוא אמר. "אנו משערים כי ההסבר טמון בגדילה מואצת של בקטריות בחלל לעומת כדור הארץ וכן ברגישות של זן הזהבית לחוסר כבידה. אנחנו נדע יותר כאשר הזרעים יחזרו לכדור הארץ בעוד כחודשיים".
אבל ד"ר ויינטראוב וחבריו המדענים לא מתכוונים לעצור בתחנת החלל הבינלאומית. "בנוסף, אנו מכוונים לניסוי המשך, שהוא למעשה הניסוי החשוב יותר מבחינתנו, של גידול חומוס על הירח, ושם העובדה שיש שישית כוח כבידה, לעומת אפס כוח כבידה בחלל, תהיה לטובתנו, ותעזור ככל הנראה לגבעולים לצמוח לכיוון הנכון", הוא העריך.
האם בעקבות החלק הזה של הניסוי אתה יותר אופטימי לגבי הצלחת גידול חומוס מחוץ לכדור הארץ?
ד"ר ויינטראוב: "חד משמעית כן. ראינו שחומוס יכול לנבוט בחלל, ראינו גדילה מהירה בשלבים הראשונים וראינו כמה אתגרים בהמשך הגידול. אבל אין אתגר מהותי שימנע מהגידול בחלל. כנראה שאפילו יש יתרונות לגידול חומוס מחוץ לכדור הארץ. כך, למשל, בניסוי ההמשך על הירח נצטרך להנביט חומוס בתוך כמה ימים כי רוב רכבי החלל (חלליות לא מאוישות) שינחתו על הירח בשנים הקרובות אינם מסוגלים לשרוד יותר מכמה ימים. לכן ייתכן שהחומוס עוד יותר אידיאלי למשימה ממה שחשבנו".
מייסד ומנכ"ל Aviv Labs הוסיף לגבי הניסוי על הירח: "אנחנו מתעתדים לשלוח את החממה שטסה לתחנת החלל הישר לירח, ובכך חומוס יהפוך להיות המזון הראשון שגדל על גוף שמימי מחוץ לכדור הארץ. כשלב ביניים אנחנו נשגר את החממה בחודש יוני, ללא החומוס הפעם, למסע של שישה חודשים סביב כדור הארץ, ניסוי שבו נבחן שהחממה עובדת כשורה כאשר היא חשופה לקרינה קוסמית וואקום לאורך זמן. זה יהיה צעד חשוב בדרך לירח - שכן סביבת הירח הרבה יותר עוינת מתחנת החלל".
הוא התייחס גם למטרה העיקרית של הניסוי, לגדל מזון מחוץ לכדור הארץ עבור משימות מאוישות בירח ובמאדים. "אם החלל מאתגר מבחינת תזונתית, אז הירח ומאדים מאתגרים אף יותר", הוא אמר. "כאשר יקומו מושבות עתידיות, אלה יצטרכו להשתמש בצמחים בשביל מזון, מחזור אוויר ומים. בשל המרחקים העצומים, לא נוכל לשלוח חלליות אספקה למושבות רחוקות. לכן, יש חשיבות רבה לגידול צמחים בעלי ערך תזונתי גבוהה ומהירות צמיחה שלא מהעולם הזה. החומוס יכול להיות כלי חשוב אצל החלוצים של המחר בדרך לירח ומאדים והרי ידוע שאיפה שיש חומוס יש חיים".
ד"ר ויינטראוב ציין כי בחברה לא מתכוונים לנסות לגדל צמחים אחרים מחוץ לכדור הארץ. "בשלב זה רק חומוס", הוא אמר. "אך אנחנו מתכוונים להמשיך ולשפר את שיטות הגידול והזן כדי להתאים אותו טוב יותר לצמיחה בחלל, ויום אחד לירח".
מייסד ומנכ"ל Aviv Labs הזכיר את השותפים למשימה המאתגרת: "לצד ההצלחה המדעית של הניסוי, אני שמח על החיבור החווייתי והחינוכי שהצוות הוביל, שכלל פעילות של הנבטת החומוס על ידי 250 בתי ספר, שלוותה בחמישה מערכי שיעור חווייתיים, בשיתוף עם קרן רמון ועמותת D-Mars. זאת בנוסף, לשיתוף הפעולה עם בנות מדרשית אמית קמ"ה בירוחם, שלקחו חלק פעיל בניסוי וסייעו לנו בכתיבת הקוד שהפעיל את החממה. אני רוצה להודות ולהוקיר תודה לכל נותני המענקים המדעיים, שליוו אותנו לאורך המסע הזה והם חלק בלתי נפרד מהצלחתו, ובהם : קבוצת חיפה וחברת המכשור הרפואי מדטרוניק, השותפות העסקיות קרן ההשקעות Moon2Mars Ventures ועמותת D-Mars, ונותנת המענק המדעי הראשית שלנו שטראוס גרופ, קבוצת המזון והמשקאות הבינלאומית וכן 'סברה' חברת בבת של שטראוס המתמחות בחומוס, ושזן הזהבית שלה הוא הזן שנבחר לניסוי".
אסנת גולן, סמנכ"לית תקשורת, מותג חברה וקיימות בקבוצת שטראוס, הוסיפה: "בעשור האחרון אנחנו משקיעים בקידום תחום הפודטק, וכמומחים בעולמות החומוס הבחירה שלנו להיכנס כשותפים לניסוי גידול החומוס בחלל הייתה טבעית. אנשי הטכנולוגיה והאגרונומיה של שטראוס סייעו באיתור הזן המתאים ובתכנון הניסוי, והשלמתו המוצלחת מייצרת אפשרות חדשנית לגדול מזון שהוא מזין וגם מקיים, בחלל, ובעתיד ממש על הירח".
